ועדת החוץ והביטחון הזמנית, בראשות ח"כ רם בן ברק דנה היום (ראשון) בהכנה לקריאות שנייה ושלישית של הצעת חוק שירות ביטחון המאריכה את ההסדר בעניין ביטול פטור מטעמי הכרה דתית הניתן למיועדת לשירות ביטחון, בשלוש שנים, עד ל -1 ביולי 2024.
כזכור, סעיף 40 לחוק שירות ביטחון מסדיר את נושא הפטור מחובת שירות ביטחון מטעמי הכרה דתית. הסעיף קובע כי הפטור יינתן לכל מיועדת לשירות ביטחון (מלש"בית) שהצהירה כי טעמים שבהכרה דתית מונעים ממנה לשרת בשירות ביטחון, כי היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו, וכן כי אינה נוסעת בשבת. תיקון 18 לחוק ביקש לפשט את ההליכים בדבר ביטול פטור מטעמי הכרה דתית, במקרה בו חדלו להתקיים במלש"בית התנאים שבשלם ניתן לה הפטור מחובת שירות ביטחון, שכן עד לתיקון ביטול הפטור היה מותנה בהרשעה פלילית של המלשב"ית במתן תצהיר כוזב.
על פי תיקון 18, הפטור מטעמי הכרה דתית יכול להתבטל גם במצב שבו יש לפוקד יסוד ממשי להניח כי המלש"בית נהגה באופן שאינו תואם מהותית תנאי מהתנאים שעליהם הצהירה. במקרה זה על הפוקד להודיע למלש"בית על כוונתו להגיש בקשה לביטול הפטור אל הוועדה לבחינת הפטור מטעמי הכרה דתית, ולאפשר לה, תוך 30 ימים, להציג לו את טענותיה. הפוקד אף יודיע לה על אפשרותה להשמיע טענותיה בעצמה, או בלוויית מי מטעמה, בפני הוועדה. במקרה והפוקד לא שוכנע מטענות המלש"בית, או שהיא לא התייחסה להודעתו, יוכל הפוקד להגיש לוועדה בקשה לביטול הפטור, תוך שהוא מודיע על החלטתו לעשות כך למלש"בית. עוד נקבע כי התיקון ייכנס לתוקף רק מיום פרסומן ברשומות של תקנות המסדירות את הרכב הוועדה לבחינת הפטור וסדרי הדין בה.
תקנות אלה אושרו בוועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט בפברואר 2018, ופורסמו ברשומות-10.4.18. המשמעות היא שהוראת השעה נכנסה לתוקפה ביום 10.4.2018 למשך שלוש שנים, היינו עד ליום 10.4.2021 ואולם, בשל התפזרותה של הכנסת ה-23, ותחולתו של הוראות סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, ההסדר שנקבע בתיקון 18, עומד בתוקפו עד ליום 6.7.2021. מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי מינויה של הוועדה, שהרכבה נקבע לפי התקנות, התעכב מסיבות שונות, וכי בחודש אוקטובר 2020 מונתה הוועדה ורק לאחרונה החלה לפעול.
תת אלוף אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם בצה"ל, הציג לחברי הוועדה כי בחמש השנים האחרונות קיימת מגמה שהתמתנה, של ירידה בהיקף המתגייסים לצה"ל. בשנתון האחרון היקף הגיוס בקרב גברים היה כ-67%, ובקרב נשים כ- 55%, מפוטנציאל הגיוס. בכל אחת מחמש השנים האחרונות 35-36% מפוטנציאל הגיוס לנשים מקבלות פטור משירות מטעמי הכרה דתית. מדובר על הטעם העיקרי לקבלת פטור משירות בקרב נשים.
בשנת 2020 הוגשו כ- 18,900 אלף בקשות לפטור מטעמי דת בקרב מועמדות לגיוס ומתוכן כ- 219 נדחו. מתחילת שנת 2021, בה החלה הוועדה לבחינת הפטור לפעול, החלו הליכי ביטול פטור ביחס ל- 5 מקרים בלבד.
ח"כ מאיר פרוש: "אני לא בא לייצג מצהירי כזב, אבל אני בא ומבקש לקיים מה שהוחלט בחוק. החוק מ-78 קבע שלושה קריטריונים ומי שעומדת בהם אמורה להגיש תצהיר ולקבל פטור. זה לא קורה היום ויש בנות שנאלצו להגיע עד בג"ץ בשביל הפטור. עוד בדיונים על התיקון ב-2012 הסכמנו למסלול הזה של ועדה לבחינת הפטור, מתוך הבנה שאם יש את המסלול הזה אז יפסיקו עם התהליכים לפני מתן הפטור, בניגוד לחוק, אך זה עדיין ממשיך".
יו"ר הוועדה, ח"כ בן ברק: "מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. אנו מאמינים באיש באמונתו יחיה. גם צה״ל ומערכת הביטחון מכירים בערך המיוחד של נשים צעירות שמועמדות לשירות צבאי, להכיר בהיותן נשים דתיות אשר המסגרת הצבאית אינה מתאימה להן, ומופנות למסלולי שירות אחר או מקבלות פטור משירות, בתנאים מסוימים".
"לא כל אזרחי מדינת ישראל צריכים לשרת בצה״ל. צה״ל גם לא צריך את כל בני ה-18 המועמדים לשירות. אבל כל אזרח ואזרחית במדינה צריכים לתת בחזרה למדינה. אין לנו את הפריבילגיה להקים צבא מקצועי של שכירי חרב בדומה למדינות אחרות. צבא העם, ושירות חובה לכל הוא ערך עליון. כל אזרח ואזרחית צריכים להחזיר למדינה תקופה בחייהם – לא חייבים 3 שנים, לא חובה במסגרת צה״ל ולא חייבים בגיל 18. יש מסגרות של שירות לאומי אזרחי שכל אזרח ואזרחית יכולים למצוא בהן את מקומם".
"ענייננו כאן הוא דיון באילו שמנסות להשתמט באצטלה של ״בנות דתיות הזכאיות לפטור משירות״. לשקר ולהטעות את המערכת ולברוח מהמחויבות הבסיסית של שירות למען המדינה, הוא דבר פסול, לא ראוי ולא מקובל. אותן נשים לא משקרות את צה״ל והמדינה – אלא את אזרחי ישראל שכן משרתים. יש לנו בהצעה אפשרות לתת לפוקד את הסמכות למנוע את הפטור משירות אם מתגלה מידע חדש על מלש״בית שאינה מנהלת אורח חיים כפי שהצהירה, בלי לחכות להליך פלילי כפי שקבוע בחוק".
"אני מאמין כי צה״ל יכול לפתוח את שורותיו ליותר צעירים ערבים שישרתו במסגרת הצבא, וגם ערביי ישראל יכולים לשרת בצה״ל כחלק מהיותם אזרחי ישראל. אני מכיר את הקושי של חלק מהם לשרת בצה״ל. ולכן, אני אפעל לקדם באמצעות הוועדה, מסגרות שירות לאומי – אזרחי לכלל אזרחי ישראל – יהודים, ערבים – מוסלמים, נוצרים, צ׳רקסים ובעלי דתות אחרות, כי כל אחת ואחד במדינה צריך לשאת בנטל של שמירה על הביטחון והחברה בישראל".
יו"ר הוועדה, ח"כ בן ברק, אמר כי הוא ממליץ לחברי הוועדה לאשר את הצעת החוק, והחל בהצבעות על ההסתייגויות שהוגשו. סיעת הציונות הדתית הגישה 152 הסתייגויות, וח"כ שלמה קרעי הגיש 597 הסתייגויות בשם סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית. במהלך ההצבעות על ההסתייגויות טען ח"כ קרעי טענות נושא חדש על מספר הסתייגויות, דבר אשר חייב את ההצבעות להיעצר עד להחלטה בטענת הנושא החדש בוועדה המסדרת של הכנסת. רק לאחר החלטת הוועדה המסדרת תוכל ועדת החוץ והביטחון הזמנית לחדש את דיוניה בהצעת החוק.
חבר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר יחד עם ח"כ מאיר פרוש הערימו קשיים באמצעות הסתייגויות רבות, ואילצו את חברי הוועדה להאזין לנאומי הנמקה במשך שעות ארוכות. יצוין, כי חברי הוועדה מטעם סיעת הליכוד נמנעו ולא עמדו לצד חברי הכנסת החרדיים במלחמתם נגד גזירת וועדות המעקב, מלבד ח"כ שלמה קרעי שהצטרף למאבק וסייע בכל יכולתו.
