בכל אחד מאתנו, גבר או אישה, יש ילד/ב ובוגר/ת. עכשיו נסו להיזכר בסיטואציה מסוימת שהגבתן כמו ילדות קטנות, או ראיתן אדם בוגר שמתנהג כמו ילד קטן. זה ממש לא סתם. הרי המוח האנושי מונע מדברים שנכנסו אליו במהלך החיים, בין אם אנו זוכרים אותם ובין אם לא. יש הרבה מאוד התנהגויות שמקורן במוח האחורי ואין לנו הרבה שליטה עליהן. בהחלט יש לנו יכולת לשנות, אפילו גנטיקה ותורשה, אך חשוב להבין שדברים רבים שקורים, קורים מתת המודע. לכן לפעמים אנחנו מוצאות את עצמנו בסיטואציה כלשהי מקנאות כמו ילדות קטנות. מצד אחד השכל אומר לנו: איך את מקנאה כמו ילדה קטנה? מצד שני, את לא מסוגלת לנהוג אחרת. משהו בך פשוט מושך לשם. ובכן, זה מחזיר אותי לילדה הקטנה שבתוך כל אחת ואחת מאתנו.
עכשיו חשוב להבין: הילדה תמיד נמשכת לבעיות, לדברים מסובכים, לפגיעה. כי היא ילדה קטנה, היא לא יודעת לפתור בעיות. נכון? עכשיו דמיינו שאתן מתעסקות בכאב, אפילו הכי מוצדק בעולם. מישהו פגע בכן פגיעה קשה ואיומה שממש לא הגיעה לכן. אתן נסערות, כואבות, המומות, פגועות, רוצות לספר על כך לכולם, להתבשל בדברים, להסתובב איתם בראש כל היום. מצליחות לדמיין? זה לא סתם, זה כוח אמיתי ששוכן בכן. אלא שכאשר אנחנו נותנים לילדה שבנו לנהל את הסיטואציה, אפילו המוצדקת ביותר, מי סובלת? אני. נכון. לכן אנחנו צריכות להחליט בתודעה הפנימית שלנו, לעבוד עם הבוגרת, עם זו שמסוגלת להבין בשכל שטוב להיות חכם מאשר צודק, שעדיף להביא לעצמנו טוב מאשר רע, גם אם אנחנו ממש לא אשמות.
כשאין לנו מספיק אור בתוכנו לעצמנו – אנחנו תמיד נרצה זאת מאחרים. לכן המטרה היא לשאוף להיות תמיד בנקודה של אור. לחפש את הטוב גם בסיטואציה שנראית בלתי אפשרית.
מי שנותן לנו דוגמה טובה לכך, הוא יעקב אבינו.
כתוב "ויחי יעקב בארץ מצרים". זאת אומרת שהוא חי. לכאורה היה צריך לתאר את שהותו במצרים כסבל: ויסבול יעקב, או וישרוד יעקב. מדוע אם כן כתוב לנו ויחי? ובכן, התורה מעידה על יעקב שהוא חי גם במצבים הקשים ביותר. לא לשרוד, לא לסבול, אלא לחיות. גם כשיש מיצר כה קשה כמו סבל מצרים, אפשר לחיות שם, אפשר למשוך אלינו חיים. מה זה חיים? דבקות בשרש ובמקור. בכל מצב נשאל את עצמנו: מה ייתן לנו כאן חיים? מה יכול לעשות לי טוב בסיטואציה הזו? מי אני יאהב לקבל או לעשות? גם בסיטואציה הכי קשה, אם מתחברים לנקודה קטנה שתעניק לנו חיים, טוב, אהבה, אנחנו מתחברים לחיים האמתיים ושם נוצר נס.