זה קרה בארצות הברית. רוברט דניס, מורה בתיכון במדינת קולורדו אושפז בבית החולים לאחר שלקה בקורונה. מצבו הידרדר ובמשך שבועות ארוכים נאבק על חייו עד שניצח את הנגיף וחזר לעמוד על רגליו.
אלא שכעבור ימים אחדים מאז שובו התקבל בביתו מכתב מבית החולים המסכם את דרישות התשלום עבור ההליך הרפואי שעבר במחלקת טיפול נמרץ ואת ימי האשפוז הארוכים בהם היה מחובר למכונת הנשמה, סכום שהגיע לכ-850,000 דולר.
בראיון לתקשורת הגיבה אשתו סוזן: "לראות את המספר הזה אתמול ועוד רק עבור החשבון הראשון, זה מבהיל – רק חשבון התרופות שלו מבית החולים מגיע לרבע מיליון דולר".
כאמור, החיוב אינו מכסה עדיין את ימי האשפוז של דניס במחלקה הרגילה בבית החולים בטרם הועבר מחלקה לטיפול נמרץ, כך גם את השבועיים בהם אושפז בבית החולים השיקומי ספאלדינג. סכום כולל שאמור להגיע על פי החשבון למיליון וחצי דולר.
אלא שאם תהיתם, בני הזוג דניס לא ישלמו כנראה את החשבון המנופח. זאת, הודות לביטוח הבריאות שרכשו לפני שנים אחדות. לדברי הגב' סוזן, "אין לי ספק, כי אם לא הייתי יודעת שיש לנו ביטוח, הייתי עכשיו יושבת ומבכה את מר גורלי. ליבי נחמץ וכואב על אותם אלו שלא השכילו לעשות ביטוח רפואי", אמרה.
בארצות הברית כידוע מערכת הבריאות עובדת בשיטה אחרת מזו המוכרת לנו בישראל. מסתבר שבארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אתה יכול לחיות רק אם יש לך ג'ובות מהצד. שם אין 'תרופות חינם'.
לפיכך, בשבועות האחרונים העביר הסנאט חוק המבקש להעניק סיוע כלכלי לאזרחים שנקלעו למשבר כלכלי בעקבות הקורונה. כך שהמדינה תהיה זו שתשלם לבתי החולים בגין אשפוזם של חולים אלו. משמעות החוק היא, כי גם אם לבני הזוג דניס לא היה בנמצא פוליסה רפואית הרי שסביר להניח כי רק לאחר הרבה התרוצצויות ועגמת נפש, הייתה נחסכת מהם סאגת התשלומים.