שיתוף
תגובות
יהדות » פרשה בגובה העיניים » "יום השישי" או "קשה להיות יהודי"?
פרשה בגובה העיניים
שתי משפחות בשכנותו של רבי משה פיינשטיין שמרו שבת במסירות נפש. איך זה קשור לפרשת התוכחה שנקרא השבת?
קידוש | צילום: Seth Aronstam, שאטרסטוק

המעשה הבא אירע בגן ילדים בארה"ב לפני שנים לא רבות. הגננת הדתית ערכה לילדי הגן מדי יום שישי טקס המקובל בגני הילדים בארץ בשם "אבא של שבת", בו הילד עושה קידוש – כדי להחדיר בהם את החוויה של המצווה.

באחד השבועות כיבדה הגננת את אחד מילדי הגן לעשות "קידוש", וזה האחרון נעמד כוותיק ליד הכוס, הגביה אותה על כף ידו כמי שעושה קידוש בכל ליל שבת, אבל במקום לפתוח במילים "יום השישי", הוא פתח בנוסח מעט שונה:

"אוי, שווער צו זיין א ייד (=אוי, קשה להיות יהודי), יום השישי ויכולו השמים והארץ"…

זו הצורה שבה אביו ערך קידוש מדי ליל שבת…

• • •

בפרשתנו מופיעה 'פרשת הקללות', בהן הקב"ה מזהיר את עם ישראל שבאם לא ישמרו את התורה כיאות, יביאו על עצמם דברים לא רצויים. בלשון עדינה.

אבל התורה מדגישה טעם וסיבה לנתינת הקללות: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, ועבדת את אויביך".

לא ניכנס כרגע לעומק הקשר בין אי עבודת ה' בשמחה לבין התוצאה שהדבר מביא. נתמקד במסר ראשון במעלה לגבי חינוך ילדים, ונמחיש אותו בסיפור שהיה גם הוא:

בארה"ב שלפני שבעים שנה, היה ניסיון קשה מאוד בשמירת השבת. רוב היהודים שלא רצו לעבוד בשבת פוטרו מעבודתם ביום שישי, והחלו ביום שני בבוקר בחיפוש עבודה חדשה עד ליום שישי הקרוב, בו שוב פוטרו, וחוזר חלילה…

המצב הגשמי הרעוע שגרר הדבר היווה ניסיון אדיר בשמירת השבת. ניסיון שרבים לא עמדו בו.

הגאון רבי משה פיינשטיין, מגדולי ומאורי הדור הקודם, סיפר על שתי משפחות כאלה שהכיר מקרוב, בהן האבות מסרו נפש על קדושת השבת ולא הסכימו לעבוד בשבת ויהי מה.

להפתעתי הרבה, סיפר רבי משה, לאחר עשרים שנה התברר שכל בניו של אחד מהם יצאו תלמידי חכמים ויראי שמים, מוצלחים באושר ובעושר, ואילו בניו של השני ירדו כולם מהדרך ופשוט לא שימרו דבר מיהדותם.

המקרה, שנגע ללבו של רבי משה פיינשטיין, הביא אותו לחקור ולברר מדוע זה אירע. התוצאות היו מפתיעות: האב לבנים שזנחו את יהדותם התברר כמי שהגיע בכל ליל שבת וביכה את רוע מזלו על כך שאסור לו כיהודי לעבוד בשבת ולכן אין לו פרנסה. הילדים שהפנימו את המסר, החליטו שלהם לא תהווה היהדות בעיה ומקור לצער מדי שבוע.

לעומתו, האב השני היה מגיע בליל שבת לבית בשמחה עילאית: עם בניו היה עורך ריקוד מול שולחן השבת שהכיל בקושי חלות ויין, ומשבח אותם על גבורתם הנפשית שהם עוזרים לו לשמור על השבת הקדושה ולשמוח בה.

הילדים הפנימו ששבת היא מקור לתענוג ושמחה ששווה להקריב בשבילה כל דבר.

אין מי מאיתנו שאינו חפץ שבניו ימשיכו במסורת וירווהו נחת. השלב הראשון כדי שזה יקרה הוא דוגמה עצמית שלאבא ואמא טוב עם קיום המצוות ולימוד התורה.

הצטרפו ועקבו אחר

תגובה אחת

  1. אותו דבר ניתן לומר על דורינו – בעניין האינטרנט
    איך שאנו נדבר לעצמינו או לילדנו -על סינון האינטרנט, מול כל עמוד שנחסם בגלל הסינון המהודר שבחרנו להתקין,
    הבחירה לתגובה לכך היא בידנו האם נבכה ונקטר שמה לעשות אנו חרדים ולכן אין לנו ווצאפ ולא יכולים לראות ולהחזיק כל דבר וכל מכשיר. או נצא ברקידה'לע כל פעם שיקפוץ לנו "יש לך אינטרנט עם הגנה" או "הרובוט שלנו מצא כאן דברים לא טובים"…
    יה"ר שנזכה לפירות טובים והרבה נחת מעצמנו ומכל הצאצאים!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
איננו רואים דברים כפי שהם אלא כפי שאנו

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים