גל ההתייקרויות במשק: האם הממשלה החדשה תספיק לעצור זאת

ראש הממשלה הנכנס בנימין נתניהו הבטיח במהלך קמפיין הבחירות שלו, כי הוא יקפיא את "מחוללי האינפלציה". הבטחה זו הייתה לקראת עליות המחירים הצפויה בחודש ינואר בחשבון החשמל, המים, בדלק, בארנונה ועוד. היום מסתבר שהשבעת הממשלה החדשה תתרחש רק בימים האחרונים של חודש דצמבר, או אפילו בתחילת ינואר. מועד זה לא יאפשר את מימוש ההבטחות של נתניהו. ב-N12 בדקו כיצד תוכל הממשלה בכל זאת לעכב את גל ההתייקרויות הצפוי. 

אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, הכל צפוי להתייקר בחודש הבא. חשבון החשמל יעלה ב-8.2%, חשבון המים ב-3.5%, הארנונה בכ-1.5%, וגם הדלק צפוי להתייקר אך טרם נקבע המחיר החדש. 

עוד מבחזית החדשות

תעריף החשמל לדוגמה, יעלה בחודש ינואר ב-8.2%, עליה שלישית בשנה האחרונה ובשיעור מצטבר של יותר מ-20%. המועד האחרון להערות הציבור על ההתייקרות עבר השבוע, וכעת כבר לא ניתן לעצור את המהלך. למרות זאת, יש לציין כי בכל מקרה למדינה אין השפעה רבה מידי על התייקרות החשמל מרגע שרשות החשמל מודיעה על כך, משום שמדובר בגוף עצמאי.

ובכל זאת, כשהממשלה רוצה היא יכולה להפעיל לחץ ציבורי על הרשות, כדי ליצור מומנטום להפחתת ההתייקרות. לטענת רשות החשמל ההעלאה הקודמת לא שיקפה את הצורך בהתייקרות החשמל במלואו, וכבר אז היה ברור שיהיה צורך בהעלאת מחיר החשמל בשיעורים חדים, כדי לפצות על כך. 

נקודת הזמן הבאה שבה יוכל שר האוצר להוזיל את מחיר החשמל יהיה בחודש פברואר, אז יפוג הפטור ממס הבלו על הפחם. אחד הגורמים שמייקרים את החשמל הישראלי הוא הפחם, שהפך לחומר גלם יקר במיוחד, ועדיין משמש בארץ לייצור חשמל. הארכת הפטור ממס הבלו על הפחם יוזיל אותו ואת ייצור החשמל. מהלך כזה יוזיל את מחיר החשמל לצרכנים בכ-2% אך יעלה למדינה מאות מיליוני שקלים בשנה.

דרך נוספת להתמודד עם מחירי הפחם הגבוהים, היא להפסיק את השימוש בו.. כבר לפני חצי שנה הייתה המדינה אמורה להפסיק להשתמש בתחנות ייצור פחמיות, ולעבור לייצר בגז, אך הפרויקט התעכב. 

בנוסף יכולה המדינה לנסות להקפיא את מחיר החשמל בחקיקה, או לחילופין לסבסד אותו. הבעיה היא שצעדים כאלה יעלו למדינה הרבה מאוד כסף, עד כדי פגיעה בדירוג האשראי של ישראל, מה שיפגע בהשקעות בינלאומית בארץ.

דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי כבר קרא לממשלה הבאה ליישם את הכלים העומדים לרשותה. "את הטיפול בעליית תעריף החשמל הממשלה נדרשת לבצע באופן מידי באמצעות הארכת הפחתת מס הבלו על הפחם, ובמקביל עליה להאיץ מידית את המעבר מייצור חשמל בתחנות פחמיות לתחנות גז" עוד אמר אמיתי כי "בנוסף, על הממשלה להקפיא את עליית הארנונה לעסקים ובכך להקל על העלייה של מחירי תשומות הייצור אשר מתורגמת מיד לעלייה במחיר הסופי לצרכן".

גם מחיר המים צפוי להתייקר בחודש ינואר בכ-3%, תוספת של כ-5 שקלים בחודש לחשבון המים של משפחה ממוצעת. התייקרות המים נובעת באופן ישיר מהתייקרות החשמל, שכן כ-80% מצריכת המים הם מים מותפלים, שצורכים כמויות אדירות של אנרגיה. לכן, הפחתה במחיר החשמל תגרום גם להפחתה במחיר המים. גם במקרה זה, רשות המים היא רשות עצמאית, ולמדינה אין דרך ישירה להשפיע על התעריף.

מחיר הדלק לחודש ינואר עדיין לא נקבע. מצד אחד, הפחתת המס על הבלו, שהשאירה את המחיר נמוך, עומדת לפקוע בסוף החודש. מי שאמור לבקש הארכה הוא שר האוצר הנכנס בצלאל סמוטריץ', אך משום שהעדכון מתבצע בחצות הלילה לפני היום הראשון בחודש, הוא כנראה לא יספיק לעשות את זה.

• מטח משמעותי של כטב"מים שוגרו אל עבר ישראל מכיוון עיראק
• "תהליכי עומק מדאיגים": בהרצליה ייאסר ללימוד במוסדות החינוך- ספר אזרחות המזוהה עם פורום קהלת
• איראן טוענת: ישראל ביצעה פעולה חשאית משמעותית במדינה
• תעלומת סינוואר: האם מנהיג חמאס חוסל? | גורמי מודיעין: מידע בלתי מבוסס
• מתקפה נוספת על החות'ים בתימן – הפעם על ידי הצבא האמריקני

מצד שני, שר האוצר המכהן אביגדור ליברמן הודיע כי לא יבצע צעדים שיכבלו את ידי הממשלה הבאה, והארכת צו כזה עולה מאות מיליוני שקלים. לכן, סביר להניח שהצו יפקע החודש והמחיר יזנק באופן משמעותי כבר בראשון לינואר. כאשר השר הבא ייכנס למשרד האוצר, הוא יוכל להחליט שוב על הפחתת המס על הבלו, אבל הוא יצטרך להציג לשם כך מקור תקציבי חדש של כ-200 מיליון שקלים.

עוד העלאה שצפויה להיות בינואר, נוגע לארנונה. בינואר תיכנס לתוקף העלאה של 1.37% בארנונה בכל הארץ באופן גורף. עם זאת העיריות יכולות לבקש שינויים בתעריף, חלק מהרשויות מבקשת להעלות משמעותית את מחיר הארנונה ולעומתן רשויות אחרות בדרך כלל הרשויות החזקות שיכולות להרשות לעצמן לספוג את העלאת הארנונה, מבקשות לפטור את התושבים ממנה. כך עשו ברשויות בהוד השרון, בגבעת שמואל ובפתח תקווה. רמת גן אפילו ביקשה הפחתה של 3% בתעריף הארנונה, הודות להתנהלות כלכלית יעילה.

אולם השנה, הודיע שר האוצר ליברמן כי הוא לא יטפל בבקשות מסוג זה וישאיר אותן לטיפולו של שר האוצר הנכנס סמוטריץ', אלא אם כן ראש הממשלה העתידי יבקש ממנו לפעול אחרת באופן רשמי. הוא לא התבקש לעשות זאת, והמועד האחרון לאישור הבקשות החריגות על העיריות חלף בשבוע שעבר.