הבוקר בסקירת המקרו ושוקי הריביות והאג"ח מציינים ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות בלאומי שוקי הון מתייחסים למגמה החיובית בשוק האגח הממשלתי: "היתרון שהיה בהשקעה בצמודי המדד בתקופה האחרונה קרוב מאוד למיצוי."
בפמן ורזניק מסבירים כי "נמשכה מגמת העלייה בציפיות האינפלציה לאורך כל העקום כמעט בדגש על החלק הקצר–בינוני. למעשה ציפיות האינפלציה נמצאות מעל רמה של מעל לאחוז לאורך כל העקום (למעט בטווח של שנה) ולמעשה הן ברמתן הגבוהה מאז פרוץ משבר הקורונה. במהלך החודש האחרון נרשמה עלייה של 30 – 50 נ"ב בציפיות האינפלציה לטווח של 1–5 שנים.
"אנו סבורים כי סביבת האינפלציה בשנה הקרובה צפויה לנוע סביב 1 אחוז ועשויה לרדת שוב בשנת 2022; לפיכך, נראה כרגע כי ציפיות האינפלציה מצויות ברמה המשקפת נאמנה את סביבת האינפלציה החזויה לשנים הקרובות."
כמו כן, מתייחסים בפמן ורזניק לנתוני מדד המחירים לצרכן שפורסמו ביום שישי האחרון; "מדד המחירים לצרכן הפתיע במעט וירד ב-0.1%, זאת לעומת תחזית קונצנזוס לאי-שינוי במדד." במבט קדימה, "מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות במהלך 2021 בסדר גודל של כ-1%, כלומר שינוי של ממש לעומת הירידה בשנת 2020. מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר 2021 צפוי לרדת בשיעור קל של מינוס 0.0-0.2%."
באשר לגירעון בתקציב המדינה בשנת 2020 יצוין כי "בשנת 2020 הסתכם הגירעון בתקציב המדינה בכ-160.3 מיליארד ₪ (כ-11.7% תוצר) לעומת גירעון של כ-52.2 מיליארד ₪ (3.7% תוצר) בשנת 2019. גידול חד זה בגירעון מקורו במשבר הבריאותי אליו נקלע העולם כולו ובתוכו ישראל החל מראשית השנה שחלפה." עוד יצוין כי "בהשוואה בינלאומית ניתן לראות כי היקף הגירעון בישראל הוא מן הגבוהים בקרב המדינות המתקדמות (advanced economies), מצב המשקף תמיכה תקציבית ניכרת, אך גם "נקודת מוצא" גבוהה- דהיינו, גירעון תקציבי בסיסי גבוה יחסית למדינות רבות, כולל לישראל, עוד בטרם פרץ משבר הקורונה."
"במבט קדימה, משבר הקורונה מקשה על יכולת החיזוי של הגירעון התקציבי. בנק ישראל העריך לאחרונה כי בשנה הקרובה הגירעון בתקציב צפוי להסתכם בטווח של 8% ועד 11% תוצר, על בסיס שני תרחישי התפתחות שונים של המצב הכלכלי. תחזית לאומי, בתרחיש המרכזי, מצויה אף היא בטווח זה. על רקע זה, נראה כי חזרה להיקפי גירעון כפי שהיו בעשור שקדם למשבר עלולה להימשך מספר שנים."
