אם גם אתם התאהבתם במכשיר החכם הזעיר והתמכרתם לטלפון הנייד שלכם במהלך פעילות גופנית הכוללת ריצה למרחקים או הליכה מהירה וספורטיבית, תשכחו מכל היתרונות ששכנעו אתכם כי ענידת שעון היד שמכמת את המרחקים שגמעתם ומתעד את רמת הדופק שלכם, כמו גם נתונים נוספים, הוא הדבר האמיתי והנכון.
מחקר שנערך באוניברסיטת ממפיס שבמדינת טנסי שבארצות הברית ופורסם בכתב העת Outside גילה, כי קיימים משתנים רבים בקרב רבדים שונים באוכלוסייה, כאשר הפעולה שתיעשה תהיה אותה פעולה אך התוצאה תהיה שונה אצל כל אחד מהם.
לדברי מקס פאקט ממובילי המחקר, לא ניתן להתבסס רק על המידע העולה רק מנתונים אלו, וכי יש לקחת בחשבון גורמים נוספים המודדים את רמת הלחץ המופעלת בגוף במהלך ריצה.
כך למשל, ברור שאם אדם גבוה ואדם נמוך ייצאו יחד לריצת בוקר ויגמעו את אותו מרחק, האדם הנמוך יקח יותר צעדים מעמיתו הגבוה.
לדבריו, במחקר השוו חוקרים סיטואציות ותרחישים שונים, בהם של הליכה ספורטיבית של בני אדם. ריצה על מסלול רך בנעליים מרופדות כשהצועד חיוני ורענן, לצד תרחישים של ריצה באותו קצב, אבל במצב של עייפות, אימון ריצה בנעלי קוצים ועוד.
המטרה מבחינת החוקרים היה להוכיח כי תנאי הריצה, כגון מספר הצעדים, משך הזמן והעוצמה בה הרגל נוחתת על הקרקע – משפיעים על הקצב.
לדברי אלכס האצ'יסון מכתב העת Outside שפרסם את המחקר לראשונה, "מדד הסטרס על הגוף מאותה הריצה אינו זהה עבור שני הרצים, ולהבדל הזה יש משמעות גדולה". לדבריו, "החלק המעניין ביותר במחקר הוא זה שמתייחס לסיכון לפציעות. יכול להיות מגניב אם החוקרים ייצרו נוסחה שתאפשר לשקלל את הגורמים הללו ומשתנים נוספים ותיתן תשובה בדמות, למשל, הסיכוי שמישהו ידפוק את גיד האכילס שלו בריצה".
