ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום (ה') דיון בהצעת תקציב בנק ישראל לשנת 2021, הדיון עסק בהצגת תקציב בנק ישראל ויעדיו לשנת 2021. תקציב הבנק לשנת 2021 עומד על כ-996.4 מיליון ש"ח, נמוך בכ-7.5% בהשוואה לתקציב 2020 שהיה כ-1.08 מיליארד ש"ח. מתוך סכום זה, סך תקציבי ההרשאה להתחייב לשנת 2021 הם כ-252 מיליון ש"ח.
בין הסעיפים הבולטים בתקצובם: סעיף מטה וסיוע תוקצב בכ-267.5 מיליון ₪ ובכ-37 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב, לביצוע תקציבי הבנק הוקצו כ-257 מיליון ₪ וכ-19.5 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב, להשקעות הוקצו כ-38 מיליון ₪ וכ-36 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב, להדפסת כסף הוקצו כ-37 מיליון ₪ וכ-43 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב, לשיתוף נתוני אשראי הוקצו כ-81.5 מיליון ₪ וכ-101 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב.
מניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בשנת 2021 עלות העבודה הישירה והעקיפה צפויה להיות כ-444.7 מיליון ש"ח שהם כ-45% מסך התקציב, ועלות הגמלאים צפויה להיות כ-303.2 מיליון ש"ח שהם 30.4% מסך התקציב. סך עלות העבודה והגמלאים מהווה כ-75% מתקציב הבנק לשנת 2021.
עוד עולה מהדו"ח, כי נכון לסוף חודש נובמבר 2020, סך מאזן הבנק היה כ-620 מיליארד ש"ח, מתוכם כ-555.2 מיליארד ש"ח בנכסי מט"ח, והגרעון בהון היה כ-44.4 מיליארד ש"ח. יתרות המט"ח של בנק ישראל בסוף שנת 2020 היו כ-173.3 מיליארד דולר, גידול בשיעור של 37.5% בהשוואה לסוף שנת 2019.
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל: "גם בשנת 21 יהיו חלקים שקשורים במשבר הקורונה, קיימנו צעדים חסרי תקדים במסגרת המשבר, קיבלנו עליהם שבחים, גם מקרן המטבע, קודם כל לעצור את מה שהיה במרץ, ולאחר מכן לוודא שאנחנו בסביבת אשראי מאוד נמוכה, גם הקלות רגולטוריות בקרב הבנקים. לכולם ברור שבתחום המשבר 2 נקודות משבר שימשיכו להיות הם כמובן בעסקים קטנים שאנחנו מתמקדים בו, ושוק העבודה בהמשך. בייעוץ הכלכלי לממשלה, היינו מהראשונים שזיהו שזה משבר שונה לגמרי מ-2008 ושצריך להיות פה סיוע תקציבי משמעותי. היינו מעורבים בקופסאות הקורונה ובאלמנטים מרכזיים להתוויית רשת הביטחון שקיימת עד היום. לצד זה היינו מעורבים בתחזיות ואומדן עלות של סגרים וכיוצא בזה".
"נעשו צעדים רבים, זה הצריך תשומת לב מיוחדת, עבודה מסורה של עובדי הבנק וגם יצירתיות, וגם נחישות. זה הסיט חלק מהדברים שהתכוונו לעשות במשבר הקורונה, זה מביא אותי לתוכנית 2021, שנרצה לקדם. בראייה קדימה אנחנו כמובן בתחום המחקר שהוא כה חשוב, בן באספקט הכלכלי, והן בצעדים המוניטריים נעשו צעדים מיוחדים. אחד הדברים שלמדנו זה החשיבות של נתונים בזמן אמת, קיבלנו פרס בינלאומי על זה. זה ימשיך להיות מוקד שלנו – גיוון יכולת האיסוף, אין ספק שהנושא הזה קריטי. לדעת מה קורה בכרטיסי האשראי נותן לנו לדוגמא לדעת אילו תחומים בפתיחת סגר יש בהם רכישות ומה השינוי. אנחנו הולכים לקדם תחומים שונים בעולם המחקר, זו תובנה שהתעצמה במסגרת המשבר".
"אנחנו מצליחים לעבוד לפי כל הכללים, ולעבוד גם בקפסולות אבל גם מהבית ובעבודה דיגיטלית, לפני שנה ומשהו, לא יכולנו לחשוב שעסקה תוכל להתבצע במחלקת השווקים בשלט רחוק, היום אנחנו יכולים לעשות את זה וכמובן נמשיך". עוד ציין ירון את קידום החדשנות הפיננסית הטכנולוגית שדוגל בה הבנק.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אני מבין שאתם לא שבעי רצון מהתוכנית הכלכלית החדשה של הממשלה". פרופ' ירון הגיב: "יש אלמנטים מסוימים שיעילים ויש אלמנטים שצריך ללמוד ואולי הם לא היעילים ביותר".
לשאלת יו"ר הוועדה כמה כסף נכנס למדינה מנכסי הגז, במסגרת הקרן שהוקמה לשם כך, חשף ירון כי נכנסו כ-500 מיליון ₪".
חברי הוועדה הביעו מורת רוח מהסכום הנמוך שנכנס לקופת המדינה מאפיק זה. בנוסף קראו חברי הוועדה לנגיד לבחון האם יש שוני בהקצאת ההלוואות לתחום המסעדנות לעומת תחומים אחרים, וכן לבחון את העלאת הריביות של הבנקים במסלולי המשכנתאות לציבור בעקבות הורדת הריבית במסלול הפריים מצד בנק ישראל. עוד קראו חברי הוועדה לשילובם של כל האוכלוסיות והמגזרים בקרב עובדי הבנק, בהתאם לחלקם באוכלוסייה, עם דגש על האוכלוסייה הלא יהודית והמגזר החרדי.
