במהלך המהומות שאירעו בזמן מבצע שומר החומות בערים המעורבות התרחש ביפו לינץ' של אזרחים ערבים בתושב העיר ממוצא יהודי. עם זאת, למרות תיעוד ברור מהאירוע, בפרקליטות הגישו כתב אישום בגין תקיפה – ולא ממניע לאומני.
בשיחה ל'כאן חדשות' מוחה היהודי שהותקף על החלטת הפרקליטות ומשחזר: "עפתי אחורה על קיר פח. גררו אותי לכביש והתחילו עם בעיטות ומכות וכיסא. מה זה סממנים יהודיים? כולם פנו אלי בעברית. אין סיכוי שחשבו שאני תייר. היה לי ברור שהפרקליטות זו החולייה החלשה פה".
האזרח היהודי שהותקף אמר ב'וואלה' כי "התפלאתי שאף צוות טלוויזיה לא נמצא ביפו ולא מתעד מה הערבים עושים שם. ידידה שלי שעובדת כעיתונאית ביקשה שאתעד לה כמה מהפרעות שנעשו בעיר. ירדתי עם הכלב, הפעלתי את 'פייסבוק לייב' והתחלתי לצלם. לקחתי איתי אלה להגנה עצמית ומהר מאוד התחילו לתקוף אותי, כשהיה ברור להם שאני יהודי".
הוא דחה טענה לפיה התקופים לא ידעו שמדובר ביהודי ולכן לא קיים מניע גזעני להתקפה. "דיברתי באנגלית כי חלק גדול מחברי הפייסבוק שלי דוברי אנגלית. זה לא אומר שאני לא יהודי, הרי זו תקופה שגם כך אין תיירים בארץ, אז לבוא ולומר שהערבים לא ידעו שאני יהודי? זה פשוט לא נכון. תוך כדי שהם היכו אותי שמעתי צעקות של 'תחי פלסטין'. רק אתמול התחלתי להתאושש פיזית מהתקיפה. המשטרה והשב"כ עשו עבודה מדהימה. אין לי אמון שבית המשפט יעשה צדק. לפרקליטות יש אולי כוונה טובה אבל התוצאה מאכזבת".
בתיעוד שפורם ב'וואלה' מאחת ממצלמות הרחוב, רואים כיצד לפחות שמונה אזרחים ערבים תוקפים את אותו תושב, מכים אותו נמרצות בכל חלקי גופו עד שהוא נפל אל הכביש, ואז גוררים אותו וממשיכים לבעוט ולחבוט בו.
בעודו שרוע על הכביש, נטלו ממנו התוקפים את אלת הבייסבול שהייתה ברשותו, חבטו בו באמצעותה, בעטו בו והכו אותו באגרופים. אחד מהם אף הכה את היהודי בראשו באמצעות כיסא פלסטיק, שהתפרק לחתיכות מעוצמת המכה. הגבר מתוקף נזקק לטיפול רפואי והגיש תלונה במשטרה.
מהפרקליטות נמסר בתגובה כי "במענה לפניות כתבים ובעקבות פרסומים שונים בעניין כתב האישום הנוגע לתקיפת יהודי ביפו, הרינו להבהיר כי מחומר הראיות עלה, כי הקורבן לא לבש סממנים יהודיים כלשהם, הוא פנה לתוקפים באנגלית ולא בעברית, ואלה ככל הנראה כעסו על שצילם אותם ותקפו אותו בשל כך. משכך הוחלט, לאחר בחינת חומר הראיות, כי אין די ראיות להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי המעשים בוצעו על רקע גזעני. אין בכך, כמובן, כדי להפחית מחומרת העבירות או האישומים".
"המחוקק ראה בחומרה ביצוע עבירות על רקע גזעני או על רקע של שנאה או עוינות לציבור מסוים, וקבע כי העונש על עבירה שבוצעה בנסיבות אלה יהיה כפל העונש שבצד העבירה או 10 שנות מאסר – הנמוך שבהם. כדי לייחס מניע גזעני, יש להוכיח מעבר לספק סביר שהמניע העיקרי והדומיננטי לביצוע העבירה היה מניע של גזענות או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטייה וכו'. אין די בכך שהמניע הגזעני היווה נסיבה נלווית למעשים, אלא עליו צריך להיות המניע הדומיננטי".
"מדיניות הפרקליטות היא שככלל, בהינתן ראיות המצדיקות זאת, יש לייחס נסיבה מחמירה של מניע גזעני לנאשמים. בחודש האחרון הוגשו כתבי אישום נגד 21 נאשמים (14 ערבים ו-7 יהודים) בעבירות ממניע גזעני, וזאת על בסיס הראיות שנאספו בכל מקרה, בהתאם לנסיבותיו, ואשר איפשרו ייחוס מניע זה", לשון ההודעה.
בפרקליטות המדינה ניסו להתגונן ולהסביר ברשתות החברתיות את ההחלטה ההזויה: "מתי נייחס בכתב אישום עבירות ממניע גזעני? בעקבות השיח שהתעורר ברשת, ננסה להסביר בשרשור מהי המדיניות, ומה נדרש לשם ייחוס נסיבה מחמירה שעניינה מניע גזעני ("פשע שנאה")".
"מדיניות הפרקליטות היא שככלל בהינתן ראיות המצדיקות זאת – יש לייחס מניע גזעני. בחודש האחרון הוגשו כתבי אישום נגד 21 נאשמים (14 ממוצא ערבי ו-7 ממוצא יהודי) בעבירות ממניע גזעני, וזאת על בסיס הראיות שנאספו ואשר אפשרו ייחוס מניע זה".
"כך הוגש כתב אישום נגד נאשם שסטר ליהודי ברכבת הקלה (סרטון שפורסם בטיקטוק) כמו גם אירועי תקיפה נוספים של ערבים כלפי יהודים במזרח ירושלים, וכן הוגש כתב אישום נגד נאשם ממוצא יהודי שניפץ חלונות של בית עסק ערבי בבת ים באמצעות פטיש".
"מהו מניע גזעני? המחוקק ראה בחומרה ביצוע עבירות על רקע גזעני או על רקע של שנאה או עוינות לציבור מסוים, וקבע כי העונש על עבירה שבוצעה בנסיבות אלה יהיה כפל העונש שבצד העבירה או 10 שנות מאסר – הנמוך שבהם".
"כדי לייחס מניע גזעני, יש להוכיח מעבר לספק סביר שהעבירה בוצעה נגד הגוף, החירות או הרכוש וכן עבירות נוספות המוגדרות בחוק, ושהמניע העיקרי והדומיננטי לביצועה היה מניע של גזענות או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטייה וכו'".
"כלומר, לא מספיק שהמניע הגזעני הוא נסיבה נלווית למעשים, אלא הוא צריך להיות המניע הדומיננטי לא ניתן לייחס מניע גזעני לעבירות שעונשן עולה על 10 שנות מאסר, כך שלעיתים המעשה יבוצע ממניע גזעני אך לא ניתן לייחסו. במקרה כזה רק נציין אותו בעובדות כתב האישום מבלי שתהיה לכך משמעות לעונש".
"הוכחת מניע גזעני היא משימה לא פשוטה. מדובר הרי במשהו המתרחש בדר"כ במחשבתו של אדם
לרוב החשוד לא יודה שביצע את המעשה ממניע גזעני ומסיקים זאת מנסיבות חיצוניות למשל זהותו החיצונית של המותקף המלמדת על מוצאו/קבוצתו (לבוש, כיתוב), אמירות שנאמרו במהלך האירוע, העדר התגרות מצד הנפגע ועוד".
"השאלה היא שאלה ראייתית. לא כל סכסוך בין אנשים ממוצא שונה מבסס מניע גזעני נניח ששני נערים ממוצא ערבי ויהודי רבו בעקבות הערה שנזרקה לעבר חברתו של אחד מהם, והאירוע הסתיים בתקיפה שבמהלכה נזרקו הערות גזעניות או נוגעות לדת או לנטייה של אחד המעורבים. יהיה קושי לבסס מניע גזעני".
"נחזור להתחלה: המדיניות שלנו היא להגיש כתבי אישום ממניע גזעני בהתאם לראיות. בתיק ביפו (בו לא הוגש כ"א ממניע גזעני) הקורבן לא לבש סממנים יהודיים, פנה לתוקפים באנגלית ולא בעברית, הם ככל הנראה כעסו שצילם אותם ותקפו אותו בשל כך. כלומר, לא ניתן להוכיח את המניע הגזעני כנדרש בפלילים".
"העובדה שהוגשו כתבי אישום ויוחס מניע גזעני נגד מפרי חוק ערבים ויהודים כאחד, מדברת בעד עצמה. נמשיך לפעול לפי הראיות בלבד", לשון הודעת הפרקליטות ברשתות החברתיות.
"הציוץ הזה מהווה ראיה שמוכיחה למעלה מכל ספק סביר שבפרקליטות יושבים אנשים מנותקים שחושבים שכולנו מטומטמים", כתב בתגובה יו"ר מפלגת הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ'. עוד הוסי כי "ההידרשות באירועים מלחמתיים לאומיים להגדרות דקות של הדין הפלילי שנועד בכלל לטפל בסיטואציות אחרות של אירועים פליליים אזרחיים היא אם כל חטאת. חוסר יכולת נפשית להגדיר את המצב כמלחמה ואת המחבלים כאויב זה השורש".
