מוח האדם הוא מיוחד ורבים החוקרים מנסים לפענח אותו ולנסות להבין כיצד הוא פועל ומה משפיע עליו ועל פעולותיו, אך האם יש קשר בין אופי השימוש בו במהלך דיון או ויכוח?
צוות חוקרים מאוניברסיטת ייל כתבו בכתב העת Frontiers of Human Neuroscience כי הם מצאו ששני אנשים מסכימים במהלך ויכוח, מוחם מפגין מאין סינכרון של פעילות הממוקדת באזור מסויים במוח. עם זאת, כאשר הם לא מסכימים ומתווכחים, אזורים רבים אחרים במוח המעורבים בתפקודים קוגניטיביים גבוהים יותר "מתגייסים לעזרה" כאשר כל אדם נלחם בטיעון האחר.
"כל המוח שלנו הוא רשת לעיבוד חברתי", אמרה הסופרת הבכירה ג'וי הירש, פרופסור לפסיכיאטריה של אליזבת מרס והאוס ג'יימסון ופרופסור לרפואה השוואתית ומדעי המוח. "עם זאת, נדרש הרבה יותר שטח פנוי מוחי כדי לא להסכים מאשר להסכים".
לצורך המחקר גייסו החוקרים של ייל ומאוניברסיטת קולג' בלונדון 38 מבוגרים שהתבקשו לומר אם הם מסכימים או אינם מסכימים עם סדרת הצהרות בנושאים שונים המעוררים מחלוקת, לאחר התאמת זוגות על סמך תגובותיהם החוקרים השתמשו בטכנולוגיית הדמיה הנקראת ספקטרוסקופיה פונקציונלית כמעט אינפרא-אדום כדי לתעד את פעילותם המוחית בזמן שהם עוסקים בדיונים פנים אל פנים.
כאשר האנשים הסכימו, פעילות המוח הייתה הרמונית ונוטה להתרכז באזורים חושיים במוח כמו מערכת הראייה, ככל הנראה בתגובה לרמזים חברתיים של המשתתף השני. עם זאת, במהלך סכסוכים אזורים אלה במוח היו פחות פעילים. בינתיים, הפעילות גדלה באונות הקדמיות של המוח, באזורים שיותר דורשים פעילות מוחית מסובכת.
"יש סינכרוניות בין המוחות כשאנחנו מסכימים", אמרה הירש. "אבל כשאנחנו לא מסכימים, הצמד העצבי מתנתק, ההבנה כיצד המוח שלנו מתפקד תוך אי הסכמה או הסכמה חשובה במיוחד בסביבה פוליטית מקוטבת", ציינה הירש.
באי-הסכמה, לדבריה, שני מוח עוסקים במשאבים רגשיים וקוגניטיביים רבים "כמו תזמורת סימפונית שמנגנת מוסיקה אחרת". בהסכמה, יש "פחות מעורבות קוגניטיבית ויותר אינטראקציה חברתית בין מוחם של המדברים, בדומה לדואט מוזיקלי".
