מעולם לא היה במדינת ישראל הסכם שנוי כל כך במחלוקת כמו הסכם אוסלו, שבימים אלו מלאו 28 שנה לחתימת ההסכם החשאי באוסלו על ידי שמעון פרס ומחמוד עבאס. חתימת ההסכם היכה גלים בעולם ובישראל.
לראשונה מדינת ישראל הכירה ונתנה לגיטימציה לארגון הטרור שהיה אחראי לטבח הספורטאים הישראלים במינכן ולחטיפות המטוסים בעולם. ההלם רק הלך והעמיק ככל שהתברר שמי שנתן את הלגיטימציה לחתימת ההסכם הינו לא אחר מאשר ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, וזאת למרות שבתחילה התנגד לכל משא ומתן עם אש"ף, משום שבמחשבתו היה לקיים דיאלוג עם הצד היותר מתון ולא עם נציגי אש"ף הקיצוניים.
יתרה מכך, עם היוודע דבר השיחות החשאיות בין יוסי ביילין, שליחו של שר החוץ דאז שמעון פרס והנציגות הפלסטינית, הורה ראש הממשלה דאז יצחק רבין לפרס לחדול מן המגעים. כעבור זמן קצר שינה רבין את דעתו והסכים למגעים עם נציגי אש"ף, אולם סיבת השינוי נותרה תעלומה.
יש המסבירים את השינוי בהתקדמות שחלה במגעי אוסלו ובתמיכה נרחבת בעמדתו של פרס במרכז מפלגת העבודה. ההסכם, שגובש בחשאי בטירות באוסלו בין אקדמאים ישראלים לנציגי אש"ף, נחתם בטקס מרשים בבית הלבן. בשני הצדדים הייתה בתחילה אופוריה: החרם הערבי הוסר, חברות ענק החלו להגיע לארץ והלכה והתגבשה התחושה שהסכסוך הישראלי-פלסטיני העקוב מדם – תם.
שלום אנו עושים עם אויבים. אני רוצה להזכיר לך כי גם להסכם השלום עם מצרים היו מתנגדים רבים, והשלום ההוא מחזיק מעמד
יצחק רבין
ההונאה הגדולה
אחד הדברים שסללו בעצם את הדרך להכרת ישראל באש"ף ולמעמד חתימת הסכם העקרונות לאחר מכן היה מכתב שכתב ערפאת בתאריך ה-9 בספטמבר 1993. ”אש“ף מתחייב לתהליך השלום במזרח התיכון ולפתרון בדרכי שלום של הסכסוך בין שני הצדדים“,כתב. ”בהתאם לזאת, אש“ף מוותר על השימוש בטרור ושאר פעולות אלימות, ונוטל על עצמו אחריות לכל פלגיו וחבריו, על-מנת להבטיח את היענותם, למנוע מעשי אלימות ולהעניש את מפרי ההסכם".
”שלום אנו עושים עם אויבים“, כתב ראש הממשלה יצחק רבין, במכתב אותו כתב בניסיון להרגיע אזרח מודאג זמן קצר אחרי ה-13 בספטמבר 1993, עת חתמו ישראל ואש“ף על מה שמכונה 'הסכם העקרונות', ”אני רוצה להזכיר לך כי גם להסכם השלום עם מצרים היו מתנגדים רבים, והשלום ההוא מחזיק מעמד". אולם עד מהרה התברר לא רק לצמרת הביטחונית אלא לכלל תושבי המדינה כי הסכמים לחוד ומעשים לחוד.
זה החל כבר כמה חודשים לאחר מכן, פיגועי התאבדות. אם עד שנת 1993 בוצעו בישראל רק ארבעה פיגועי התאבדות, אזי שמשנת 93 המספרים הלכו וזינקו, ומושג חדש נלמד בישראל, קורבנות השלום. המציאות העגומה גברה עוד יותר עם פרוץ האינתיפאדה השניה בספטמבר 2000, עת גברו ניסיונות המרצחים מכלל הארגונים.
לצעירים שבנינו המושגים הבאים לא יגרמו לכלום אולי, אך למבוגרים יותר בהחלט יתכן שיגרום לצמרמורת, ואפילו לדמעה. עפולה, חדרה, בית ליד, דיזנגוף, תחנה מרכזית ירושלים, דולפינריום, סבארו, רח' יפו בירושלים, ועוד ועוד. מראות הזוועה והפחד ששרר ברחובות הוא עצום, המספרים הלכו וגברו, כשהשיא עוד לפנינו.
מחשבים מסלול מחדש
ליל סדר, פסח תשע"ב, בשעה שהמוני עמך בית ישראל ישובים וחוגגים את היום הקדוש, נכנס מחבל מתאבד למלון פארק בנתניה, שאירח באותה עת כ-250 אורחים, רובם קשישים שלא יכלו לחגוג את ליל הסדר בביתם. המחבל שהיה מחופש לאשה נכנס ללא שנבדק כלל, הסתובב מעט בלובי, ולאחר שהגיע למרכזו שלח את ידו והפעיל את הפצצה. הפיצוץ היה רב עוצמה, וגרם להרס רב בחדר האוכל ובבית המלון עד כדי שחלקים מהתקרה האקוסטית קרסו.
היה זה אחד הפיגועים הגדולים ביותר, באחד מהחודשים הרצחניים ביותר במדינת ישראל מאז היווסדה, 30 הרוגים וכ-160 פצועים בטבח ליל הסדר, ולמעלה ממאה הרוגים ועוד מאות פצועים בכל חודש מרץ.
התגובות בארץ ובעולם לא אחרו לבוא, ונשיא ארצות הברית דאז, ג'ורג' ווקר בוש, אמר כי "הרציחות האכזריות שנעשות בדם קר חייבות להפסק, אני קורא לך מר ערפאת ולרשות הפלסטינית לעצור את הרציחות, בגלל שישנם אנשים במזה"ת שיעדיפו לרצוח מאשר לחיות בשלום".
אולם למרות כל הגינויים והמחאות, החליט ראש הממשלה דאז אריאל שרון כי הגיעה העת לחישוב מסלול מחדש, כבר בישיבה מיוחדת שנערכה עם צאת החג החליטה הממשלה על יציאה למבצע חומת מגן. כל השרים תמכו בהחלטה, למעט שניים, שמעון פרס ומתן וילנאי. עד מהרה צווי מילואים הוצאו והשליטה הביטחונית ביהודה ושומרון הושבה לשליטת ישראל. היה זה אחד מהמבצעים המוצלחים של מדינת ישראל, עת התמוטטה תשתית הטרור ביו"ש כמעט לחלוטין – כשלאחריה הלכו ופחתו כמות הפיגועים בצורה משמעותית.
בין שלל הדרישות השונות במסמך, מפורטות בצורה ישירה עלויות מוצרים הנדרשים לייצור מטענים ופצצות. במסמך נכתב: "עלויות מוצרי חשמל וחומרים כימיים שונים (לייצור מטענים ופצצות). זוהי ההוצאה הגדולה ביותר – עלות מטען מוכן הינה 700 שקלים לכל הפחות. אנו זקוקים מדי שבוע לחמישה עד תשעה מטענים, לחוליות שבאזורים השונים"
אחת הפעולות היותר מוצלחות של המבצע הינו תפיסת המודיעין במוקטעה, והפללה ישירה של ערפאת במימון הטרור ובהפעלתו. שקי כסף מזוייפים, מסמכים, ומה לא.
כך לדוגמה, נתפס באחד ממשרדיו של פואד שובאכי, מי שהיה הממונה על הכספים בביטחון הלאומי הפלסטיני ואיש הכספים האישי של ערפאת, והיה מעורב באופן אישי במימון הזרוע הצבאית של הפתח, חללי אל-אקצה מסמך, שחובר ב-16 לספטמבר 2001, ובו עולה דרישה מבצעית של ארגון חללי אל-אקצה למימון פעולות שונות, ובהן פעילויות טרור ותעמולה.
בין שלל הדרישות השונות במסמך, מפורטות בצורה ישירה עלויות מוצרים הנדרשים לייצור מטענים ופצצות. במסמך נכתב: "עלויות מוצרי חשמל וחומרים כימיים שונים (לייצור מטענים ופצצות). זוהי ההוצאה הגדולה ביותר – עלות מטען מוכן הינה 700 שקלים לכל הפחות. אנו זקוקים מדי שבוע לחמישה עד תשעה מטענים, לחוליות שבאזורים השונים". סמוך לסעיף רשומה תוספת בכתב יד, ככל הנראה של שובאכי או של מי מעובדי משרדו: "5,000 שקלים לשבוע כפול ארבע, שווה 20 אלף ש"ח לחודש".
בסעיף 6 נכתב: "עלות כדורים – עלותם של כדורי קלצ'ניקוב הינה 7-8 שקלים עבור כל כדור. עלות כדורי M16 הינה 2-3 שקלים עבור כל כדור. אנו זקוקים לכדורים באופן יום-יומי".
בסעיף 7 נכתב: "הערה: ישנם 3,000 כדורי קלצ'ניקוב במחיר של 7.5 שקלים עבור כל כדור, ו-30,000 כדורי M16 במחיר שני שקלים לכדור. אנו זקוקים שתעבירו לנו באופן מיידי סכום כסף כדי לקנותם". בסמוך נכתב בכתב יד: "22,150 ש"ח עבור כדורי קלצ'ניקוב, ו-60 אלף ש"ח עבור כדורי M16".
חלום של כל מודיעין באשר הוא, כשבסיום המבצע עד יומו האחרון נשאר ערפאת במוקטעה ההרוס, נצור ללא יכולת תזוזה, ובמותו מת יחד חלום אוסלו.
אחת השאלות הכי לא פתורות היא איפה בעצם היינו ללא הסכמי אוסלו? יהיו שיגידו מימין ללא התנתקות, וממילא ללא רצועת עזה בשליטת חמאס שמאיימת על חצי ממדינת ישראל, ויהיו שיגידו משמאל כי האם היה העולם משלים, ללא "אוסלו", עם 50 שנים של ממשל וכיבוש ישראלי מלא בגדה המערבית ובעזה? איך היו עומדים ושורדים הסכמי השלום שחתמנו עם מצריים ועם ירדן אם לא היה את הסכם אוסלו? ואלמלא קמה והתבססה הרשות הפלסטינית?
תגובה אחת
הייתם חייבים תמונה של משי זהב????