בשבועות האחרונים, גובשה הערכת המודיעין השנתית של אגף המודיעין בצה"ל שתוצג בקרוב לדרג המדיני. הערכה זו מציגה קשת רחבה של אתגרים והזדמנויות שמדינת ישראל צפויה להתמודד איתם בשנת 2023. בשונה מבעבר, למרות שאיראן היא אולי האתגר המשמעותי והמורכב ביותר, אמ"ן רואה בה חלק מתמונה רחבה יותר, שבה חלקים שונים משפיעים זה על זה.
על פי הערכת אמ"ן, בקודקוד המשולש נמצא חוסר היציבות העולמי שנובע בעיקרו מהמאבק בין ארצות הברית לסין, שצפוי להימשך ואולי אף להחריף. לטענת הדו"ח המלחמה באוקראינה האיצה את המגמה הזאת, בעיקר בשל השפעתה על אירופה שביטחונה התערער אגב אספקת האנרגיה הזולה מרוסיה.
עוד מבחזית החדשות
- מטח משמעותי של כטב"מים שוגרו אל עבר ישראל מכיוון עיראק
- "תהליכי עומק מדאיגים": בהרצליה ייאסר ללימוד במוסדות החינוך- ספר אזרחות המזוהה עם פורום קהלת
- איראן טוענת: ישראל ביצעה פעולה חשאית משמעותית במדינה
- תעלומת סינוואר: האם מנהיג חמאס חוסל? | גורמי מודיעין: מידע בלתי מבוסס
- מתקפה נוספת על החות'ים בתימן – הפעם על ידי הצבא האמריקני
בנוסף מצביע דו"ח אמ"ן על השינויים בתוך ארצות הברית שמחייבים את ישראל לחשב מסלול מחדש, כדי לשמר את היחסים המיוחדים איתה. אמנם לשינויים אלה, בעיקר שינויים דמוגרפיים עדיין אין השפעה על הקשרים בין ישראל לארה", בוודאי שלא בתחום הביטחוני־מודיעיני־מבצעי, אך הם מחייבים שימת לב מיוחדת כדי שישראל לא תיפגע אסטרטגית.
למגמות הגלובליות יש גם השפעות על המזרח התיכון. מצרים וירדן, סובלות ממשבר כלכלי ותזונתי חסר תקדים כתוצאה מהמלחמה באוקראינה ומהזינוק במחיר הדגנים. מצרים כבר קיבלה השנה סיוע של 3 מיליארד דולר מקטאר ונסמכת בין היתר על דגנים שסעודיה רוכשת עבורה. באמ"ן סבורים כי למשבר הכלכלי הזה בנוסף להפיכתה של לבנון למדינה כושלת, עשויות להיות משמעויות מרחיקות לכת על האזור, וישראל צריכה לפעול כדי לסייע למצרים ולירדן בפרויקטים דוגמת התפלת מים ושדות סולאריים שיסייעו לפתור את משבר המים והאנרגיה החריף בירדן, ויצמצמו את הסכנה ליציבות המשטר בה.
בקודקוד השני של משולש האתגרים על פי דו"ח אמ"ן עומדת איראן. לא מדובר רק בתחום הגרעין, שהוא מטבע הדברים האתגר העיקרי, אלא שלאחרונה, מזהים בישראל מעורבות גוברת של איראן בניסיון לעודד פעולות טרור ביו"ש, כדי "לחמם" את השטח. הדבר מחייב את השב"כ להגביר את מעורבותו בסוגיה האיראנית, לרבות הקמת צוותי עבודה משותפים חדשים עם המוסד ואמ"ן.
המעורבות האיראנית נמשכת גם בחזיתות אחרות, לדוגמה בעזה, גם איראן מממנת בלעדית את הג'יהאד האסלאמי ואת החמאס. בזירה הצפונית מעריך אמ"ן שאיראן מבינה שהיא נכשלה בהתבססות שלה בסוריה, אך תמשיך לפעול לחימוש חיזבאללה, בעיקר בנשק מדויק, אבל גם בהעצמת המגמה של חימוש בטילי שיוט ובכטב"מים חמושים ומדויקים, כמו אלו שנמכרו לרוסיה.
אמ"ן מעריך שגם ב־2023 חיזבאללה ימשיך להיות עסוק בעיקר בסוגיות פנים לבנוניות, ויירתע מלפתוח במלחמה. יחד עם זאת, עלולה להיווצר הסלמה בין הצדדים כתוצאה ממהלכים שונים, ואפילו מפעילות טקטית בשטח. לדוגמה, המשבר ערב חתימת הסכם המים הכלכליים היה בעל פוטנציאל כזה, חסן נסראללה נערך להסלמה, אם כי שמח שהיא נמנעה כשההסכם נחתם.
למגמות הגלובליות עלולות להיות השפעות גם בהקשר זה, משום ששיתופי הפעולה בין רוסיה לאיראן במלחמה באוקראינה עלולים להקרין גם על החזית הצפונית ואפילו על הסכם הגרעין. כרגע זה לא קורה, שכן רוב ההסכמים בין רוסיה לאיראן הם אזרחיים־כלכליים, וגם על הכטב"מים הקפידה רוסיה לשלם במזומן. למרות זאת, ישראל צריכה להמשיך לפעול מול מוסקבה כדי לוודא שהמצב הזה יישמר גם בעתיד.
בהקשר הגרעיני מעריך אמ"ן שאיראן תמשיך במסלול הנוכחי של התקדמות איטית, אך מבלי לשבור את הכלים. גם מבחינת העשרת אורניום, תוך כדי המשך העברת הפעילות למתקן החסין בפורדו וגם מבחינת קבוצת הנשק, שבו איראן מבצעת את כל ההכנות הדרושות לרגע שבו ייתן המנהיג העליון את ההוראה לפעול לייצור של נשק גרעיני.
באמ"ן מעריכים כי איראן תשנה את מדיניותה רק אם יינקטו נגדה צעדים קיצוניים, שיאלצו אותה להעשיר אורניום לרמה צבאית של 90 אחוז. ישראל צריכה להיערך לכך מבחינת דרכי פעולה מדיניות וצבאיות, כדי שלא למצוא את עצמה מופתעת. גם בנושא זה למלחמה באוקראינה יש השלכות מרחיקות לכת. הסיבות לכך הן, השיח בנושא נשק גרעיני שצבר תאוצה בעולם בחודשי המלחמה. ובנוסף, הלקח האוקראיני שלמדינות אסור לוותר על נשק הגרעיני, ומדינה שמחזיקה בנשק שכזה מרגישה שהיא לא יכולה להפסיד במלחמה.
עוד מבחזית החדשות
- מטח משמעותי של כטב"מים שוגרו אל עבר ישראל מכיוון עיראק
- "תהליכי עומק מדאיגים": בהרצליה ייאסר ללימוד במוסדות החינוך- ספר אזרחות המזוהה עם פורום קהלת
- איראן טוענת: ישראל ביצעה פעולה חשאית משמעותית במדינה
- תעלומת סינוואר: האם מנהיג חמאס חוסל? | גורמי מודיעין: מידע בלתי מבוסס
- מתקפה נוספת על החות'ים בתימן – הפעם על ידי הצבא האמריקני
הצלע השלישית שעליה מצביעה הערכת אמ"ן היא הזירה הפלסטינית. בניגוד לעבר, אמ"ן לא מפריד בין עזה ליו"ש כזירות נפרדות, אלא כמקשה אחת. עיסוק מרכזי הוא ביום שאחרי אבו־מאזן, ובכיוון שאליו תפנה הרשות הפלשתינית. נכון להיום, חמאס בעזה הוא שחקן מרכזי,, משום שמאז מבצע "שומר החומות" חמאס מנסה להציג את עצמו כישות שלטונית אמיתית ולא רק כארגון טרור. גם מנהיג הארגון, יחיא סינוואר, מתאמץ לאחרונה לבנות לעצמו תדמית של מדינאי, ולא רק של לוחם.
באמ"ן מעריכים כי על רקע הזה, בשילוב סיבות נוספות, צפויה להימשך מגמת האי יציבות הביטחונית שאנו חווים בחודשים האחרונים. כאמור, איראן מעודדת מצב זה, אך גם חמאס וארגוני טרור אחרים, ולצד זה ניכרת התגברות מחודשת של מפגעים בודדים, ושל התארגנויות מקומיות כמו "גוב האריות" בשכם, שצוברות תאוצה רבה בעיקר ברשתות החברתיות, ומאתגרות גם את ארגוני הטרור המסורתיים ואת הרשות הפלשתינית עצמה.
