סרטן המעי הגס הוא סרטן אשר מתפתח במערכת העיכול התחתונה – חלקה של המערכת אשר משמש ליצירת הצואה וספיגת המים מתוצרי תהליך העיכול לאחר ספיגת המזון בגוף.
הסרטן מתפתח לרוב מפוליפ שפיר שבמהלך הזמן רוכש לו שינויים אשר מקנים לו יכולת חודרנות אשר הופכת אותו לגידול סרטני בעל יכולת לשליחת גרורות ולהתפשטות מקומית ללא בקרה.
שכיחותו של סרטן מעי הגס והתסמינים שלו
סרטן המעי הגס הוא מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר כיום בעולם המערבי, וגם בישראל. זהו הסרטן השלישי בשכיחותו בקרב גברים יהודיים, השני בשכיחותו בקרב גברים ערביים והשני בשכיחותו בקרב כלל הנשים. מדי שנה מאובחנים בישראל מעל 2,000 איש כחולי סרטן מעי הגס. כ־80% ממקרי סרטן מעי הגס מתגלים בקרב בני 60 ויותר.
מה הם התסמינים שיכולים להעיד על סרטן מעי הגס?
- כאבי בטן חזקים ומתמשכים
- שינוי בהרגלי היציאות (לדוגמה: עצירות מתמשכת)
- דם המופיע בזמן יציאות
- אנמיה (בשל איבוד דם הקשור בדימום של הגדול במעי)
- ירידה במשקל שאינה קשורה בדיאטה או בשינוי המשטר התזונתי
- הקאות ונפיחות בבטן – בשלבים מתקדמים, בשל חסימת המעי.
הבעיה הגדולה באבחון המחלה היא שלעיתים לא נדירות לא מורגש כל שינוי פיזי/בריאותי כלשהו, דבר אשר מאפשר לה להתפתח, ללא הפרעה, וגורם לה להתגלות בשלב מתקדם. לאור כך ההמלצה של האיגודים לגסטרואנטרולוגיה בעולם וגם בארץ היא לבצע בדיקות סקר באופן רוטיני החל מגיל 50 שיאפשרו גילוי מוקדם של המחלה בשלב שהמחלה לא שלחה גרורות. הבדיקה המומלצת הינה קולונוסקופיה לכלל האוכלוסייה מגיל 50. במקרים בהם יש היסטוריה משפחתית או זוהתה נשאות של מוטציות בגנים אשר מגבירים את הסיכון להתפתחות סרטן מעי גס או במצבי דלקת כרונית של המעי הגס ההמלצה היא לבצע את הבדיקה בגיל מוקדם הרבה יותר סביב גילאי ה-20-30 ובתדירות גבוהה יותר מהרגיל.
החשיבות שבזיהוי מוקדם של סרטן מעי הגס
הטיפול בסרטן מעי הגס, כשהמחלה מתגלה בשלב מוקדם, הטיפול בחולה עשוי להיות ניתוח בלבד. קשה הרבה יותר לטפל בסרטן לאחר שהופיעו גרורות והוא התפשט לאיברים אחרים בגוף וסיכויי ההחלמה במקרים אלו כמעט ולא קיימים.
מלבד זאת, ככל שהסרטן נמצא בשלב מוקדם יותר, כך הסיכוי להסרתו המלאה מהגוף, בעזרת ניתוח, עולה משמעותית. למעשה, הסטטיסטיקה מדברת על כך ש־90% מחולי סרטן מעי הגס שאובחנו בשלב מוקדם החלימו מהמחלה לחלוטין.
הטיפול במחלה
ישנן כמה דרכים מרכזיות לטיפול בסרטן המעי הגס כיום:
- ניתוח לכריתת הגידול (שיכול לכלול גם כריתה חלקית של המעי עצמו, במקרים מסוימים) – נחשב לטיפול הנפוץ והיעיל ביותר שמהווה את הקו הראשון ולפעמים היחיד בטיפול. התפתחויות בשיטות ניתוח זעיר פולשניות, דוגמת ניתוח לפרוסקופי או רובוטי, מאפשרות כיום גם פרוצדורה מדויקת ויעילה תוך הפחתה משמעותית במשך ההחלמה והכאב הכרוכים בו.
- כימותרפיה –שימוש בחומרים ציטוטוקסים שהורגים או מעכבים את ההתפתחות של התאים הסרטניים אך פוגעים גם ברקמות נורמליות ולכן טיפול בהם מלווה בתופעות לוואי רבות .
- תרופות ביולוגיות – כיום ישנן תרופות מתקדמות מסוג זה, שאופן פעולתם הוא על ידי פגיעה ממוקדת בגידול ובכלי הדם המזינים אותו ולא בתאים בריאים, דבר שמצמצם את תופעות הלוואי ומאפשר טיפול יעיל יותר.
- אימונותרפיה – תרופות שמפעילות את מערכת החיסון של הגוף כנגד הגידול. תרופות אלו מהוות אחת מההתקדמויות המשמעותיות של השנים האחרונות בטיפול בסרטן המעי הגס . ונמצאות בטיפול בשלב זה בסרטן מעי גס במחלה גרורתית בלבד.
ההחלטה לגבי הטיפול בחולה והאם ישנו צורך בטיפול ניתוחי או בתוספת טיפולים נוספים כגון כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים מתבססת ברובה על השלב בו נמצאת המחלה והערכת הסיכון להישנות המחלה.
כימותרפיה- כן או לא?
כימותרפיה יכולה לשמש בטיפול בסרטן המעי הגס בשלב הגרורתי כאשר מטרתה להקטין את הגידול ואת הגרורות המרוחקות שהוא שלח. היא יכולה להינתן לאחר ניתוח גם כאשר מדובר במחלה ללא גרורות כאשר יש הערכה כי הסיכון לחזרה של הסרטן הוא גבוה. כימותרפיה יכולה להינתן לפני ניתוח, לעיתים בשילוב עם קרינה, על מנת לכווץ את הגידול ולאפשר ניתוח יעיל יותר.
בשלב 2 של סרטן מעי הגס כאשר הגידול ממוקם במעי ולא שלח גרורות מרוחקות. סיכויי ההחלמה מהניתוח הינם כ-80% וטיפול כימותרפי לאחר הניתוח מוסיף אחוזים בודדים בהחלמה. עד היום קיימים חילוקי דעות בקרב הרופאים האונקולוגים האם יש צורך להוסיף טיפול כימי לחולים אלה ואם כן האם ניתן להגדיר את קבוצת החולים שתרוויח מטיפול כזה, לאור העובדה שמדובר בטיפול כימי אשר אורך כחצי שנה ויכול להיות כרוך בתופעות לוואי. לצורך קבלת ההחלטה מתבססים באופן חלקי על מדדים גינומיים שנקראים MSI או MMR מדד זה הניתן היום לבדיקה בכל מעבדות הפתולוגיה בארץ בבתי החולים השונים ויכול לתת אינדיקציה לכך שאין צורך לטפל בחולה הנושא מוטציה זו אך מדובר בקבוצה קטנה מאוד של פחות מ-10% מכלל החולים בשלב זה.
למרבית החולים אין עדיין אופציה המקובלת כ GOLD STANDARTבעולם.
ישנן בדיקות המסייעות להעריך את אחוזי החזרה של המחלה, אך אין עדיין ביטחון שטיפול בחולה המבצע בדיקות אלה וימצא בסיכון גבוה לחזרה ימנע את חזרת המחלה.
דוגמא לבדיקה כזו היא IMMUNOSCORE, שהיא בדיקה אימונו-היסטוכימית מתוחכמת, המבוצעת בצרפת, שבוחנת את פעילות מערכת החיסון באתר הגידול ומספקת תחזית מדויקת יותר להישנות המחלה ביחס למדדים הקליניים הקיימים. בדיקה זו מעריכה את כמות תאי מערכת החיסון בגידול ומצליחה לזהות חולי סרטן מעי גס, בשלב 2 של המחלה, שנמצאים בסיכון נמוך להישנות של המחלה, למרות מדדים היכולים להצביע על סיכון גבוה לחזרה וכתוצאה מכך ניתן להציע לחולים להסתפק בניתוח בלבד ולהשאר במעקב..
בדיקה נוספת המשתמשת בטכנולוגיה של בדיקת ה DNA-של הגידול ונקראת ONCOTYPE COLON גם היא מסווגת את החולים לסיכון גבוה ונמוך באחוזים וגם באמצעותה ניתן להשתמש כדי לקבל החלטה האם ניתן להסתפק בקבוצה זו בטיפול ניתוחי בלבד.
לסיכום, כפי שראינו קיימות היום בדיקות שמשתמשות בטכניקות שונות ומנסות לפלח את הקבוצה ההטרוגנית של שנמצאת בשלב 2 של המחלה על מנת לעזור לרופא להגיע להחלטה מושכלת ולנסות לחסוך מהחולים שאינם צריכים זאת את תופעות לוואי מהכימותרפיה.
