בחודשים האחרונים חווה הציבור הישראלי כולו טלטלה קיומית מאתגרת. סבבי הבחירות החוזרים יצרו משבר פוליטי חריף שהתיש את כולנו, ואז הגיע גם משבר הקורונה עם השלכות בריאותיות וכלכליות לא פשוטות. במטרה לבדוק את ההשפעה, החליטו בקונגרס הישראלי לערוך משאל עם.
משאל הקורונה והמשבר הפוליטי הופץ במהלך חודש אפריל 2020, ברשתות חברתיות ובמערכות גילוי תוכן. על המשאל השיבו 5,537 משיבים, והוא כלל גרסה בעברית וגרסה בערבית, וכן שאלות פילוח הכוללות הגדרה לאומית, דתית ומגדרית.
זהות מגדרית: 60% מסך המשיבים על המשאל הגדירו עצמן כנשים ו-40% כגברים.
זהות לאומית: כ-88% מסך המשיבים הגדירו עצמם כיהודים, וכ-12% מסך המשיבים הגדירו עצמם כערבים. רוב אלה שהגדירו את עצמם כערבים השיבו על השאלון בגרסתו הערבית.
זהות דתית: כ-58% מכלל המשיבים הגדירו את עצמם חילונים, כ-20% הגדירו עצמם מסורתיים, כ-15% הגדירו עצמם דתיים וכ-5.5% הגדירו את עצמם חרדים. מעטים מכלל המשיבים (כ-1.5%) לא הגדירו את עצמם מבחינה דתית.
מה שרואים מכאן לא רואים משם
משבר הקורונה העלה על סדר היום התקשורתי את הציבור החרדי, ובשלב מסוים התגלתה בקרבו תחלואה גדולה יותר בהשוואה למגזרים אחרים, והועלו טענות על אי-שמירת הכללים שקבע משרד הבריאות. מצב זה גרם לעורכי הסקר לתהות אם וכיצד שינה המשבר את תפיסת הציבור הכללי את הציבור החרדי.
נוסף על כך, ניסו עורכי הסקר להבין אם יש פער בין האופן בו הציבור תופס את המגזר החרדי בפועל לבין האופן שבו הציבור החרדי סבור ששאר הציבור תופס אותו בעקבות משבר הקורונה.
התשובות על שאלות אלה הציפו פער עצום: המשיבים החרדים סברו כי 78% מהציבור הישראלי אוהד אותם פחות בעקבות משבר הקורונה, אך המציאות בפועל הראתה כי רק 50% מהציבור הישראלי אוהד את החברה החרדית פחות מאשר קודם.
כך גם לגבי אלו שחשים יותר אהדה לציבור החרדי: המשיבים החרדים סברו כי רק 12% מהציבור אוהדים אותם יותר, כאשר בפועל 21% מן המשיבים דיווחו כי הם אוהדים יותר את הציבור החרדי בעקבות משבר הקורונה.
הפער הבולט בין המציאות לבין מה שמגזרים חושבים שחושבים עליהם יכול להסביר הרבה מן המתח המאפיין ניסיונות לשיח בין המגזרים. היכרות ישירה בין המגזרים יכולה לרכך את התפיסה וכתוצאה מכך גם את השיח והנכונות להגיע להסכמות.
אפשר לומר שהשיח בחברה הישראלית אכן מושפע באופן דרמטי מהמשבר הפוליטי והבריאותי, מה שגורם לפילוג ומפחית את תחושת האחדות. עם זאת, יש גם נקודות אור: נראה כי הציבור נוהג בהגינות בהערכתו זה את זה, לא נופל למלכודת של האשמות מגזריות ואף להפך – מגלה אמפתיה וסובלנות כלפי חלקים אחרים בחברה.
ד"ר רויטל חמי – זינימן מהתוכנית ליישוב סכסוכים ומו"מ באוניברסיטת בר אילן ומנחת קורסים וקבוצות בקונגרס הישראלי, אמרה בתוכניתי 'בואי בשלום' בקול ברמה, כי כל זה מוביל שוב למסקנה שהאחריות על המרחב והדיון הציבורי נמצאת בידיים שלנו: רק אם נתאמץ לדבר זה עם זה באופן בלתי אמצעי נוכל לבנות שיח של ממש שבכוחו לבנות הסכמות על אף הפערים.
