לטקעס, או בשמם העברי, לביבות תפוחי אדמה, מחזירים אותי באורח קבע אל הדלקת נרות החנוכה בבית סבתא ז"ל. ריח הלטקעס שמתפשט בבית מזכיר לי את דמותה של סבתי האהובה, מטגנת כמויות של לביבות והטעם כה ביתי ומיוחד.
סבתא שלי היתה אישה נמוכת קומה באופן קיצוני. המטבח אצלה בבית היה בנוי באופן מיוחד עבורה עם שיש נמוך. בכל פעם שמדברים על לטקעס אני נזכרת בה עומדת על כיסא קטן ומטגנת את לביבות החנוכה אותן נאכל מיד לאחר הדלקת נרות. מתכון של זיכרון ילדות וגעגוע וכמובן גם טעם נפלא.
אז נכון, כל חגיגת הסופגניות, ספינג', לביבות, מלאה שומן טראנס אך מה לעשות, חג של שמן ואור – לפחות נהנה ממנו, לא?
זו לביבה פשוטה מאוד, קלה להכנה וטעימה להפליא. אני אוהבת אותה בגרסת הבסיס, כמובן שכל אחת יכולה לנהוג בה בחופשיות וכיד הדמיון הטובה עליה, החל מתוספת ירקות שונים ועלים ירוקים וכלה בתיבול כפי שאוהבים אצלכם.
אספר לכן כיצד אני מכינה את הלטקעס בחנוכה. בימות השנה, אגב, אני מכינה קציצות ירקות שונות לחלוטין. בהזדמנות אכתוב מתכון.
