אבתיסאם מראענה תורשה להתמודד בבחירות לכנסת – כך הכריע היום (ראשון) בית המשפט העליון. נגד מתמודדת מספר 7 ברשימת מפלגת העבודה הוגשה בקשת פסילה לנוכח התבטאויות שנויות במחלוקת שפרסמה בעבר בחשבון הפייסבוק שלה. ביום חמישי התנצלה המועמדת בפני שופטי העליון ואמרה: "נולדתי כדי להיות גשר בין העמים".
הדיון התמקד בעילות הפסילה לפיהן ניתן למנוע התמודדות של מועמד בבחירות אם יש במעשיו או בהתבטאויותיו משום "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" או משום "תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל".
שופטי הרוב עמדו על כך שהתבטאויותיה של מראענה – ובמיוחד דברים שאמרה בראיון שנערך עמה בשנת 2008 למקומון שהופץ באזור זיכרון יעקב, במהלכו ציינה, בין היתר, כי "הייתי משמידה את זיכרון יעקב. תדגיש, בלי להרוג. שתחזרו לארה"ב או לפולניה" – הן אכן בעייתיות, מעוררות שאט נפש ומקוממות ביותר, וכפי שהיא עצמה בחרה לכנות חלק מהן בדיעבד, "עלובות".
עם זאת, צוין כי תחושת קבס לחוד ועילות הפסילה הסטטוטוריות לחוד ונקבע כי התבטאויות אלו אינן עולות, בנפרד או במצטבר, כדי "מסה קריטית" של ראיות שעשויה להצדיק את פסילתה.
באשר לעילה שעניינה תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד המדינה, הודגש כי התבטאויותיה של מראענה אינן כוללות התייחסות מפורשת לפעולות טרור, שבח לפעילות שכזו או קריאה לביצועה בעתיד, וכי בהיעדר תמיכה באלימות נשללת מניה וביה תמיכה במאבק מזוין, לא כל שכן במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור.
באשר לעילה שעניינה שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הודגש כי אמירתה של מראענה משנת 2008 בדבר "השמדת" זיכרון יעקב פוגעת בעצבים החשופים ביותר של העם היהודי אשר מדינת ישראל היא ביתו והמקום שבו יוכל לחיות לבטח.
בית המשפט הדגיש, עם זאת, כי במהלך הדיון שהתקיים ביום 24.2.2021 ביקשה מראענה את רשות הדיבור והצהירה באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי היא מתנצלת על התבטאויותיה. בהקשר זה ציין בית המשפט כי לאורך השנים נקבע בפסיקה שיש לתת משקל להבעות חרטה ולהתנצלויות של המועמד עצמו, וכי בית המשפט אף נמנע בעבר מלפסול מועמד יותר מפעם אחת – כמו למשל, בעניינו של ברוך מרזל – גם כשהתברר שלא עמד בהבטחתו לשנות מדרכיו.
נוכח כל זאת, נקבע על ידי שופטי הרוב כי מכלול נסיבות העניין מטה את הכף לטובתה של מראענה נגד פסילת מועמדותה.
השופט ד' מינץ, בדעת מיעוט, קבע כי התבטאותה של מראענה בנוגע לזיכרון יעקב מהווה קריאה מפורשת להשמדת העם היהודי שיש בה כדי לגבש "מסה קריטית" איכותית המספקת לפסילת מועמדותה. עוד קבע השופט ד' מינץ כי התנצלותה של מראענה נעשתה בשפה רפה ולא הוצגה כל ראייה כי היא אינה תומכת עוד במטרות פסולות אלו, וכי בנסיבות אלה לא די בהבעת מורת רוח מן ההתבטאויות האמורות אלא יש לצקת להסתייגות מהן משמעות אופרטיבית.
