ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, הודיע הערב (שני) לראש הממשלה, נפתלי בנט, על כוונתו לסיים את תפקידו לאחר חמש שנים וחצי. ראש הממשלה הודה לשמחון על שירותו המסור ואיחל לו הצלחה רבה בהמשך דרכו. השניים סיכמו כי פרופ' שמחון יסיים את תפקידו בשבועות הקרובים.
שמחון נחשב למקורב מאוד לראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו. במהלך המשבר הכלכלי האחרון עזר לו לקדם כמה מהלכים כלכליים שזכו להתנגדות גורפת של הגורמים המקצועיים במשרד האוצר ושל בנק ישראל, ובהם מתן מענקים לכל אזרח והעברת תקציב חד שנתי במקום דו שנתי.
פרופ' שמחון מונה לתפקיד על ידי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בדצמבר 2015 ומאז נחשב לאחד ממקורביו הבולטים ביותר. בעבר שימש גם כיועץ כלכלי לשר האוצר דאז יובל שטייניץ.
ב'ווינט' דווח כי המועמד להחליפו הוא הכלכלן הראשי לשעבר במשרד האוצר, מיכאל שראל. מינויו של ראש מועצה כלכלית חדש ישלים את שינוי כל פסיפס מקבלי ההחלטות העיקריות בתחום הכלכלי, שהיה מורכב משר העל הכלכלי וראש הממשלה בנימין נתניהו, יועצו הכלכלי אבי שמחון, שר האוצר ישראל כץ, ויו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני.
שמחון (בן ה-62) שימש חבר בוועדה לשינוי כלכלי חברתי (ועדת טרכטנברג) ובוועדה לבחינת מדדי העוני בישראל (ועדת יצחקי). שמחון הוא מומחה למאקרו כלכלה ולכלכלת ישראל. בנוסף לכך יש לו התמחות בחקר שחיתות בתחומי העבודה. ב-2013 התמודד שמחון בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת. הוא הוצב במקום ה-53 ברשימת הליכוד ישראל ביתנו בבחירות לכנסת ה-19 ולא נכנס לכנסת.
שמחון פרסם בעבר מאמר בעיתון דה מרקר, תחת הכותרת "משפחה עם 8 ילדים היא חטא" – ועורר סערה.במאמר עצמו שאל שמחון מדוע "איננו כמו שוודיה, פינלנד ודנמרק, ומהי תקרת הברזל שמונעת מישראל להצטרף לעשר או חמש עשרה המדינות המשגשגות בעולם?", וענה כי "הסיבה נעוצה בעובדה שבישראל שתי קבוצות גדולות – חרדים וערבים – שמשקלן גדל במהירות ושבתוך עשורים מעטים ייהפכו לרוב, הנבדלות כמעט לחלוטין משאר הכלכלה". הבעיה, לדבריו, אינה בשילובם בתעסוקה, אלא הילודה המוגברת שיוצרת עומס על הכלכלה ומקטינה משמעותית את התל"ג לנפש.
שראל, בן ה-59, עבר ב-1994 להתגורר בוושינגטון הבירה כדי לעבוד בקרן המטבע הבינלאומית ככלכלן במחלקות שונות. בשנת 2000 שב לישראל ועבד ככלכלן במחלקת המחקר של בנק ישראל. ב-2001 עבר למשרד האוצר ומונה לראש אגף כלכלה ומחקר, תפקיד אותו מילא עד שנת 2006. בשנה זו עבר לשוק הפרטי ושימש ראש אגף כלכלה ומחקר ב'קבוצת הראל'.
ב-2012 חזר לשירות המדינה כשמונה לכלכלן הראשי במשרד האוצר, והממונה על הכנסות המדינה, מחקר וקשרים בין-לאומיים. בתפקידו ככלכלן הראשי במשרד האוצר התנגד שראל לתוכנית 'מע"מ אפס', יוזמת הדגל של שר האוצר יאיר לפיד לטיפול בעליית מחירי הדיור. לאחר שהתנגדותו לתוכנית לא התקבלה התפטר מתפקידו בשנת 2014. במכתב ההתפטרות כתב שראל כי ההחלטה לקדם את התוכנית "שטחית, לא נכונה ותקפיץ את מחירי הדירות". לאחר התפטרותו הוסיף לבקר את התוכנית במאמרים וראיונות לתקשורת.
באותה שנה הצטרף שראל לפורום קהלת, והקים את התחום הכלכלי שהוא עומד בראשו (פורום קהלת לכלכלה). במסגרת תפקידו שראל כותב ניירות מדיניות, מפרסם מאמרים בתחומי הכלכלה ומדיניות מס ממשלתית ומתראיין כפרשן בנושאים אלה. בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל הצטרף כחבר בקבינט הקורונה האזרחי שאותו הקים בנט.
