כתב בייטב פנים זיע"א גדול כוחה של מצוה זו לבטל גזירות קשות מישראל. ועוד, שעל מצוה רבה זו מקבל האדם את שכרו משלם בעולם הזה, כי כל מצוה שהאדם מוסיף יתר על מה שמחויב מן הדין מקבל הוא עליה שכר מיד בזה העולם כידוע.
כעי"ז איתא ב'בן יהוידע' על דברי הגמרא (שבת קיח.) 'כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים', דקאי על המוסיף מחול על הקודש, ושכרו 'מידה כנגד מידה' כמו – שמעיקרא יש 'גבול' ליום שבת בבואו ובצאתו מתי היא 'כניסת השבת' ולמתי – הוא 'צאת השבת', ובא זה והוסיף להרחיב ולקיים את השבת מבלי לתת גבול ליום השבת, לכן אף שכרו יהיה כ'נחלה בלי מצרים'.
חשיבות ורוממות 'תוספת שבת'
בפרשתן נכתב ממצוות השבת, נרחיב היריעה קצת בגודל מצוות השבת ותוספת שבת: כתב הרמב"ם (הל' שבת ל, ב)… ויושב בכובד ראש מיחל להקבלת פני השבת כמו שהוא יוצא לקראת המלך. וכן ב'שלחן ערוך' (רס"ב ג) שעל האדם להמתין לקראת השבת כמצפה לקראת מלך ולקראת חתן וכלה.
איתא (שם, רס"א ב) יש אומרים שצריך להוסיף מחול על הקודש. הנה אמרה תורה (שמות לא, טז) 'ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת', ומבאר ה'אור החיים' הק' זי"ע כי מה שמוסיף מחול על הקודש יסכים ה' לקרותו שבת, ונמצא זה האיש עושה שבת ממש, כי שעות מיום השישי וגם שעות מיום ראשון שהם חול, בני ישראל עושים אותם שבת, עכ"ל.
סגולת המצוה לבני חיי ומזוני
בני – כפי שהבטיח האר"י הקדוש זי"ע – (ספר סגולות ישראל ערך בנים בשם ספר משפט צדק) שהרוצה לזכות בבנים יזהר ויזהיר אחרים על 'תוספת שבת' הן בערב שב"ק והן במוצאי מנוחה ויזכה לזרע של קיימא:
חיי – כתב ה'פרי מגדים' (סוף סי' רנו) – 'המוסיף מחול על הקודש מוסיפין לו חיים':
מזוני – הרה"ק מלעכאוויטש זי"ע – (הובא ב'דברי שמואל' ליקוטים אות ו') אמר על הפסוק (בראשית מט, כ) 'מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך', שהנה עצם יום השבת קודש הוא כולו רוחני ואינו משפיע השפעות גשמיות. אך העצה לזכות לרוב טוב וברכה בהאי עלמא, לקיים 'תוספת שבת'. ומרומז בפסוק הנ"ל כי האותיות שאחר אותיות א'ש'ר' הם ש'ב'ת'. (אחר א ב, אחר – ש ת, ואחר ר ש), וזהו אומרו מאשר שהם האותיות – הקודמות לשבת ומרמז על השעות שקודמים ליום השבת, מהם נעשה שמנה לחמו, יזכה לפרנסה מרובה ויטריפהו הבורא לחם חוקו בריווח ובכבוד.
אך, והוא היינו יום השבת עצמו 'יתן מעדני מלך' מעדנים רוחניים הנשפעים ביום קדוש זה בלי שיעור וגבול: (מפי מגידים וסופרים).
ע"י תוספת שבת זכה לנשמת הרמ"א
והשלם זה הענין במעשה נשגב עם אביו של הרמ"א (רבי משה איסרליש, יומא דהילולא ל"ג בעומר ח"י אייר) זיע"א.
וכך כתב בספר 'רחמי האב' (ערך שבת) וז"ל: וצריך ליזהר מאד להיות מ'שומרי' שבת, פירוש שצריך להמתין על השבת לא שיהא השבת ממתין עליו (כשהוא מאחר לקראתה) וזריזין מקדימין. וביותר צריך לזרז בעלי החנויות לסגור החנות מבעוד יום, כי סמוך לשבת הבע"ד מתגבר ומביא להם קונים, והרבה באים לקנות צרכי מצוה נרות לכבוד שבת, אל תאבו ולא תשמעו להם, כי הם שלוחי ה'בעל דבר'.
שמעתי מעשה נפלא מהגביר ר' איסרל שהי' לו חנות גדול ויקר בכל מיני משי והי' מנהגו כאשר הגיע חצי היום בע"ש מיד סגר החנות. פ"א נתקנא בו הס"מ ובא לנסותו והתלבש בדמות שר גדול ולקח הרבה סחורות יקרים ועשה השוואה על כל א', ועדיין לא מדד כמה אמות יש בכל אחד, ובתוך כך הגיע חצי היום והלך הגביר לסגור החנות כמנהגו והשר התחנן לו שיתן לו הסחורה ולא רצה. והפסיד מעות הרבה וכבדוהו מן השמים עבור זה בבן קדוש רבינו הרמ"א מאורן של ישראל, עכ"ל. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.
