תזונה ים תיכונית

בשנת 1993 הציגו חוקרי בית הספר לתזונה של אוניברסיטת הרווארד (ארה"ב) והנציגות האירופאית של ארגון הבריאות העולמי את המושג 'תזונה ים תיכונית', והתוו כללי זהב לתזונה בריאה שמובילה לתוחלת חיים גבוהה יותר ופחות מחלות.

כללי הזהב התבססו על מחקר שהחל בשנת 1960 ועקב אחר הרגלי התזונה המסורתית בכרתים, יוון ודרום איטליה. החוקרים בחרו דווקא באזורים אלו על רקע העובדה שנתוני המחלות הכרוניות שם היו מהנמוכים בעולם ותוחלת החיים מהגבוהות בעולם, בצד שירותים רפואיים שאינם מהמתקדמים ביותר.

התזונה 'הענייה' במדינות אגן הים התיכון שהוכחה כאחת הסיבות לבריאות ואריכות הימים, התבססה על פירות, ירקות, קטניות, אגוזים, דגנים מלאים, דגים, שמן זית, כמויות קטנות של חלב ויין אדום (1-2 כוסות ליום עם הארוחה). זאת בצד פעילות גופנית יומית ואכילה איטית יחסית של מנות קטנות, שנבעה מהנוהג של ריבוי ארוחות קבוצתיות או משפחתיות.

בתזונה הים תיכונית הושם דגש על עיבוד מזערי של מזון מהטבע, ושימוש ברכיבים טריים ככל האפשר.

מקור: מכבי