אפשר חידה? אבל תעני עליה מהר, בלי לחשוב יותר מדי: אם קניתי מחבט טניס וכדור ב-11 ש"ח, והמחבט עלה 10 ש"ח יותר מהכדור, כמה עלה הכדור?
אם נפלת בזה, תרגישי בנח. למעשה, רוב האנשים ששואלים אותם את השאלה הזו עונים "שקל", במקום "חצי שקל". ועוד יותר למעשה, השאלה הזו היא אחת הדרכים של פרופסור דניאל כהנמן להראות לנו שאנחנו לא מקבלים החלטות באופן רציונלי.
עוד שאלה, אפשר? נניח ויש לפני רשימה של 100 שמות של עובדות בבית הספר, ונניח שאני מוציאה שם אחד מתוך הרשימה ומגלה שזה השם של שפרה.
אני מספרת לך ששפרה היא אישה צנועה, מסודרת, קצת שקטה ואדיבה. מה הכי מסתבר שהתפקיד של שפרה בבית הספר? מנהלת, מורה, מזכירה, מזכירה או אחות?
הכי מסתבר ששפרה היא מורה. לא ספרנית. נכון שהתיאור הולם אופי של ספרנית, אבל אם הוצאתי שם באופן אקראי מתוך כל העובדות בבית הספר, ובבית הספר יש 80 מורות, ורק ספרנית אחת או שתיים, אז הסיכוי הסביר יותר הוא שיצא לי שם של מורה קצת שקטה.
כהנמן מציג עוד שאלות דומות בספרו. שאלות שמוכיחות שוב ושוב, שהחשיבה שלנו לא רציונלית, שקבלת ההחלטות שלנו לא באמת מתבססת על שיקולים מדויקים ומדודים, אלא יותר על אינטואיציות ורגשות. עבודת המחקר שלו יחד עם עמיתו עמוס טברסקי, שינתה את הצורה בה חקרו, חשבו ופעלו עד אז בתחומי הכלכלה, ניהול, מסחר, שיווק, פוליטיקה ואפילו רפואה. בהמשך, השניים גם קיבלו על העבודה שלהם פרס נובל.
עוד דוגמא, קצת אחרת: נניח קיבלת במתנה כרטיס כניסה לבריכה, תכננת ללכת לשם בערב, אך במהלך היום הכרטיס אבד לך, האם תלכי לבריכה בכל זאת ותקני לעצמך בכניסה כרטיס חדש?
אם ענית כן, ופרגנת לעצמך, יפה מאוד. אני מניחה שרובינו לא.
אבל אם הסיטואציה היא בדיוק אותה סיטואציה. קיבלת במתנה כרטיס כניסה לבריכה, תכננת ללכת לשם בערב, אך במהלך היום את מגלה שאבד לך שטר של 50 ₪, האם תלכי לבריכה בכל זאת?
מסתבר שכן. אבל כרטיס כניסה לבריכה עולה 50 ₪, אם הוא אבד אפשר להחשיב את זה בדיוק כמו שטר של 50 ₪ שאבד, ולפרגן לעצמך בכל זאת. אז למה לא?
כי החשיבה שלנו לא רציונלית.
הלקח הקטן שלקחתי לעצמי מהספר הזה, זה להתייחס קצת יותר בענווה להחלטות שלי. אם הן לא כל כך רציונליות, אני יכולה להיות יותר קשובה לעצמי ולסביבה למשוב שאני מקבלת עליהם, להתגמש איתם, ולהיות פתוחה להחלטות אחרות.
