מכירות את הסצנה? הילד נכנס בוכה הביתה לאחר שקיבל מכה. אנחנו רוצות להרגיע ולעודד ואומרות לו: לא נורא, זה יעבור… או לפעמים ילד שחולם על משהו מפחיד בלילה, הוא ראה משהו בחדר, מה אנחנו אומרות לו? מה פתאום, אין כלום, אל תפחד, זה לא מפחיד באמת…
לא היתה לנו כוונה רעה, אך באופן המעשה שלנו, אנחנו מייצרות לא עלינו, צרות שיגיעו בהמשך. מה הכוונה? בעיה נוצרת במקום שלא קיבל מספיק אור, מספיק עניין. כמו פרח שללא מים נובל. אנחנו לא יכולים להביא פתרון לשום בעיה, אם לא נתייחס בכלל לעצמם קיומה – לכן אנחנו כן צריכות לתת התייחסות לכל סיטואציה.
מה הכוונה? נחזור רגע לילד. נכון שהכאב מהמכה יעבור בעתיד, אבל הילד רוצה התייחסות לכאב בהווה! איך אפשר להגיד לו שזה לא נורא אם כרגע זה הכי נורא בעיניו? או הילד עם החלומות, נכון שכשהוא יגדל הוא יבין שאין מפלצת לילית בחדר, אבל הוא רוצה התייחסות לפחד בהווה. אם נבטל את הרעיון שזה משהו לא בסדר, הוא לא באמת יגיע לפתרונו.
ואפשר להסביר את זה גם קצת עלינו, כנשים בוגרות יותר. כמה פעמים פגעו בנו או הכאיבו לנו ושכנענו את עצמנו שלא קרה כלום? שטויות, זה ממש לא מפריע לי. אני לא חושבת שקרה משהו, באמת מבחינתי הכל בסדר.
האם באמת הכל בסדר? למה לא לתת מקום של כבוד לרגע שאת מרגישה פגועה? למה לא להגיד, כן, נפגעתי. אני כועסת.
אחרי שאנחנו מכירות בבעיה, נוגעות בקיום שלה, אנחנו יכולות להתקדם למזער אותה ואף להעלים אותה. על ידי הצבת גבולות לזמן שנרשה לעצמנו להיות פגועות, על ידי שינון משפטים חיוביים שיכניסו למוח שלנו שאנחנו מזמנות סליחה ושחרור. על ידי הוספה בטוב, בשמחה.
לשמחה יש כוח לפרוץ גדר ותזכרו: כשאנחנו שוקעות לכעס, לפגיעה, לתסכול, ליאוש, אנחנו מרחיקות מאיתנו את האנרגיה הטובה והיא נשארת בצד הפוגע. אנחנו לא מתקדמות הלאה כי מגיע לאדם שפגע בנו, שנסלח לו, אבל מגיע לנו שתהיה סביבנו אנרגיה טובה, חיובית, שתחזיר לנו את השפע והיופי של העולם הזה.
אנחנו לא יכולים לטפל בקושי מבלי להכיר בו. צריכים לתת התייחסות והתבוננות למה שיש עכשיו ואז להבין איך מטפלים או מתמודדים.
אף פעם אל תתעלמו מרגשות שלכם! תסתכלו עליהם, תבינו אותם, תנו להם מקום ורק אחר כך נתבו אותם להיכן שצריך. שמרו לעצמכם את הטובים ושחררו הלאה את הרעים
