על סמך נתוני החשבונאות הלאומית (לשלושת הרביעים הראשונים) ואינדיקטורים נוספים, ביצע בבנק ישראל הערכה לגבי שיעור הפעילות במשק בכל אחד מהחודשים ינואר-אוקטובר (איור 1 ולוח 1). בבנק ישראל מעריכים כי שיעור הפעילות הממוצע שהיה בחודש אפריל, בו חל הסגר הראשון, עמד על 80%.
יש לציין כי זה הממוצע לאפריל, כאשר בסוף החודש כבר החלו הקלות ובתחילת החודש חל חול המועד פסח בו הפעילות ממילא נמוכה. לכן, ניתן להעריך שבשיאו של הסגר הראשון, לפני חג הפסח, שיעור הפעילות היה נמוך יותר.
אחרי הסגר הראשון, כאשר נפתח המשק, הפעילות זינקה מהר כך ששיעור הפעילות הממוצע בחודשי הקיץ (לפני הסגר השני) עמד על 95%. הסגר השני, שהחל בסוף ספטמבר, גרר פחות פגיעה בפעילות על אף שההוראות בו היו מחמירות ביחס לסגר הראשון. הפגיעה הפחותה בפעילות נבעה, ככל הנראה, מהיערכות של העסקים לעבודה מרחוק וקיום חלקי של ההנחיות.
בבנק ישראל מעריכים שבממוצע חודש אוקטובר, שיעור הפעילות עמד לכל הפחות על 88%. משמעותו של כל שבוע בו הפעילות ברמה זו, להבדיל מפעילות מלאה, הוא הפסד תוצר של 3.2 מיליארד ש"ח.
גורמים בגינם העלות השבועית של הסגר הנוכחי צפויה להיות גבוהה מזו שהייתה באוקטובר (3.2 מיליארד ש"ח):
- האומדן לאוקטובר הוא ממוצע חודשי, כאשר בסוף החודש (החל מה-19.10), החלו הקלות בסגר.
- הסגר באוקטובר היה בתקופת חגים בה ממילא הפעילות הכלכלית נמצאת בעצימות נמוכה יחסית וכן מערכת החינוך סגורה. לעומת זאת, כעת הסגר יחול כולו על ימי פעילות עסקית וחינוכית רגילה (ללא חגים).
גורם בגינו העלות השבועית של הסגר צפויה להיות נמוכה מזו שהייתה באוקטובר (3.2 מיליארד ש"ח):
- סביר שהעסקים במשק הוסיפו להיערך לפעילות בצל סגר.
בשקלול מכלול אלו, ניתן להעריך כי העלות השבועית של הסגר שיחל בשבוע הבא היא כ-3.0 עד 3.5 מיליארד ש"ח לשבוע (עלות תוספתית של 1.7 עד 2.2 מיליארד ש"ח ביחס לשגרת קורונה שהתקיימה בקיץ).
שיעור הפעילות והעלות השבועית הממוצעת בחודשים נבחרים:
| חודש | אפיון | שיעור הפעילות | עלות שבועית כוללת (ביחס לפעילות מלאה)מיליארדי ש"ח |
| אפריל | סגר I | 80% | 5.4 |
| יולי-אוגוסט | שגרת קורונה | 95% | 1.3 |
| אוקטובר | סגר II | 88% | 3.2 |
"מדובר בעלות הישירה בלבד בתקופת הסגר", מדגישים בבנק ישראל, "היא אינה כוללת עלויות מתמשכות שייגרמו, למשל, מפשיטות רגל של עסקים ואבטלה מתמשכת. כמו כן, נספר באומדן העלויות רק פעילויות שערכן הכספי מכוסה בהגדרות התמ"ג של החשבונאות הלאומית. כלומר, היא אינה כוללת פגיעות כגון פגיעה בחופש התנועה של האזרחים, תועלת לפרטים שאינה מתומחרת בכסף (טיולים בטבע, ביקור משפחה), פגיעה בבריאות כתוצאה מדחיית טיפולים רפואיים לא דחופים, פגיעה חינוכית בילדים ועוד".
