חשבנו שעברנו אותה, את הקורונה ואז קיבלנו בחזרה את חובת עטית המסכות. זן הדלתא, הווריאנט ההודי, מפיל חיתתו על תושבי ישראל ולא בכדי. מספר מאומתים עולה, אלפים בבידוד, כיתות נסגרות והיד עוד נטויה.
מקרה חריג שהתרחש בפתח תקווה, מעלה שאלה מדאיגה לגבי הערבות ההדדית שכה הכרחית בעיקר בתקופה כה רגישה של מלחמת התשה מול הקורונה. תלמידה שנחשפה לחולה מאומת, נשלחה על ידי הוריה ליום לימודים רגיל בבית הספר וגרמה לכעשרים תלמידים לחלות בקורונה. בנוסף, שש כיתות ושני גנים נכנסו לבידוד כתוצאה מהביקור חסר האחריות שלה במוסד החינוכי. המוסד, המונה כ-713 תלמידים, עבר ללמידה מרחוק. מאות ילדים ובני משפחותיהם נמצאים בבידוד. ההורים, זועמים ובצדק גדול. "מדובר בנזק כלכלי למשפחות שצריכות להישאר כעת בבית. יש עוד תלמידים שנבדקו אך טרם קיבלו תוצאות. אנחנו מעריכים שעוד ילדים יימצאו מאומתים לקורונה", כך אמר אב שבתו לומדת בבית הספר ונדבקה בעצמה. עוד הוסיף, "זה אבסורד שיש תלמידים שנדבקו ומאות משפחות בבידוד – הכול כנראה רק בגלל הורים שהחליטו לשלוח את בתם ללימודים למרות שהם ידעו שהיא נחשפה לחולה ואמורה לשהות בבידוד. אנחנו לא מוכנים לוותר ושוקלים לתבוע אותם".
אפשר בהחלט להבין את ההורים הזועמים. כל כך מקומם. מילא, אדם שהדביק בקורונה שלא באשמתו, לא ידע שנחשף לחולה מאומת, לא ידע שעליו להיכנס לבידוד. אך אדם שיודע שנחשף וחייב בבידוד ויוצא מהבית ומתערבב בין אנשים, דינו פשוט כדין פושע שמסתובב חופשי ברחוב עם סכין על מנת לדקור. הרי לאחר חשיפה יש סיכוי גבוה להדבקה. מי לוקח עליו את האחריות הזו שלו זה לא יקרה? מעבר לדאגה מפני המחלה, יש באמת קושי לוגיסטי להכניס משפחה לבידוד. לא חבל שמאות משפחות נאלצות לעבור זאת רק בשל חוסר אחריות וחוסר מחשבה על הזולת של זוג הורים?
לצערי, ואני אומרת זאת בזהירות רבה, יש אנשים שפשוט לא אכפת להם מאיש זולתם. יש בכך אלמנט גדול של היעדר מידות טובות. לא יכולתי שלא להיזכר במקרה בו הגעתי לשיעור ספורט והאולם היה מלא מעל לממוצע. המאמנת ביקשה שכל מי שלא נרשמה לשיעור, תפנה את מקומה לאישה שכן נרשמה וכעת אין לה אפשרות להיכנס להתאמן. אחת הנשים שהיו שם, הודתה שלא נרשמה אך לא מוכנה היתה לפנות את מקומה. היא התעקשה להישאר ורבה עם כל מי שיכלה. כשהסתיים השיעור, היא היחידה שלא קיפלה ציוד והחזירה אותו למקום… אני חושבת שאין צורך להרחיב עוד כלום.
דווקא בימים אלו שכה צריכים גאולה, דווקא בימים שחווינו כל כך הרבה אסונות, בואו ננסה להסתכל קצת יותר על השני, לא לחשוב רק על עצמנו. לא אומרת לעשות מעבר למה שאפשר, אבל תמיד אפשר גם לנסות, גם להתחשב, להדליק אור קטן בעולם של חושך והלוואי שנראה טוב יותר.
