שיתוף
תגובות
יהדות » חריף מתוק » מבצע ליושבי חו"ל: שבת היא להשם
חריף מתוק
להגיע לדפוס רק אחרי החתונות • למה ללמוד מרשעים ולא מצדיקים? • שבת שהוא יום טוב • בין קדושים לקודש
סגור בשבת | צילום: SAYAN MOONGKLANG, שאטרסטוק

"קדושים יהיו לאלוקיהם… והיו קודש" (כא, ו)

יש הרוצים להתקרב אל הקדוש ברוך הוא, לשם כך הם מחפשים להם חומרות מיוחדות והנהגות קדושות לנהוג בהן ולהרגיש מרוממים. 

על כיוצא בזה אמר הגאון רבי שלמה קלוגר: תחילה על היהודי להקפיד לשמור את כל מה שהוא מצווה מכוח התורה הקדושה. ורק לאחר מכן יוכל להחמיר על עצמו בהנהגות פרישות. וזהו רמז אזהרת התורה בפרשתנו: תחילה "קדושים יהיו לאלוקיהם" ויקיימו את כל חובותיהם כיהודים, ורק לאחר מכן "והיו קודש", בחומרות וסייגים נוספים. 

"ונקדשתי בתוך בני ישראל" (כב, לב) 

מכאן למדו חז"ל (ברכות כא:) "ונקדשתי" – כל דבר שבקדושה מחייב עשרה יהודים. והלימוד הוא בגזירה שווה: כתוב בפסוק שלפנינו "בתוך בני ישראל", וכשחזרו המרגלים מלתור את הארץ נאמר "היבדלו מתוך העדה הרעה הזאת". כפי ששם היו המרגלים עשרה (חוץ מיהושע וכלב), גם כאן – עשרה.

בספר 'מן התורה', שאל: מפני מה למדו חז"ל שכל דבר שבקדושה מצריך עשרה דווקא מן המרגלים שהרשיעו כלפי הקדוש ברוך הוא. הרי יותר טוב היה ללמוד מאנשי סדום, שאברהם אבינו ביקש מהקב"ה שלא יחריב את סדום אם ימצא בה עשרה צדיקים, והקב"ה הסכים. הרי לנו שעשרה זה מספר חשוב. 

ומתרץ בדרך צחות: מכאן אנו למדים שמוטב ללמוד מרשעים שבישראל כמו המרגלים, ולא ללמוד מצדיקים שבאומות העולם כצדיקים שבסדום…  

"מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש… ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש" (כג, ב-ג)

לכאורה, אם מדברים על "מועדי השם" מה עניינה של שבת אצל המועדים? 

מבאר הגאון רבי אליהו מווילנא באופן נפלא: שבעה ימים טובים מהתורה יש לישראל מדי שנה: ראש השנה (שמן התורה הוא אחד, וגם חז"ל שעשוהו לשניים קוראים לו 'יומא אריכתא'), יום הכיפורים, יומיים בסוכות (ראשון ושמיני עצרת), יומיים בפסח (ראשון ואחרון) ויום אחד בחג השבועות. הרי שבעה ימים. 

בשישה מן המועדים הללו, הותרו מלאכות לצורך אוכל נפש, לכן נאמר "ששת ימים תיעשה מלאכה". אולם ביום הכיפורים הרי אסור לאכול ונאסרו בו מלאכות הללו, לכן אמר הכתוב "וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש"…  

"שבת היא לה' בכל מושבותיכם" (כג, ג) 

לכאורה, מה הדגש "בכל מושבותיכם". מה הייתה הסיבה לומר שבחוץ לארץ לא תהיה שבת?!

מבאר ה'כתב סופר' באופן נפלא: יש מקומות בעולם בהם יום השבתון הוא ביום שישי ויש מקומות בהם יום השבתון הוא יום ראשון. יהודי שגר בגולה ואנוס על פי החוק המקומי לסגור את עסקו ביום השבתון הלאומי – שלא חל בשבת – ובנוסף שובת מכל מלאכה בשבת, מראה בצורה הברורה ביותר שהשביתה שלו היא לא רק לצורך המנוחה הנפשית שכל בני העולם שובתים.

שבת של יהודי זה זועקת "שבת היא להשם", בצורה הכי ברורה שאפשר להראות. כי בנוסף ליום המנוחה הלאומי הוא שובת גם בשבת. דבר זה ניכר ביתר שאת "בכל מושבותיכם"… 

"וספרתם לכם ממחרת השבת" (כג, טו)

כשהזדמן המלבי"ם לעיירה מסוימת, סיפרו לו שמתגורר שם זקן שהוציא ספר שכולו אפיקורסות ולעג לדברי חז"ל ולדרשותיהם. בהקדמה כתב אותו זקן שהמתין עם הוצאת ספרו עד שיסיים לחתן את צאצאיו – כדי שלא יימנעו מלהשתדך עמו.

בשבת קודש גולל המלבי"ם בדרשתו באריכות את מלחמת הבייתוסים בחכמי ישראל על הקרבת קרבן העומר, שהבייתוסים רצו שיוקרב תמיד ביום ראשון ('ממחרת השבת', שבת בראשית. ולא כמו שלמדו חכמי ישראל שמדובר על מחרת יום-טוב ראשון של פסח) ועקב כך יצא חג השבועות תמיד ביום ראשון בשבוע.

שאל אותם רבן יוחנן בן זכאי: "שוטים! מִניִן לכם? ולא היה אדם אחד שהיה משיבו, חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט [מדבר שטויות] כנגדו" (מנחות סה.). 

הקשה המלבי"ם: מדוע באמת לא השיב אף אחד חוץ מאותו זקן? אלא שהאמת היא שכולם היו כופרים, אך חששו לשידוכי ילדיהם, חוץ מאותו זקן שסיים להשיא את ילדיו ולא חשש לדבר בקול… 

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
התקשורת, כמו אש, היא משרת נהדר, אך אדון נורא
(ג'יימס פנימור קופר)

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים