למען היום שאחרי… תתעשתו ותרגיעו

ימים קשים עוברים על כולנו, ימים עצובים של דמים, טילים, הסתה ואלימות מכל עבר. ימים כאלו היו ולצערי עוד יהיו באזור זה של העולם כל עוד לא תקום מנהיגות אנושית אכפתית שתפעל יומם ולילה לקירוב לבבות, לחיזוק מגוון תרבויות, ולשיפור תנאים סוציואקונומיים ללא הבדל דת גזע ומין. מנהיגות כזו צריכה לדעת לבטל לחלוטין את האנטרס הפוליטי האישי כאשר מדובר בסכנת נפשות אשר מרסקת ומפוררת את החברה מבפנים. סכנות של אלימות, שנאה, גזענות ודם בעיניים של אזרחים אשר מוסתים ע"י קומץ של פוליטקאים מסוכנים. מנהיגות כזו צריכה לטפל בבעיות הקשות היומיומיות שגולשות לעוד ועוד חלקים בחברה הכללית. בעיות של אלימות בחברה הערבית עליה התרענו יומם ולילה והזהרנו שהיא תגלוש לכל חלקי החברה. בעיות של הסתה חסרת תקדים אשר בלטה לכל איש ואשה ואפילו ילד וילדה אך לא נבלמה מבעוד מועד והובילה אותנו לתחתית הבור תוך ימים ספורים. בעיות של חוסר רגישות מהמדרגה הראשונה למקומות הקדושים, ימים קדושים ומנהגים דתיים של המיעוט הערבי בחברה. בעיות של מצוקה אמיתית של אזרחים ערבים בשיך ג'ראח אשר עומדים להיזרק מבתיהם מבלי שאיש מהמנהיגים המובילים מנסה למצוא פתרון אנושי וממשיך לנסות להרוויח הון פוליטי ולקושש קולות של מסיתים.

בעיות כאלה הן הבסיס להתפרצות הר הגעש אותו אנו חווים על בשרנו בימים קשים אלו ואין אף קול אחד מרגיע שנשמע מאף מנהיג או פוליטקאי יהודי כערבי. אני נדהם מהעובדה שמנהיגים כאלו לא הבינו את גודל הסכנה שבהסתה או אפילו את גודל הסכנה של השתיקה. שתיקה רועמת שלא צריכה לעבור בשתיקה וחייבת להיות נענשת בחומרה ע"י החברה. היה ברור לכל אדם לאן הדברים מובילים ועדיין לא ננקפה אף לא אצבע אחת אחראית להרגעת הרוחות, לקירוב לבבות ולפתרון הבעיות בדרך של שיחות במקום יריות.

ולמרות הכל, למרות כל הסיבות, למרות כל ההסתות, למרות כל השאלות הקשות שעולות, למרות כל האסונות והחרדות של תושבים ערבים ויהודים בכל מקום בערים יהודיות, בערים ערביות ובייחוד בערים מעורבות, אני קורא לכולם לעצור הכל ולהמנע מכל אלימות מיותרת ושפיכות דמים המובילות לנזקים בלתי הפיכים של החברה המשותפת בה אנחנו חיים. נזקים שיהרסו כל סיכוי להחלמה בעתיד הנראה לעין. אני קורא לכל ההורים לרסן את הנערים הכועסים , אני קורא לכל המורים לדבר עם התלמידים המשוטטים, ואני קורא לכל ארגוני התמיכה לעודד פעילות מרגיעה. אבל בראש ובראשונה אני קורא לכל המנהיגים ולכל האנשים המובילים בקהילה לפעול מיידית וללא כל דחייה להרגעת הרוחות וקירוב הלבבות בין כל חלקי החברה. אני קורא לקול השפוי לפעול במהרה למען היום שאחרי, למען השפיות, למען האנושיות, למען ההדדיות וכנגד כל הנפשות המסיתות המסוכנות.

אנשים יקרים, אנו לקראת שני חגים חשובים אשר אמורים לשמח מליונים של אנשים מוסלמים ויהודים, חג עיד אלפיטר המסיים את חודש הרמדאן וחג השבועות הלבן. אני קורא לכל אנשי הדתות לפעול מכל הלב להרגעת הרוחות ולנצל את ימי החגים לביקורים הדדיים וריפוי של הפצעים הטריים כי זוהי מצווה של אלוהים והנחייה של כל הנביאים. אין לנו ברירה אחרת אלא לחשוב על היום שאחרי כי אחרת נגיע כולנו יחד לתהום של אש לבה בוערת.   

—

הכותב הוא תושב יפו, חוקר עמוד שדרה, ויו"ר ועדת ההיגוי לשילוב ערבים באוניבסיטת ת"א