למה לצפות ממזכירת האוצר של ארה"ב?

ההיסטוריה של שרי האוצר של ארה"ב מצביעה על מגוון מאפייני רקעי. היו תעשיינים כמו או'ניל וסנו (תקופת הנשיא בוש). היו בוגרי המערכת הפיננסית, ובפרט גולדמן זאקס, כמו רוברט רובין (תקופת הנשיא קלינטון), הנרי פולסון (תקופת הנשיא בוש) וסטיבן מנוצ'ין (התקופה הנוכחית של הנשיא טראמפ) שהיו בעלי ניסיון מתאים לטיפול במשברים פיננסיים גדולים. היו גם שרי אוצר-פוליטיקאים כמו בריידי (תקופת הנשיא רייגן ובוש), בנטסן (תקופת הנשיא קלינטון) וג'ק לאו (תקופת הנשיא אובמה), להם היו כישורי "סגירת עסקאות" והתמודדות טובה עם הקונגרס בנושאים של חקיקה כלכלית. היה גם כלכלן אקדמי, יוצא דופן, והוא לארי סאמרס (תקופת הנשיא קלינטון).

אז למה לצפות מג'נט ילן, יו"ר הפד לשעבר וכלכלנית אקדמית מהשורה הראשונה? ראשית, ג'נט ילן תקיים יחסי עבודה קרובים עם יו"ר הפד הנוכחי ג'רום פאוול והיא גם תגן על עצמאותו של הפד והמנדט למלחמה באינפלציה. נראה שג'נט ילן לא תפעיל לחץ על הפד לבצע "מוניטיזציה של החוב הממשלתי" דרך מימון הגירעון באמצעות הדפסת כסף (מה שמוכר כ- MMT). מאז תחילת המשבר, ג'נט ילן קראה שוב ושוב לתמיכה פיסקלית גדולה ונרחבת, וכאקדמאית המתמחה בנושאי שוק העבודה, היא צפויה להצליח בתכנון מדיניות שתחזיר אנשים לעבודה. 

כגורם חיצוני לצוות ביידן, נותר לראות כמה השפעה תהיה לג'נט ילן על גיבוש המדיניות הכלכלית  והשאלה הגדולה היא האם היא תוכל לקדם בהצלחה את התוכניות הכלכליות בקונגרס שבו יש לדמוקרטיים רוב זעיר. עם זאת, ביידן מכיר היטב את הקונגרס ויוכל לתרום במידה רבה למתן גיבוי לג'נט ילן בעת הגשה ואישור של חקיקה כלכלית. 

ההיבטים המרכזיים במדיניות הכלכלית של הדמוקרטיים תחת ממשל ביידן/האריס, עם ג'נט ילן כמזכירת האוצר:

1. חבילה תקציבית של 2 טריליון דולר לאנרגיה ירוקה לצד חבילה של 1.3 טריליון דולר לתשתיות (על פני עשור).
2. דגש ברכישות ממשלתיות על תוצרת מקומית ותמיכה בתעשייה מקומית.
3. בעתיד, ניסיון להעברת סוגים שונים של "מס עושר" (העלאת שיעורי המס של המדרגה העליונה, הכבדת מס עיזבון), העלאת מס חברות. המטרה: הגדלת הכנסות המדינה ממיסים בכ-4 טריליון דולר (על פני עשור).

1. הפחתת מידת החומרה של עימותי סחר חוץ, בעיקר מול אירופה ואי שינוי של ממש, לטוב ולרע, במצב מול סין.
2. הכבדת רגולציה על מגזרים מסוימים, על ידי הרחבת סמכויות לרשויות הפיקוח, הפעלת התובע הכללי בחקירות ותביעות של הפרות הגבלים עסקיים וגם הפעלות ועדות חקירה של הקונגרס. זה נוגע בעיקר לענפים הבאים: אנרגיה, פארמה, חברות טכנולוגיה גדולות, גופים פיננסיים. דגש על ESG.
3. לנוכח הרוב "הזעיר" בקונגרס, יהיה קשה יחסית להעביר מהלכי חקיקה נרחבים ומהירים, אך ניתן יהיה להפעיל אמצעים לא חקיקתיים רבים.

באשר לטווח הקרוב:

1. לקראת סוף 2020 אושרה בקונגרס חבילה של 910 מיליארד דולר (יותר מ-4% מהתמ"ג).
2. הנשיא ג'ו ביידן הציע חבילה תקציבית נוספת בסך של 1.9 טריליון דולר. 
3. החבילה תכלול מגוון רחב של צעדים כמו מחילה על חובות סטודנטים, העלאת שכר מינימום פדרלי, תמיכה לרשויות מקומיות, בריאות, חינוך, שיפור תשלומי דמי אבטלה ועוד.
4. החבילה תכלול רכיב מרכזי של הגדלת משלוח הצ'קים לאזרחים מ-$600 לכל אדם הזכאי לכך לסך של $2,000 (מדובר בעד כ-80-90% ממשקי הבית, תלוי בשינויים אפשריים בקריטריונים).
5. מה יאושר? נראה שהיקף של עד כמחצית מן התכנית המוצעת תאושר, כלומר חבילה של עד כ-4-5% תוצר.

משמעויות אפשריות:

1. זהו מהלך שיגדיל עוד את ההכנסה הפרטית הפנויה של משקי הבית בארה"ב עם "תידלוק" נוסף של הביקוש הכבוש הממתין להתפרצות בעתיד. 
2. ישנן השפעות אינפלציוניות פוטנציאליות עתידיות משמעותיות.
3. מדובר בתוספת של כוחות בסיסיים עתידיים לעליית תשואות בארה"ב. 
4. הפד, שבולם, אך לא מעקר לחלוטין, את התממשות הכוחות לעליית תשואות, מדגיש שלא יחולו שינויים מפתיעים במדיניות ההתערבות בשווקים.

—

ד"ר גיל בפמן הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי