בתור אישה שהיתה מאוד שמנה במשך הרבה שנים מחיי, שום דבר שקשור בנשים שמנות אינו עובר לידי כלאחר יד. אני משתמשת בביטוי נשים שמנות ולא בכינויים עדינים אחרים, כי אני מרגישה בנוח בתור אחת מהן. אני לא מחפשת להסתיר את האמת. אני מחפשת לשים אותה במקום הכי מרכזי בחדר ועם התאורה החזקה ביותר שתמצאו. מדוע? כי לכולן מגיע. מגיע מלכתחילה ולא בדיעבד.
לכן, כשנתקלתי במיני מדריך של דבורי איינהורן, הוא צד את עיני מיד. טוב, אני מודה שכאשת מילים, הדבר הראשון שצד את עיני היה המילה מיני מדריך, והמילה מיני מעלה אסוציאציה למושג קטן וכאן מדברים על מידות גדולות. מיד חשבתי כמה זה משעשע ואיך אפשר לעשות משחקי מילים. אך מיד התעשתתי וחזרתי למסלול לשמו התכנסנו.
המדריך של דבורי מתחיל בתיאורים אמתיים שנשמעים אצלה לא פעם ולא פעמיים: "שונאת שמסתכלים עלי ועל השומנים שלי. בא לי להיעלם", "כל כך קשה לתפור שמלה, אין לי מושג איך היא באמת תצא בסוף", "לא יודעת בכלל איזו גזרה מחמיאה לי, אלו צבעים מתאימים לי", "אני בלחץ מהאירוע, מחכה לרגע האחרון ובסוף מלבישה משהו שיש לי בארון!". דבורי, ששומעת כל כך הרבה משפטים כאלו, חיברה מדריך לבחירת שמלה ערב, ניחשתן נכון, לנשים במידות גדולות.
עמדי מול המראה ואמרי לעצמך אחד מהמשפטים הבאים אליו את מתחברת. אפשר כמובן להשתמש בכולם: "לא גנבתי כלום מאף אחד, הכל שלי" ."מותר לכל אישה, בכל מידה, להתלבש טוב ולהיראות טוב". חברי לעצמך עוד כמה משפטי כח.
פתחי את הארון, חפשי שם שמלה שאת אוהבת ותפענחי מה אהבת? האם זה הצבע, הגזרה, האורך? עכשיו את קצת יותר חכמה…
לכי למקום שאפשר למדוד. השכרה או חנות, תראי כיוונים ואופציות ותבואי יותר חכמה לתפירה.
בחרי בתופרת מקצועית ומנוסה במידות גדולות. כדאי שזו תהיה מישהי שכבר מבינה בתחום ותעזור לך בבחירות של הבד והדוגמא.
בחרי תופרת שנעים לך לעמוד לידה ושהיא מבינה מה את רוצה, אחרת רק תנסי לסיים איתה את העניין, אפילו שהיית רוצה לעשות שינויים בשמלה.
כשאת בוחרת את הבד, פתחי אותו לחלוטין, שימי אותו קרוב לפנים, בדקי שהוא יפה גם לשמלה כולה וגם לא מחוויר לך את הפנים.
מדידה ראשונה היא מלחיצה, כי רואים את הבגד בחציו. תנשמי עמוק וחכי למדידה יותר מתקדמ
נסי לא לרוץ עם העיניים לבטן/לירכיים, אלא הסתכלי על התמונה הכוללת. איך היא נראית (יודעת שזה כמעט בלתי אפשרי, בכל אופן כתבתי עבור מי שתצליח).
התמקדי במה שיפה ואת אוהבת ולאחר מכן אמרי מה היית רוצה לשנות! כן, גם התופרת מחכה למחמאה קטנה.
קחי חתיכה קטנה מהבד ולכי להשלים אקססוריז: נעליים, תכשיט, תיק וכו' (ניתן להשיג אצלי תיקים ותכשיטים)
מקווה שאת מרוצה מהתוצאה, מקווה שנח לך בשמלה, מקווה שאת מרגישה מיליון דולר ולא דולר אחד פחות!
איכשהו יצא לי להבין או להרגיש, שדבורי אינהורן, שכתבה את המדריך, עושה כאן באמת שירות חשוב מאוד לציבור ובטוח יש לה משהו להגיד. אז פניתי אליה וביקשתי למלא את סקרנותי. מה מביא אישה צעירה לעסוק בתחום שמביא איתו מגוון רגשות והרבה מאוד פעמים לקוחות שיכולות להיות לא מרוצות, לא כי התופרת היא הבעיה, כי הן באמת אינן אוהבות את המראה שלהן.
הרגשות מאחורי הבגד
דבורי איינהורן, רק בת 32 אך עם ניסיון עשיר ובעיקר עם לב רחב שהוא בטוח בטווח של מידות גדולות. מביתה בגבעת זאב, היא עוזרת להרבה מאוד נשים להרגיש טוב, גם אם הן במידה 50 ומעלה. "אני תופרת מגיל 16, אם כי מעולם לא חלמתי שזו תהיה העבודה שלי", היא משתפת את 'בחזית לאישה'.
"בשלב מסוים כשלא הפסקתי לתפור, החלטתי ללכת ללמוד עיצוב אופנה. התאהבתי ברעיון אבל גם הבנתי שאני צריכה להיות ייחודית במשהו כדי שנשים ירצו להגיע עד אלי במיוחד. לא הייתי צריכה לחשוב הרבה, משום שזה פשוט הזדמן לי. בתור מעצבת, בתור מי שגם למדה תדמיתנות, פתאום התחילו להפריע לי דברים. לא רק שיש מחסור בשמלות צנועות למגזר החרדי, יש סביבי כל כך הרבה נשים שצריכות מידות 44-46 ומעלה ואין להן מענה", היא אומרת.
דבורי ממש לא מדברת רק על נשים במידות גדולות מובהקות, אלא גם על נשים שנמצאות על התפר, נשים שלא מספיק להן שמאל או מדיום. "אני זוכרת איך באחת הקבוצות שהתחברתי אליהן, נשים המליצו על מותג אופנה שפרסם מידות גדולות והדבר גרם לאכזבה איומה. ראשית, המידה הגדולה ביותר היתה 46 ושנית, גם המידה הזו היתה כה קטנה, בפועל התאימה אולי למידה 42. כמה נורא עבור אישה שמלכתחילה צריכה מידה 46, לגלות שהבגד אפילו לא קרוב לעלות עליה".
שמנה? מי רוצה להתעסק עם בגדים עבורך?
בתור אישה שירדה בחייה 22 ק"ג, דבורי לא יכולה היתה להישאר אדישה בשום צורה. "אני זוכרת שרציתי לעשות התמחות במידות גדולות ופשוט לא היה לי היכן. לא היה כזה דבר. זה לא הגיוני בעיניי", היא מסבירה ומשתפת כיצד נאלצה פשוט לנסות ללמוד בעצמה. לנסות, לבדוק, לצייר, לתפור, עד שתגיע לגזרות הנכונות והמתאימות.
"העולם מתחלק לרזים ולשמנים. אצל רזים, כל סיפור האופנה למידות גדולות, כלל אינו במודעות. הם אף פעם לא חוו את הבעיה ואילו עבור אנשי עסקים, זה כאב ראש מיותר. בגדים במידות גדולות זה פי 2 בד, ואין גזרה אחת שאפשר להריץ ולהרוויח. הרי אצל אחת השומן הבולט הוא בידיים, אצל אחרת ברגליים, אצל מישהי אחרת זו הבטן, אז למה להכניס את הראש לסיפור הזה מלכתחילה? וכך הבנתי שהרבה נשים במידות גדולות פשוט נותרות ללא מענה".
זה כאב לדבורי, גם כי היא הבינה אותן וגם משום שכל עולם הטיפול הרגשי קרוב אליה מאוד. "אם לא הייתי באופנה, מן הסתם הייתי בפסיכולוגיה. אני רואה הרבה מעבר לבד, את מה שעובר על האישה. אני מרגישה באמת שיש לי כאן שליחות, הרבה מעבר לכסף שאני גם צריכה להרוויח כמובן ולהתפרנס. עושה לי טוב לראות אישה שנכנסת לכאן בחוסר אמון מוחלט ופתאום היא מחייכת כי הבגד הזה נראה עליה טוב וגם הבגד השני, היא מלכתחילה מודדת בגדים שנראים עליה טוב ולא בגד אחד שבמקרה היה בסדר… אני ממש רוצה שאישה תהיה שמחה כשהיא מסתכלת במראה".
איפור זה שם המשחק
דבורי מסבירה שעיצוב אופנה למידות גדולות, זה בעצם כמו איפור. בדיוק כמו שבאיפור פנים יש הארות והצללות. גם בעיצוב, יש צורך לדוגמה להסתיר את המקומות השמנים יותר, וזה קורה כשיודעים להיכן העין הולכת.
אם העין הולכת ישר למותן, גם אם המותן של האישה צרה יותר, העין רואה הכל. אבל אם מייצרים גזרה לאורך, האורך מטשטש את הגבול.
גם הצבעים משחקים תפקיד, אך ממש לא תראו אצל דבורי רק בגדים בשחור. "ברור שצבעים כהים יותר מחמיאים, כי בצבע בהיר העין רואה יותר היקף. לכן בבד בהיר צריך להשקיע הרבה יותר בגזרה כדי שתיראה טוב. אני אישית אוהבת לאפשר הכל ומוכנה לעבוד יותר קשה כדי שהגזרה תצא יפה גם אם השמלה ממש לא כהה. אני ממליצה על צבעים מעושנים, סגנון בהיר שנותן אור לפנים. סגול, ורוד עתיק, בז' נוטה לשמפניה וכו'".
אין גבול למידה
"אני מודה שלא מעט אנשים סביבי היו בהלם מהבחירה שלי להתעסק באופן די בולט דווקא במידות גדולות", היא אומרת ומסבירה שלצערה, להרבה אנשים זה פשוט לא נראה טוב בעיניים. "נוכחתי לדעת עד כמה אידיאל היופי השקרי השתרש בקרב אנשים רבים ולנשים קשה לראות קטלוג מידות גדולות, אם הן רזות למשל. אך אצלי העיקרון מאוד חשוב. עשיתי הפקת אופנה שלמה במידות גדולות, כי אני רוצה שאישה שמסתכלת על הבגד, תבין את הכיוון באופן ברור, ולא תצטרך לדמיין או לנחש".
על אף שהתמונות יצאו מדהימות בעיניה, הרבה אנשים לא הגיבו להן כפי שציפתה. "אבל ממש לא אכפת לי", היא אומרת. "אני לא מסתכלת ימין ושמאל. אני פשוט מסתכלת ישר וזה מגיע למי שצריך להגיע אליה. מבחינתי אין גבול למידה. כל אישה זכאית מלכתחילה להיראות הכי טוב שאפשר. אין אצלי תמונות של לפני ואחרי. נשים רואות תמונות כפי שהן באמת. לא תמיד הן מבינות שבזכות הגזרה, הן נראות יותר רזות".
לא להיראות מסכנה
כשהסיפורים מצטברים אליה, מבינה דבורי כמה עבודתה חשובה. "התקשרה אלי שכנה בשעת לילה די מאוחרת והתנצלה על השעה. היא סיפרה שחברתה מחתנת מחר בת, הערב השמלה הגיעה והכלה החלה לבכות. התחננה לאמא שלה שלא תעז להגיע כך לחתונה שלה: 'את נראית מסכנה'. היא אמרה לה. מה לעשות, האמא במידה ממש גדולה והבגד שתפרו לה, היה נראה יותר כמו אוהל".
הכלה התביישה מאוד והאם מתוסכלת, אינה יודעת מה לעשות. "כמובן שהבטחתי לעזור כמיטב יכולתי. בשעת בוקר מוקדמת, ביום החתונה, היא ניצבה אצלי בבוטיק. בשעה עשר, לאחר תיקונים קלים שביצעתי בדגם שהיה לי מוכן להשכרה, האם יצאה בשעה עשר ישירות לצילומים. לאחר החתונה שלחה לי תמונה והודעה נרגשת על כך שהרגישה טוב וקיבלה מחמאות. זה באמת מרגש".
דבורי מוצאת את עצמה נותנת מענה גם לכלות שנישאות פעם שניה, רוצות שמלה שהיא לא באמת שמלת כלה אבל גם שירגישו בה בנוח, ומעצימה אותן כדי שישמו את עצמן במרכז, על אף המידה הגדולה. שירגישו טוב עם עצמן וייהנו מהיום המיוחד שלהן.
"כמובן שניתן להשכיר אצלי דגמים מוכנים ואני גם תופרת אישית לפי הזמנה". היא מציינת ואני טורחת להזכיר, שדבורי תופרת לכל מידה. לא רק למי שאינה מוצאת בגד בשום מקום אחר. "זו יכולה להיות אמא במידה גדולה שכבר רוצה לתפור לבת שלה, גם אם היא ממש רזה. אני נותנת מענה בכל שלב וכפי שכבר אמרתי, למידה אצלי אין גבול. הלב משחק כאן תפקיד מרכזי. אני מייחלת ליום בו נשים יוכלו להרגיש בנוח עם המראה שלהן ובעיקר יוכלו להשיג לעצמן בגד שייראו בו טוב, בלי שהדבר יהפוך למבצע גדול מדי".
