כמדי שנה, שוב הגיע חג החנוכה. ונחשו מה, ביחד עם הנרות הופיעו גם הסופגניות… אם לומר את האמת – הריבה כבר כאן מראש חודש כסלו, ותשאר איתנו אולי עד לט"ו בשבט.
אבל עכשיו, כשאנחנו נהנים בערבי הלביבות, חוגגים עם כל הסופגניות והשמן שמסביב, מתחילים הלבטים/החששות האם שוב לוותר, או דווקא לאכול אך בהתאם לחשבון הקלוריות מהבוקר. איזה אימון/ריצה נתחייב לשלם בעקבות החטא הזה? אלה שאלות שהרבה אנשים שואלים את עצמם ולא מעט.
אז בואו נעשה קצת סדר בבלאגן, כדי שרק הקושיה של הבית יוסף תמשיך להטריד אותנו… האם באמת יש כל כך הרבה קלוריות בסופגנייה? האם הזיהוי המפורסם שלה כגורם השמנה מספר1 באמת כה מוצדק?
טוב זה קל. ברור ללא כל ספק שהרבה קלוריות מתחבאות להן בשלווה שם בפנים. אך האם בגלל זה היא אסורה בתכלית האיסור? האם 'נצטרך' לשלם על הצעד שלנו בשני צעדים? התשובה היא לא! אין צורך להעניש את עצמנו באימון או ריצה, מכיוון שפעילות גופנית זה לא עונש שצריכים לעשות בגלל משהו. רכשנו את הסופגנייה בכסף מלא ואין לנו שום חוב להחזיר. פעילות גופנית וכושר הם עניינים שבשגרה, דבר שצריכים וחייבים לעשות ביום יום שלנו בשביל הבריאות הנפשית והפיזית. וללא כל קשר להחלטה רגעית כזו או אחרת.
ואם כבר הפנמנו שסופגנייה אחת או שתיים היא לא זאת שתהרוס או תחריב לנו משהו כה חזק ויציב, אז אם בא לכם היום סופגנייה – פשוט תאכלו. כי הכי חשוב שמשם נמשיך הלאה בתוך החיים המאוזנים של שגרת האימונים והתזונה. וזה, ורק זה, מה שיעשה לנו את השירות הטוב והיעיל. רק שגרה בטוחה ויציבה ובריאה היא הפתרון הטוב ביותר לגוף שלנו.
ברור שאסור אף פעם להגזים, ואם אנחנו מרגישים משיכה לאבקת הסופגניות כבר מתחילת כסליו, כנראה שאז זו באמת בעיה (אולי בעיה שהחלה שנה קודם כשלא הרשינו לעצמנו להכניס או להריח סופגנייה כי נורא פחדנו להשמין. וכעת, אלו התוצאות – החסך של הגוף שדורש פיצוי ועם ריביות), שתפטר רק כשנוכל להישיר מבט אל הסופגנייה ולא לתת לה להבלע עם מצפון.
בימי החנוכה האלו, דווקא הסופגנייה תלמד אותנו כיצד נשארים בריאים. כשאנחנו יוצרים לעצמנו סביבה מאוזנת עם מחשבה ומינון נכון, ברור שאפשר לגשת למסיבת החנוכה בעבודה בלי להבהל מהצלחות שבמרכז השולחן. פשוט לוקחים ונהנים מהחגים (ואם נהנתם ויצא מאוד טעים, אל תשכחו לשלוח לי גם את המתכון…)
—
ישראל וייס הוא מאמן כושר ותזונה בפנימיית קרית הילד ירושלים.
