חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, המנטרים את מצב תחלואת הקורונה בישראל, מפרסמים דו"ח עדכני לתאריך 25.7.21. הדו"ח הועבר לקראת ישיבת הממשלה הקרובה.
הנקודות העיקריות:
- התחלואה הקשה ממשיכה לעלות בהתאם לצפי ובהתאם לקצב העלייה בנדבקים.
עם זאת, ניכרים הבדלים בין התחלואה הקשה בגל הזה לגלים הקודמים, שאנו מפרשים כהשפעה של ההתחסנות.
ניכר עיכוב משמעותי במגמת התחלואה הבינונית, קשה וקריטית בגל זה לעומת השנה שעברה. מספר המאושפזים כרגע יציב.
אם אכן הבדלים אלו ימשיכו, הרי שהשפעת ההתחסנות מתבטאת בשינוי המהלך הקליני של המחלה, ובמיוחד במניעה ועיכוב הדרדרות מבינוני/קשה להנשמה ותמותה. - יש לעקוב אחר שינויים אלו, שיכולים לשנות את אופן ההתייחסות לחולה במצבים השונים ואת רמת הסיכון המוגדרת לו.
כרגע, התמותה ומספר המונשמים קטנים מאד, ויש לוודא כי מסקנות אלו נשמרות בהמשך. - מקדם ההדבקה, למרות שישראל כמעט ללא מגבלות, הוא בסביבות 1.4.
על אף היעילות החלקית במניעת הדבקה, *המשמעות היא שהתחסנות של חצי מיליון עד מיליון נוספים עשויה להפחית את מקדם ההדבקה אל מתחת ל-1 ובלימת המגפה. אך התחסנות אדם אורכת כ-4 שבועות.
השוואה להולנד ושוויץ, מדגימה שצמצום מגבלות עלול להוביל לעליה גבוהה במקדם ההדבקה האפקטיבי. במקרה כזה, לא ניתן יהיה לקיים שגרת חיים לאור תפוצה רחבה מאד (ולו רק לאור הבידודים ההכרחיים). - עיקר הלא מחוסנים הם הורים צעירים ונערים ונערות בגילאי 12-40. התחסנותם, שתאפשר הורדת מקדם ההדבקה, תסייע בפתיחת שנת הלימודים כסדרה.
- לאור זאת, להגברה משמעותית של החיסון יש פוטנציאל לאפשר התייצבות של אורח חיים סדיר לצד הקורונה, לקראת פתיחת שנת הלימודים.
לכן, יש לעודד התחסנות מהירה של האוכלוסייה שאינה מחוסנת, לצד הגברה של מגבלות רכות, כגון תו ירוק.
מחברי הדו"ח: פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה, יחד עם פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית בירושלים ומבית חולים הדסה.
