שתי כותרות מאוד משמעותיות נמרחו בתחילת השבוע בעמודים הראשונים בעיתונים השונים. האחת קשורה לשניה, אך המשמעות שלהן שונה בתכלית.
האחת סיפרה על החלטה משותפת של שר החוץ לפיד ושר הביטחון גנץ להביא לממשלה החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקירת פרשת הצוללות, מה שלא קרה לבסוף, ונדחה ליום ראשון בישיבת הממשלה הקרובה. והכותרת האחרת עסקה גם היא בצוללות אבל בהיבט אחר, בהחלטה של ועדת שרים להצטיידות (כן יש דבר כזה) על רכש של 3 צוללות חדשות שאמורות יהיו להחליף את שלושת הצוללות הישנות שהגיעו לישראל בסוף 1999, והיום (ה') התקיימה בעקבותיה מעמד חתימת ההסכם בין משרד הביטחון הישראלי, משרד הביטחון הגרמני וחברת טיסנקרופ.
על מה המהומה?
למה בכלל להחליף? אורך חייה של צוללת בעולם הוא כ-25 שנה, בישראל האריכו לה את תוחלת החיים בכ-5 שנים והן מגיעות לכ-30 שנות שירות. בישראל ישנם כיום 6 צוללות, ומשום שהם משמשות כלי מלחמה לכל דבר, לוקח זמן מחתימת הרכש ועד קבלת הכלים, ולכן הדיונים על רכישת כלי שיט שכזה, מגיעים מספר שנים עוד לפני הצורך בשימוש בכלי השיט.
כבר כמה שנים שצמד המילים פרשת הצוללות מלווה אותנו לאן שאנו הולכים, אם בכל סבבי הבחירות האחרונות, אם בצילן של פרשיות נתניהו השונות ומזמן זה נראה כאילו ישנם כאלו הדואגים תדיר להעלות מהאוב את הפרשיה, למרות שאפילו היועמ"ש מנדלבליט ניקה את ראש הממשלה דאז נתניהו מהפרשיה, למנגינת רוחם של מחנה השמאל.
במרכזה של הפרשייה עמדו שתי עסקאות בין ישראל לבין לבין התאגיד הגרמני "טיסנקרופ", כאשר עסקה אחת דיברה על רכישת שלוש צוללות בשווי של 1.5 מיליארד אירו, והשניה לרכישה של ספינות טילים בשווי 430 מליון אירו, כאשר עלה חשד כי קצינים בכירים ועובדי ציבור ישראלים שונים דרשו ולקחו שוחד בכדי לקדם את העסקאות בין התאגיד לבין מדינת ישראל.
במהלך החקירה נבדק, כיצד בוצעה רכישת צוללת אח"י דרקון בשנת 2012, רכישת 3 צוללות שאמורות להחליף צוללות ישנות, רכישת סטי"לים תוך ביטול מכרז בינלאומי והחלפתו במשא ומתן עם המספנה של חברת "טיסנקרופ" לבניית ספינות כבדות וגדולות יותר מכפי שפורסם במכרז. כמו כן, גם נחקר האישור שניתן לגרמנים למכור למצרים צוללות דומות לאלה שנמכרו לישראל, דבר העלול לפגוע ביתרון הצבאי של ישראל.
קשר לא כשר
כבר מתחילת שנות האלפיים החלו בחיל הים לבנות תכנית שמטרתה הייתה הכנסת סטי"לים חדשות לחיל, שאמורות להחליף את הישנות. אולם כמו כל דבר בישראל בין הרצוי למצוי הפער הינו גדול והתכניות התעכבו, הן בשל מחלוקות פנימיות בדבר אופי הספינה הדרושה וכן בשל העלות הכספית הגבוהה.
כך עד שנת 2012, עת התגלו להן מאגרי הגז אל מול חופי ישראל, ומהר מאוד הבינו במשרד הביטחון כי יצטרכו להתחיל ולשמור גם על מתקנים אלו והשמיכה הקיימת אינה מספקת לכסות את הכל.
במשרד הבטחון יזמו פנייה ב-2006 ל"לוקהיד מרטין" ו"נורת'רופ גראמן", שהציעו מחיר די גבוה לעסקה, עם כניסתו של אלוף רם רוטברג לתפקידו כמפקד חיל הים, התבקש תא"ל (מיל') עמרי דגול לנצל את קשריו ולקשר בין חיל הים ומשרד הביטחון למספנות "יונדאי" בקוריאה, שם ישנה מספנה גדולה עם 20 אלף עובדים, לשם בדיקת היתכנות לבניית ארבע ספינות מגן לחיל הים.
עד מהרה הקשר נוצר והתנהלו מגעים ישירים בין חיל הים למספנה הקוריאנית, שבסופם של מגעים, הוגשה הצעה לבניית ארבע ספינות שטח במחיר של כ-80 מיליון דולר לספינה. אולם בשל ההתעניינות הרבה, בהמשך נכנסו לתמונה מספנות נוספות, בהן שתיים נוספות מקוריאה, ולפיכך הוחלט במשרד הביטחון לצאת למכרז בינלאומי לרכש ארבע ספינות שטח בדחי של כ-1,200 טון. וכבר בחודש יולי 2014 יצא לדרך מכרז בינלאומי לבניית הספינות. במכרז התמודדו חברות מאיטליה, ספרד ודרום קוריאה, "טיסנקרופ" לא ייצרה ספינות בדחי הנדרש (של 1200 טון), ועל כן לא התמודדה בו כלל.
חודשיים לפני הגשת ההצעות הרשמיות המכרז בוטל ללא כל הודעה. על פי הדיווחים, נציגי "טיסנקרופ" בישראל הפעילו לחצים על גורמים שונים בכדי לבטל את המכרז, על פי החשד עו"ד שומרון אף פנה ליועמ"ש של משרד הביטחון בעניין. גם ראש מנה"ר שמואל צוקר סיפר כי הופעל עליו לחץ מטעם נציג המועצה לביטחון לאומי שאמר כי אי ביטול המכרז עלול לפגוע ביחסים בין נתניהו לקנצלרית לאנגלה מרקל ואף לגרום נזק מדיני לישראל. לטענת שר הביטחון יעלון, ראש הממשלה לשעבר נתניהו פנה אליו בדרישה לבטל את המכרז.
נתניהו על אחת מהצוללות
אז מה קרה כאן לפתע שבוטל המכרז והעסקה נתפרה? על פי פרסומים בכלי התקשורת, מי ששימש כנציג "טיסנקרופ", הוא עד המדינה מיקי גנור, שבעצמו יוצא חיל הים, שהעיד לאחר מכן כי בשלב זה עו"ד דוד שמרון התערב לבקשתו כדי לבטל יציאת משלחת הכוללת את מנכ"ל משרד הביטחון ואנשי צוותו לדרום קוריאה, אולם יחד עם זאת מי שכן יצאו לדרום קוריאה הם ראש מנהל הרכש במשרד וראש מספן ציוד, שיצאו בנפרד, ביקרו במספנות, התרשמו מהעבודה במספנות ואף ניהלו משא ומתן הן עם המספנות והן עם ממשלת קוריאה שאף הסכימה לרכש גומלין בדמות כיפת ברזל.
על פי ההערכות, אחד הדברים שגרמו לביטול המכרז וסגירה עם המספנה הגרמנית הייתה העובדה כי בשלב מסוים הודיעו המספנות הגרמניות דרך נציגיהן בישראל שהן מבקשות להשתתף במכרז, וממשלת גרמניה מוכנה לסבסד את העסקה בכ-30%. אז, לפי עדותו של שמואל צוקר, שלדבריו שמר מסמכים רלוונטיים מאותה עת, השתנתה הדרישה של חיל הים מספינות של 1,200 טונות לספינות של 1,800 טונות – מה שאפשר למספנה הגרמנית לחזור לתמונה.
שמואל צוקר אישר בזמנו בשיחה לידיעות אחרונות כי הוא אכן חש חשד כבד לאי סדרים, שכן השינויים התכופים בנפח ובדרישות של גודל הספינה "הריחו לא טוב". בסופו של דבר כאמור זכו הגרמנים במכרז והספינות שחיל הים מקבל היום הן במשקל 2,000 טונות.
הגרמנים מנצלים את המצב?
עד מהרה כשהתפוצצה לה הפרשה, ניתן לה השם פרשת 3000 ע"ש סדרת התיקים בהם נחשד בזמנו ראש הממשלה שעבר נתניהו, אולם לאחר חקירות רבות הודיע היועמ"ש כי אין חשד לפלילים בפרשה נגד נתניהו אולן כן הוגשו מספר כתבי אישום נגד המעורבים בפרשה. בין היתר נגד מיקי גנור, ששימש סוכן תאגיד טיסנקרופ בישראל, אבריאל בר יוסף, אז המשנה לראש המל"ל, דוד שרן ששימש מנהל לשכת ראש הממשלה, אליעזר (מודי) זנדברג לשעבר יו"ר קרן היסוד, איש העסקים שי ברוש, היועץ הפוליטי רמי טייב, ויועץ התקשורת צחי ליבר. אלה מואשמים בעבירות שוחד והלבנת הון, וחלקם גם במרמה והפרת אמונים.
אולם זו לא הייתה השערורייה היחידה שאוזכרה בפרשה. במשך שנים נשמעה הטענה כי חברת טיסנקרופ הגרמנית גררה רגלים בעסקאות רכש הגומלין שהינה מחוייבת לבצע בישראל בהתאם לחוזה, בתמורה לרכישה שבצעה ישראל, אולם זאת גררה רגלים.
אז איך הכל מתקשר לשתי הכותרות מתחילת הכתבה? השבוע פרסם העיתונאי אבי בר-אלי מדה מרקר, כי יצרנית הצוללות הגרמנית טיסנקרופ ייקרה לאחרונה את הצוללות החדשות שמשרד הביטחון הזמין ממנה, כחלק מעסקת המשך מהחוזה הקודם, שם אף צוין המחיר עבורן, וזאת העלתה את מחירן בסכום של כ-1.2 מיליארד יורו. הייקור הובא לדיון בוועדת השרים לענייני הצטיידות, ואף אושר בה.
בנימין נתניהו
שלוש הצוללות שהתייקרו מצטרפות לשלוש שכבר נמכרו למערכת הביטחון מהמספנה הזכורות מהסיפור של פרשת 3000. הצוללות ההן נרכשו תמורת 1.5 מיליארד יורו, ושתיים מהן כבר סופקו. שלוש הצוללות הנוספות, לעומת זאת, אמורות להגיע לידי צה"ל לקראת סוף העשור, והן אמורות להחליף צוללות ישנות שבשירות חיל הים מאז שנת 2000.
כאמור, כבר בשנת 2017 ממשלות ישראל וגרמניה חתמו על מזכר הבנות שלפיו לצורך הרכש הנוסף משרד הביטחון ירכוש את הצוללות מטינסקרופ תמורת 1.8 מיליארד יורו. זאת, לאחר שממשלת גרמניה הסכימה לשאת בשליש מהתשלום (600 מיליון יורו), אולם ככל שהלך והתקדם המשא ומתן עם הגרמנים כבר לפני כמה חודשים הודיעו במשרד הביטחון כי הגרמנים הקפיצו את דרישתם הכספית לכ-3 מיליארד יורו, בעוד שממשלת גרמניה לא עדכנה את אחוז הסבסוד בהתאם.
מדוע הגרמנים העלו את המחיר? הסיבה אינה ידועה, מאוד יתכן שהם פשוט מנצלים את העובדה כי ישראל סגרה קניה מבלי לקבוע מחיר. יתכן מאוד כי ישנם גם שיקולים אסטרטגיים אחרים הנסתרים מהעין, אולם קשה להאמין שערכם יעלה לכדי תוספת משמעותית כזו במחיר.
במערכת הביטחון כאמור, נעתרו לדרישה, וועדת השרים לענייני הצטיידות התכנסה כאמור לדון בבקשת המשרד לאשר את רכש שלוש צוללות הנוספות מטיסנקרופ במחיר הגבוה המעודכן, בדיון השתתפו ראש הממשלה נפתלי בנט, שר החוץ יאיר לפיד, שר הביטחון בני גנץ, שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הפנים איילת שקד. ואילו חבר נוסף בוועדה, שר המשפטים גדעון סער, נעדר מהדיון. במהלך הדיון אנשי משרד הביטחון הציגו את השתלשלות העסקה ואת הצורך להוציא את העסקה לפועל וזאת למרות הזינוק במחיר. מי שהקשה עליהם היה דווקא לפיד, שדרש הסברים לפשר הקפיצה במחיר ותהה מדוע לא היתה לישראל הגמישות לסרב לדרישת תשלום כזו.
העיתונאי ברק רביד פרסם השבוע ב'וואלה' כי במהלך ישיבת ועדת השרים רמז ראש הממשלה בנט כי התקלות בעיכוב בעסקת הצוללות החדשה והעלייה במחיר היו תוצאה של התנהלותו של קודמו בתפקיד. "זה לא טוב ולא נעים אבל זה המחיר על זה שהפילו את הכדור הזה כבר כמה שנים", אמר בנט לשרים.
רביד אף הוסיף כי בכיר ישראלי שהשתתף בישיבה ציין כי בנט ושאר השרים הצביעו בעד העסקה מתוך הבנה שאין אלטרנטיבה אחרת. "זה אחד המחירים של הבלגן שהיה כאן בתקופת נתניהו בנושא הצוללות", אמר הבכיר הישראלי. "זה כשל נוראי של נתניהו ושילמנו על זה מחיר".
ובכל זאת, בחלוף שעה בלבד של התכנסות, אישרו חברי הוועדה את העסקה, והיום (ה') פרסם משרד הביטחון כי בתום תהליך תכנון ומשא ומתן בן כמה שנים, משרד הביטחון הישראלי, משרד ההגנה הגרמני וחברת טיסנקרופ סיכמו על פיתוח וייצור צוללות העתיד של זרוע הים הישראלית. על ההסכם חתמו היום (ה') מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר אשל ומנכ"ל חברת טיסנקרופ הגרמנית, ד"ר רולף וירץ, במשרד הביטחון בקריה בת"א, בטקס מצומצם בהשתתפות מפקד זרוע הים, אלוף דוד סער סלמה ובכירים נוספים.
החתימה על ההסכם
על פי ההסכם, מדינת ישראל תרכוש שלוש צוללות מסדרה חדשה שתיקרא 'דקר', בהיקף של כ-3 מיליארד אירו. ממשלת גרמניה תממן חלק מההסכם באמצעות מענק מיוחד, בהתאם להסכם שנחתם בין המדינות בשנת 2017. ע"פ ההסכם, הצוללת הראשונה תימסר לזרוע הים בתוך כ-9 שנים. הצוללות החדשות יהיו מהמתקדמות מסוגן בעולם. ההסכם יכלול גם הקמת סימולטור ייחודי בישראל, חבילת תמיכה לוגיסטית ואספקת חלפים.
גם נושא רכש הגומלין סוכם, ועל פיו ההסכם מדובר ברכש גומלין בהיקף של למעלה מ-850 מיליון אירו. ההסכם שנחתם מול הרשפ"ת במשרד הכלכלה כולל רכש מתעשיות ישראליות, בהן גם תעשיות ביטחוניות, בהיקף של מאות מיליוני אירו, שיניב ידע, פתיחת שווקים בחו"ל, הכשרות מקצועיות, תעסוקה והתפתחות טכנולוגית למשק ולמערכת הביטחון. מדובר בהסכם מפורט, שבו מרכיבי ההשקעה והרכש סוכמו מראש.
בתום מעמד החתימה אמר שר הביטחון בני גנץ: "רכש שלוש צוללות מבצעיות, מהשורה הראשונה, מצטרף לשורה של צעדים שאנו מקדמים בשנה האחרונה בהצטיידות והתעצמות צה"ל והמוכנות המבצעית לכל זירות המלחמה. אני מבקש להודות לממשלת גרמניה על הסיוע בקידום העסקה ועל תמיכתה ומחויבותה לביטחון ישראל. אני בטוח שהצוללות החדשות, ישדרגו את יכולות חיל הים, ויסייעו בשמירה על העליונות הביטחונית של ישראל במרחב".
אז בכל זאת למה החליט ראש הממשלה בנט לעכב את הקמת ועדת החקירה הממלכתית בשבוע שעבר? בכירים ישראלים טענו כי בנט החליט זאת משום לא היה מעוניין שיהיו עוד רעשי רקע שונים נוספים שעלולים להפריע לעסקת הרכש, מה שעלול להפריע לביצוע העסקה, לפחות עד שכל הפרטים של העסקה לפרטיה יסגרו מול הגרמנים.
ואומנם כבר אמש (ד') בשעות הערב המאוחרות, הופצה ההודעה הודעה לתקשורת, ולפיה בסדר היום לישיבת הממשלה הקרובה נכלל גם "הקמת ועדת חקירה ממלכתית בעניין עסקאות ו/או הליכי רכש של ספינות המגן סער 6, צוללות AIP, ספינות נגד צוללות, הפרטת מספנות חיל הים, וכן בעניין הסכמה למכר צוללות לצד ג' על ידי גרמניה".
במקביל דווח הבוקר (ה') כי שרת הפנים איילת שקד תצביע נגד הקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב. שקד חושבת כי ועדה כזו רק תחליש את הדרג המדיני בהחלטות על בניין הכוח ובסביבתה אומרים כי דעתה לא השתנתה בעניין.
כזכור, בעבר אף טענה שקד כי הסבירות שנתניהו פעל נגד ביטחון ישראל אפסית: "אין סיכוי שרה"מ פעל לא כשורה והפקיר את ביטחון ישראל בשביל טובה כזאת או אחרת" אמרה באחד הראיונות לפני כשנתיים.
יש לציין כי על פי הדיווחים השונים ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הדתות מתן כהנא טרם החליטו כיצד יצביעו בנושא במהלך הישיבה הקרובה. מלשכתם של השניים טרם התקבלה תגובה.
