שני מחקרים שבוצעו על ידי חוקרים באוניברסיטת תל אביב ואשר נסובו על העומסים מפניהם מתריעים רופאים בבתי החולים בישראל, ביקשו לבדוק את עמדתו של הישראלי הממוצע לנוכח האלימות הגואה בבתי חולים על ידי מטופלים נגד אנשי צוות. הממצאים הדהימו אפילו את החוקרים.
בישראל כידוע, מדווחים מדי שנה כ-3,500 אירועי אלימות כנגד צוותים רפואיים, 20 אחוזים מתוכם נחשבים לאלימות פיזית והיתר אלימות מילולית. מחקרים שנעשו בעבר הראו, כי יותר מ-80% מאנשי הצוות בבתי חולים בישראל חוו אלימות כזו או אחרת מצד מטופלים.
בשני המחקרים שנערכו על ידי החוקרות ד"ר ענת עמית אהרון, ד"ר סיגלית ורשבסקי וד"ר מיכל יצחקי, השתתפו 690 ישראלים בגילאי 18-82 מכל רחבי הארץ. במחקר הראשון נדרשו המשתתפים לסיטואציות ותרחישים שונים של מגע המטופל אל מול הרופא המטפל. כאשר כל משתתף התבקש להשיב כיצד היה מגיב בשלל הסיטואציות והתרחישים שהוצגו לפניו.
התרחיש הראשון שהוצג בפני המשתתפים היה, כיצד היית מגיב לנוכח המתנה ארוכה וחסרת תכלית של 40 דקות מעבר לזמן שנקבע לקבלת חיסון במרפאה?. התרחיש השני: כיצד היית נוהג באופן בו היית מבקש להיכנס אל חדר האחות בטרם הגעת התור רק כדי "לשאול שאלה?". התרחיש השלישי הוא של "החולה במסדרון", לפיו בנו של מטופל מגלה שמיטת אביו המאושפז במחלקה פנימית הועברה למסדרון, בעוד שמטופל שהתאשפז אחריו קיבל מיטה בחדר המחלקה.
כאמור, ממצאי המחקר הדהימו אף את הרופאים, לאחר שאחד מכל עשרה נשאלים הביע הבנה או תמיכה לגילויי אלימות מסוג כל שהוא כלפי אנשי הצוות הרפואי. המשתתפים האחרים, 90.7% השיבו כי הם מביעים סלידה וריחוק מכל גילוי של אלימות ואין כל הצדקה לכך.
במבט לפי אחוזים, העלה ניתוח ממצאי הסקר בין אוכלוסיות, כי בעוד בקרב אוכלוסיית הגברים 12% תומכים באלימות, הרי ש 5.1% בלבד מקרב אוכלוסיית הנשים השיבו כי הן תומכות באלימות נגד אנשי הצוות הרפואי.
ממצאי המחקר גילו עוד, כי 55% מהמשתתפים היו עדים בעבר לאלימות מילולית נגד רופא ו-20% היו עדים בעבר לאלימות פיזית נגד אנשי צוות. משתתפים שהיו עדים בעבר לאלימות מילולית או פיזית, הביעו יותר תמיכה והבנה להתנהגות שכזו כלפי צוותים רפואיים.
במחקר השני, קיימו החוקרות ראיונות עומק עם המשתתפים, בדבר השאלה כיצד ניתן למנוע אלימות מצד מטופלים. רוב הציבור מאמין כי כדי למנוע אלימות כלפי צוותים רפואיים, על מערכת הבריאות לפעול לשיפור תנאי עבודתם של הרופאים, לעומת הציבור הרחב שם יש מקום לחינוך לסובלנות והכלה, לצד הטלת עונשים משמעותיים על האלימים.
לדברי ד"ר מיכל יצחקי, מעורכות המחקר, "שני המחקרים מצביעים על הצורך בשיתוף פעולה של הממסד הרפואי עם הציבור למציאת דרכים ואמצעים למניעת אלימות כלפי צוותי הבריאות". לדבריה, "הציבור ברובו נגד אלימות במערכת הבריאות, מצד שני קיימת מצוקה אמיתית, ויש לפעול להפחתת עומסים, הגדלת כוח האדם המטפל, קיצור זמני המתנה והימנעות מיחס אדיש או יהיר של הצוות ובמקביל מתן כלים לצוותים הרפואיים כיצד למנוע החמרה של מצבי אלימות".
