לא חדש הוא שבממשלה הנוכחית, כחלק מההסכמים הקואליציוניים ישנה חובה לרצות את מפלגת ישראל ביתנו של ליברמן בכל נושאי דת ומדינה, או כמו שאמר זאת בעצמו השר לשרותי דת במהלך ריאיון לעיתון הארץ כי אורו עיניו של ליברמן כשסיפר לו על הרפורמות שהוא מתכנן.
כל בר דעת שקורא את תזכיר הצעת החוק ייעול מערך הכשרות שהוגשה, מבין מיד את המשמעות מרחיקות הלכת שיש להשלכות. אין ספק כי כולם מסכימים שישנם בהחלט דברים החייבים תיקון, וכי עדיף כמה שיותר מהר, אולם לשפוך את התינוק עם המים, זה כבר לא.
אולי לא ניגע בכל הנקודות אך לפחות בעיקריות ובבעייתיות שבהן לדעתנו ולדעת מומחים עמהם שוחחנו.
עוד בתחקיר "רפורמת הכשרות":
• כתבה ראשונה בסדרה: כך הפכה הכשרות לליבת הפוליטיקה • תחקיר
• כתבה שנייה בסדרה: כשהיועץ הממשלתי סירב לייעץ לרבנות • תחקיר
כבר בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "בכדי לייצר ודאות לעניין תנאי הכשרות וליצור מערך תחרותי ומותאם לדרישות צרכני הכשרות ולהפחתת יוקר המחיה, מוצע לקבוע כי הסמכות למתן תעודת הכשר, למעט בצה"ל, תינתן לגופים פרטיים נותני הכשר, אשר יקבלו רישיון לעניין זה מממונה כשרות, אשר יהיה אחראי על מערך הבקרה על הכשרות. כמו כן, תבוטל סמכותה של מועצת הרבנות הרשאית לישראל והרבנים המקומיים למתן תעודות הכשר". הכיצד זה יוזיל? הרי מוצע כי בעלי העסקים ישלמו לתאגידים, כל בר דעת מבין כי מה שבעל עסק מוציא כעלות מיד מתגלגל לצרכן, אזי איך בדיוק זה יוזיל את יוקר המחיה? יתרה מכך, אם לא הרבנות הראשית והרבנים המקומיים? מי הוא זה שיקבע נהלים, הממונה? על פי מה?
גוף נותן הכשרות חייב להעניק תעודת הכשר, משגיח, וכן לשלול במידה וצריך. מחובתו של הגוף לשלול או להעניק שרותי כשרות בהתחשב בדיני כשרות בלבד. אולם במקביל נכתב כי "השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מגבלות על קבלת תעודת הכשר חדשה לעסק שתעודת הכשר שלו נשללה בשל פגם מהותי בפעילותו". כלומר שרשאי השר לקבוע כי באם נשללה התעודה ממסעדה מסוימת, אזי במגבלות מסוימות תינתן לו תעודה חדשה. ומה יקרה אם מחר יהיה זה שר רפורמי?
"תשלום עבור שירותי השגחה יינתן לגוף נותן הכשר בלבד ולא לאחר, ובכלל זה לא יינתן כל תשלום, במישרין או בעקיפין, למשגיח מטעמו". בהחלט צודק, ניתוק יחסי משגיח מושגח. אבל איך נבדוק שזה לא יתגלגל לצרכן? כיצד נבדוק שהגוף שהינו כלכלי לא יעשה שיקולים כלכליים וימצא קולות שונות ומשונות על מנת לא לאבד לקוח ולא לאבד רווחים?
"בעל בית אוכל שבידו תעודת הכשר ובית האוכל מוצג בכתב ככשר, לא יגיש ולא ימכור בו מצרכים שאינם כשרים לפי דין תורה", כעת מוצע כי במקום המילים "שאינם כשרים לפי דין תורה" יבוא "שלא ניתנה בעדם תעודת כשרות". לכאורה אולי מינורי, אבל אם הממונה קובע כללים, ולא הרבנות הראשית, הדבר הוא פתח למכשולות רבים.
תפקידה של הרבנות הראשית יהיה להקים מערך בקרה על הכשרות. אולם האבסורד שבדבר שמי שממנה את האחראי על הבקרה הוא שר הדתות. מדוע לא ועדת איתור? הרי ידוע לכל בר דעת שהדבר עלול להוות פתח להתערבות אסורה?! יתרה מזו, אם את המפקחים ימנה הממונה ולא הרבנות, אז מדוע היא זו שצריכה להקים את המערך? את ההכשרה הניתנת להם מי מאשר שיעמדו על פי הכללים? הממונה שמונה ע"י השר?
תפקידו של הממונה יהיה לתת רישיונות לגופים הנותנים את הכשרות, לקחת מהם במידת הצורך, לפקח ולבקר את הגופים וכן בעסקים המקבלים את תעודות הכשרות, וכן בסמכותו לשלול תעודות במקרים חריגים. שוב ריכוז ייתר של סמכויות העלולות להוות מכשול.
על פי ההצעה, מי שמעוניים לשמש כמשגיח כשרות, חייב לעבור הכשרה מתאימה של הרבנות הראשית, כמו המצב כיום, אולם על פי ההצעה מתווסף לנוסח "או לפי תכנית שאישר הממונה", שלכאורה אם יבוא בעתיד שר רפורמי, וילחץ על הממונה שהוא מינה אזי נמצא את עצמנו עם תכנית הכשרה מטעם גופים שאין רוח חכמים נוחה מהם.
כיום מי שקובע את הוראות הכשרות למוצרים מיובאים הנה הרבנות הראשית, כעת מוצע לכתוב כי "השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן תעודות הכשר למוצר מיובא". מה לשר פוליטי ולענייני כשרות וייבוא?
עצם הרעיון שככל שלושה רבנים, אשר רק אחד מהם היה או מכהן כעת כרב עיר יכולים לקבוע לעצמם תקן כשרות הוא פרצה חמורה ביותר. האופציה המתירה לשר " לקבוע הוראות בעניין קבלת תעודת הכשר חדשה, לבית אוכל, מקום ייצורו של מצרך או מצרך, אשר נשללה מהם תעודת ההכשר בשל פגם מהותי כגון הונאה או רמאות שנעשתה באופן מכוון. זאת, על מנת להבטיח שגופי כשרות אשר נשללה מהם הסמכות למתן תעודות הכשר בשל פגם מהותי כאמור לא יוכלו לחזור ולתת תעודות הכשר באופן מידי" היא אולי מנסה לשמור על הכללים, אך מי אמר שהשר הנתון ללחצים לוביסטיים ופוליטיים לא יחטא בשיקולים זרים?
אין ספק שלאחר שנות דור והתקדמות טכנולוגית מרשימה ישנה בהחלט מקום לשיפור השירות וההשגחה במגוון הכלים הנתונים כיום, אך במציאות כיום במדינת ישראל שכל דבר שנודף ממנו טיפת יהדות מיד נרדף, עצם ההתערבות החיצונית ונישולה של הרבנות הראשית ממעמדה ההיסטורי הוא עוול גדול מאוד.
יתרה מכך, עצם הבאתו של התיקון לחוק במסגרת חוק ההסדרים הפסול מיסודו, למרות שאין שום השפעה על תקציב המדינה, לפי הנאמר בהצעת החוק מלמדת על חוסר ביטחון שהדבר יעבור בצורה רגילה בכנסת, ואולי מוכיח יותר מכל את הבעייתיות שבדבר. גם בית המשפט העליון לא פעם אחת מתח ביקורת על העניין, וייתרה מכך, בעניין מס על דירה שלישית אף התערב בעניין וביטל את התיקון.
גם ח"כ משה ארבל פנה בעניין לשר האוצר אביגדור ליברמן והצביע על הבעייתיות שבנושא, ואמר כי רפורמה שכזו הבאה לעשות שינוי חד ומשמעותי בנושא הכשרות הארץ ראויה שתעבור דרך הוועדות בכנסת והמליאה שיתנו את כל ההתייחסות החוקתית. עוד הוסיף במכתב כי "בהיעדר קשר ישיר וברור בין הרפורמה בכשרות לתקציב המדינה ולהפחתת יוקר המחיה אף אם קשר זה נטען או אפשרי, ספק רב אם קיימת הצדקה חוקית להצמידה לחוק ההסדרים". מיותר לציין כי נכון לכתיבת השורות, טרם התקבלה תגובה.
כמה סימבולי הוא הדבר שאת חוק איסור הונאה בכשרות שנחקק על ידי שר הדתות דאז יוסף בורג מהמפד"ל, יחד עם ראש הממשלה דאז מנחם בגין ונחתם על ידי נשיא המדינה דאז חיים הרצוג אביו של נשיא המדינה כיום יצחק הרצוג, שכולם היו מראשי מחנה הימין, ממקימי המדינה והדאגה למעמדה של הרבנות הראשית במדינת ישראל הייתה נר לרגלם, וכעת דווקא מי שהולך להרוס הכל זהו שר דתות ציוני דתי, ראש ממשלה עם כיפה סרוגה ויחתום על כך נשיא המדינה כיום נכדו של הרב הראשי לישראל הרב יצחק אייזיק הרצוג.
התגובות השונות
בתגובה להצעה מועצת הרבנות הראשית בראשות הרבנים הראשיים לישראל, הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף והגאון רבי דוד לאו, התכנסו לישיבת חירום דחופה, יחד עם מאות רבני ישראל ורבני הערים מכל רחבי הארץ, לנוכח היוזמות ההרסניות בהרס עיקרי הדת ב'רפורמת הכשרות' וברפורמה בגיור ועוד, דברים אשר יפרצו את חומות הדת.
בכינוס ההיסטורי, שנערך באחדות מלאה וחסרת תקדים מקיר לקיר, הושמעה הזעקה הנוקבת כנגד כל התכניות הללו כשכלל רבני ישראל מתאחדים סביב החלטות מועצת הרבנות הראשית, וקוראים בקול אחד כי לא ישתפו פעולה ולא יתנו יד לרפורמת הכשרות ושאר רפורמות.
הגאון רבי יוסף שיינין רבה של אשדוד: "אנחנו עומדים על משמר טהרת שלחן ישראל. מי שנכשל חלילה במאכלות אסורות נטמטמם לבו. האם חלילה רוצים לטמטם ליבם של ישראל? אוי לנו. אנחנו התאספנו לחזק את ידיהם של הרבנים הראשיים, של מועצת הרבנות הראשית, לעמוד על המשמר שלא יהיה שינויים. אני עומד כאן כפה של אלפי משגיחים בארץ, שעלולים להיות רעבים לפת לחם. הם בקושי מביאים פת לילדיהם, וגם את המעט הזה הם עלולים להפסיד. נתבקשתי על ידי ארגון המשגיחים גם להרים את קולם בכינוס החשוב הזה".
הגאון רבי ישראל צבי טאו, נשיא ישיבת 'הר המור' הביא את דבריו של הרצי"ה קוק זצ"ל כשלחם כנגד ניסיונות להצר את צעדי הרבנות הראשית וכי יש בזה חיוב של מסירות נפש. "אשרינו שיש לנו את הרבנים הראשיים. אם אין רבנות ראשית שפוסקת, אז הרפורמים נכנסים, יש חורבן. יש קשיים אבל האמת, דבר ה', זה מה שינצח".
הגאון רבי שמואל אליהו רבה של צפת: "אנחנו כבר רואים שרים בממשלה שמדברים על הוצאת רישום הנישואין מידי הרבנות, כל שלושה יקבעו מה גט, מי עגונה ומי לא, כל שלושה יקבעו מה נקרא גיור. אנחנו אומרים להם בתוקף: לא ניתן לכם יד, כל הרבנים לא ישתפו אתכם פעולה. אתה בא לעקור את הכל ברגע אחד? מתוקף מה? מתוקף היותך איש פוליטי? אנחנו הגוף המקצועי במובן הזה, ואנחנו אומרים לך במפורש: טעות בידך. כמו שאסור לרופא לשמוע לפקיד פוליטי איך לנתח ואיזו תרופה לתת, כך אנחנו כאן כדי לומר בצורה ברורה לממשלה: לא נשתף אתכם פעולה. אף אחד לא יתן יד למהלך שנעשה ללא הרבנים הראשיים. לא יאומן כמה הפקרות וחוסר אחריות יש בתכנית הזו".
הגאון רבי יוסף אפרתי ראש ביהמ"ד להלכה בהתיישבות הביא את דבר גדולי ישראל: "הגר"ח קנייבסקי מסר 'חדש אסור מן התורה וצריך להיאבק'.
הגר"ג אדלשטיין ביקש למסור: 'הדבר פשוט שזכות הקיום של עם ישראל זו שמירת התורה, שמירת הכשרות והגיור'. צריך להבין, הבא לקעקע את זה מקעקע את זכות הקיום של עם ישראל. זה כינוס שבא להתריע: אתם פוגעים בזכות הקיום של כלל ישראל, ועל זה אנחנו צריכים לזעוק היה לא תהיה. אנו אומרים לאותם טועים ומטעים ראו לבל תזכרו לדיראון עולם בהרס התורה, חזרו בכם מדרך זו, אל תתנו ידכם בקודשים להרוס את עם ישראל. זה מאבק על קיום התורה בארץ ישראל".
הגאון רבי יהודה דרעי רבה וראב"ד באר שבע: "אני כבר 22 שנה חבר במועצת הרבנות, מעולם הרבנות הראשית לא הייתה מאוחדת על ידי כלל רבני ישראל, מכל העדות ומכל החוגים, כמו עכשיו. המפתח של כל עיקרי האמונה, של כל עיקרי היהדות זה בכשרות המאכלים. יש מי שלא מתבייש לומר 'מצווה לאהוב את הרפורמים', מה מצווה? לאוהב את מי שרוצה להרוס? כמה מיליוני יהודים הפסדנו בהתבוללות בגלל הרפורמים, אותם לאהוב?".
הרה"ר הגאון רבי דוד לאו: "בפרשת השבוע רש"י מביא "כדאי הוא מינוי הדיינים הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבם על אדמתם", למה דווקא 'מינוי הדיינים'? בהקדמת ה'שב שמעתתא' הוא מביא יסוד שכשיש איזה חטא שנעשה בדבר רשמי, ממוסד, זה חמור פי כמה וכמה כשיש טעות שורשית בעצם המינוי, כשיש הנחייה רשמית, המינוי הוא הצהרה, זה חמור".
הרב ציין כי בעבר יזם הצעה לחיזוק הכשרות באמצעות כך שהחוק יקבע שכל הרבנים המקומיים יפעלו "בכפוף לנהלי הכשרות", ואמר: "מי שהכשיל את זה היו אנשים שכביכול נושאים תואר רב ושכנעו את הח"כים להתנגד כדי שלא לחזק את הרבנות הראשית והם אותם שעכשיו מוחאים כפיים לרפורמה הזו. גם בעניין הגיור, מערך הגיור עושה מאמץ על במסגרת כללי ההלכה, מתוך יראת שמים, להקל כמה שאפשר. אתם יודעים איפה אני רוצה שרבני ערים יצטרפו? בנושא של משפחות מלוות, לפני הגיור ואחרי הגיור. אם באמת אכפת לך הגיור וההתבוללות, בא ותתגייס ותעזור לנו לחזק את הגרים, בעיר שלך, זו הפעולה האמיתית.
"אנחנו נמצאים ביום ג' אלול (יום הכינוס ח.פ.), יום פטירת מייסד הרבנות הראשית, שהדגיש כי חיי האומה מתחילים ביסוד הגדול הזה. אני מתפלל שהמאה שנים שצויינו השנה ימשיכו לעוד שנים רבות, ונזכה לקדש שם שמים בכל מעשינו, לעשות את הישר והטוב בעיני אלוקים ואדם ולהעביר את שרשרת הדורות הלאה, ולשמר את התורה בטהרתה".
הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן רבה של מגדל העמק וחבר מועצת הרבנות הראשית: "אם אנחנו נתמיד במה שקורה כרגע, שזה לא יהיה דבר חד פעמי וכל אחד הולך לדרכו, אלא שכולנו נמשיך באחדות הזו עד שבעז"ה הגזירות הללו יתבטלו כולם".
הגאון רבי יצחק שלו רבה של ירוחם הקריא את החלטות הכינוס, כשכל רבני ישראל מצטרפים להחלטות מועצת הרבנות הראשית.
את הכינוס חתם הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף, נשיא מועצת הרבנות הראשית: "לא שייך שהממשלה והכנסת יתעלמו מכנס כזה היסטורי. אנחנו קוראים מכאן: חזרו בכם, עכשיו חודש אלול, תעשו תשובה. אם חלילה וחס תתקבל הרפורמה שלהם בגיור, נצטרך לדון בעניין פתיחת ספרי יוחסין. הם עושים פילוג בעם ישראל. דיברתי על כך עם עמיתי הגר"ד לאו, שלא ניתן בשום פנים ואופן הכרה לגיור של רבני ערים. איך רוצים לבוא ולהכיר ברפורמים? כמה מיליוני יהודים איבדנו בגללם! באים ורוצים לתת להם הכרה בגיור, בכותל. אני קורא לממשלה, לכל הגופים שמעורבים בדבר, תחזרו בתשובה, אל תהרסו את היהדות בארץ ישראל".
גם פורום רבני ישראל הוציא הודעה בעניין ואמרו כי "רבני ודייני ישראל מצטרפים לעמדת מועצת הרבנות הראשית לישראל הדוחה מכל וכל את היוזמה המסוכנת של המשרד לשירותי דת להרס הכשרות והיהדות בישראל, ה׳תכנית׳ שאושרה בממשלה לשינויים במערך הכשרות משמעותה היא ביטול הכשרות במדינת ישראל, פתיחת בזאר של גופים בעלי אינטרסים עסקיים שיעניקו כשרות ומתן אפשרות לכל אדם להעניק כשרות כשהתוצאה היא אחת, הרס וחורבן הכשרות.
"זהו חלק ממגמה כללית של פגיעה בשירותי הדת, בכשרות, בנישואין ובגיור שמטרתה הסופית היא ביטול זהותה היהודית של מדינת ישראל וחיסול המוסד הרבני בישראל.
"מדובר בהחלטה שנתקבלה במחטף, אגב חוק ההסדרים ללא תיאום והיוועצות עם הגורמים המוסמכים לכך על פי חוק – הרבנות הראשית, רבנים מקומיים, והמועצות הדתיות ותוך התעלמות מדו"חות וועדות של הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת שעסקו בעניין.
"רבני ישראל מודיעים כי יורו לשומעי לקחם שלא לסמוך על כשרות שתינתן לפי תכנית זו, שיש בה מכשול לרבים".
עוד בתחקיר "רפורמת הכשרות":
• כתבה ראשונה בסדרה: כך הפכה הכשרות לליבת הפוליטיקה • תחקיר
• כתבה שנייה בסדרה: כשהיועץ הממשלתי סירב לייעץ לרבנות • תחקיר
