בעוד בקרב אנשי חוק והמשפט טבועה האמרה הידועה כי "אין מתקנים עוול בעוול", מסתבר כי בכל הנוגע לעולם הרפואה חוקי הצדק והיושר המתיישבים על הסברה וההיגיון אינם בהכרח תופסים.
תגלית מדעית שנחשפה בישראל באקראי עשויה להעניק מזור, או לפחות פתרון חלקי לסובלים מאלרגיה, באמצעות תרופה המבוססת על החומר האלרגי שייצר לכאורה את הבעיה הרפואית.
בכתבה שפרסם גיא בן נון, עורך ומפיק של הפודקאסט 'עושים רפואה', הוא חשף את הדרך הארוכה לגילוי המאתגר, כי אלרגיה היא תגובת יתר של מערכת החיסון כלפי גורם מן החוץ שלא אמור ליצור תגובה כלשהי.
תחילתו של האירוע הרפואי שהביא ליישום השיטה החדשה והמקורית לטיפול באלרגיה התרחש כאשר יפה אברם ממרכז הארץ, שהייתה לקראת חזרה לעבודה אחרי חופשת הלידה שלה, החלה להוסיף תרכובת מזון לתינוקת.
"בפעם הראשונה שנתתי לה היא התחילה להקיא, קיבלה פריחה נוראית, אדומה", סיפרה אברם לפודקאסט שמוגש על-ידי עידן כהן וד"ר יובל בלוך, "רצנו עם הילדה לרופא ילדים והוא אמר לנו: הילדה שלכם אלרגית לחלב".
הדרך לאבחון וודאי של אלרגיה למשהו ספציפי עשוי לעיתים לעבור שורה של בדיקות ואבחונים עד לגילוי התוצאה וקבלת תשובה מהימנה, שכן אבחון לא הולם וקבלת טיפול שגוי עלולים לעיתים לגרום לאי נעימות רבה ומעבר לכך.
לדברי בן נון, "אחת הדרכים לאבחן אלרגיה היא באמצעות 'מבחן תגר'. במסגרת המבחן נותנים למטופל את החומר אליו הוא אלרגי בסביבה מבוקרת ובמינונים קטנים. בהתחלה נותנים כמות מזערית, ולאט לאט מגדילים את המינון. לא פעם קורה שבבדיקה הזו מגיעים למינון גבוה – והמטופל עדיין לא מגיב. כך מתגלה כי מטופל שבמשך שנים היה בטוח שהוא אלרגי לאנטיביוטיקה מסוימת, מבין שבעצם לא היתה לו אלרגיה מעולם".
כך למעשה, לעיתים עלולה להיווצר סיטואציה בה ילד חולה בדלקת גרון ומקבל אנטיביוטיקה, אותו ילד מפתח פריחה – וכך מכריזים בחגיגיות שהוא אלרגי לאנטיביוטיקה שהוא קיבל. לדברי ד"ר בלוך, "העניין הוא שיכול מאוד להיות שלאותו ילד הייתה בכלל מחלה הנשיקה – שיודעת לחקות יפה מאוד דלקת גרון – והשילוב של מחלת הנשיקה עם אנטיביוטיקה מסוימת היא פריחה, ככה שהפריחה היא בכלל לא תגובה אלרגית, אלא תוצאה של שילוב בין תרופה לווירוס של מחלת הנשיקה".
בראיון ל'עושים רפואה' הסבירה פרופ' קונפינו כהן המתמחה באלרגיות, כי "כשהאלרגיה אמיתית ולא נובעת מטעות באבחון, הרי שבאמצעות טיפול הולם ניתן להעלים את האלרגיה לחלוטין". לדבריה, "במקרה של אלרגיה לעקיצות דבורים, הריפוי נעשה על-ידי הזרקה של הארס במנות קטנטנות. בהדרגה מעלים את גודל המנה עד שמגיעים למנה שהיא שוות ערך לשתי עקיצות אחר כך מקבלים פעם בחודש או פעם בשלושה חודשים מנה במינון קבוע, וזה למעשה טיפול מגן ומרפא".
Listen to "[עושים רפואה] מהפכת הטיפול באלרגיה" on Spreaker.פרופ' אליצור ארנון, מנהל המכון לאלרגיה, אימונולוגיה וריאות ילדים ב'אסף הרופא', מציין ש"כשניסו לטפל באותה שיטה באלרגיה למזון, כשניסו להזריק את חומר ה'אלרגן', התוצאות לא השביעו רצון". לדבריו, "רק בעשר השנים האחרונות, בהדרגה, הלכה והתפתחה השיטה של 'אימונותרפיה פּוּמית', שבה בעצם עושים אותו דבר כמו שעושים בטיפול בארס – רק דרך הפה במקום בהזרקה".
אברם, שחיפשה טיפול לבתה האלרגית לחלב ושמעה על הטיפול החדשני החלה להציע את סוג הטיפול בפני רופאים בעלי שם בישראל, אלא שאלו נרתעו מהפעולה. "התחלתי לדבר עם אלרגולוגים בארץ והם אמרו לי 'השתגעת? את תהרגי את הילדה שלך!'. ואז במקרה שמעתי שפותחים בארץ מרפאה חדשה לטיפול באלרגיות מזון. עם כל הנחישות פניתי למרפאה, אבל החלטנו שלפני שמתחילים את הטיפול אנחנו רוצים לראות קודם שאף אחד לא מת ממנו, אז חיכינו ואכן אף אחד לא מת", היא משחזרת.
לדברי פרופ' אליצור, "אחרי סדרה של בדיקות שבוחנות את מידת הרגישות ותפקודי הריאות, אנחנו מתחילים תהליך של יומיים-שלושה שבמהלכם הם נחשפים בהדרגה למזון האלרגני – אנחנו רואים מה סף התגובה שלהם, ואז יורדים למינון יותר נמוך שהוא בטוח להם. לאחר מכן הם מקבלים את זה מאתנו בסוג של מבחנות כאלה שהם לוקחים כל יום בבית תחת הנחיות מאוד ספציפיות".
"החשיפה היום-יומית הזו מתחילה לייצר את התהליך של העמידות למזון האלרגני. חודש אחרי שהם התחילו לקחת את המנה בבית הם חוזרים אלינו ואנחנו מתחילים לעלות לכמויות חשיפה יותר גבוהות, ואז שולחים אותם עם המינון החדש הביתה למשך חודש, אחרי חודש שוב מעלים את המינון, וככה הולכים ומתקדמים בהדרגה", מסכם פרופ' אליצור ארנון.
