נתוני ה-OECD מלמדים כי כלכלת ישראל בולטת לחיוב בהשוואה בינלאומית. על אף ההאטה בקצב הצמיחה ברביע השלישי של השנה (בעיקר עקב ירידה חדה ביבוא של כלי רכב המשפיע על ירידת היקף המיסוי לו השפעה שלילית על התוצר), רמתו הנוכחית של התוצר הישראלי גבוהה בכ-3.3% לעומת הרמה שלפני המשבר (q4/2019).
יש לציין, כי גם בבחינה של נתוני התוצר לנפש, ביצועי כלכלת ישראל טובים יותר ביחס למרבית המדינות.
התפקוד הטוב יחסית של כלכלת ישראל מאז פרוץ המשבר חל על רקע מספר גורמים, ובהם: פרק זמן קצר יחסית של סגרים והגבלות משמעותיות הודות לתהליך מהיר יחסית ויעיל של חיסון האוכלוסייה, כאשר ישראל הינה מובילה עולמית במתן מנת חיסון שלישית ("הבוסטר"); משקל גבוה יחסית של ענפי היי-טק בפעילות הכלכלית, אשר המשיכו לצמוח והושפעו במידה פחותה מהמשבר, לצד משקל נמוך יחסית של יצוא שירותי תיירות בתוצר, בשונה ממדינות אחרות (באירופה למשל) אשר טרם התאוששו מהמשבר.
בהקשר זה, נציין כי ה-OECD פרסם (ב-1.12.21) עדכון לתחזיות המאקרו העולמיות של הארגון. לפיו, כלכלת ישראל צפויה לצמוח בכ-6.3% ב-2021 וב-4.9% ב-2022, שיעורי צמיחה דומים לתחזיות לאומי, וצמיחה של 4% ב-2023.
מדובר בתחזיות צמיחה גבוהות ביחס למרבית המדינות המפותחות הגדולות, להוציא את צרפת ובריטניה שנפגעו קשה יותר מישראל ב-2020 וצפויות לצמוח מעט מהר יותר מישראל ב-2021.
במבט כולל, ב-OECD צופים צמיחה עולמית של כ-5.6% ב-2021 וצמיחה של כ-4.5% ב-2022, תוך מתן דגש לסיכונים השונים שעלולים להותיר את סביבת האינפלציה העולמית ברמה גבוהה יחסית לפרק זמן ממושך יותר מכפי שהוערך תחילה.
—
יניב בר הוא כלכלן באגף הכלכלה של בנק לאומי
