תקדים היסטורי: כל 15 שופטי בג"ץ דנים על ביטול עילת הסבירות

כל 15 שופטי בית המשפט העליון דנים בשעה זו בשורת העתירות שהוגשו נגד ביטול עילת הסבירות. השופטים הקשו על נציג הכנסת והזהירו: "מטריד אותנו שהתיקון קובע שיש דין אבל אין דיין שיבחן את סבירות ההחלטות".

בפתח הדיון אמר רוטמן: "העותרים והיועמ"שית מציעים טכניקות משפטיות שונות ומשונות מהגורן ומהיקב – הכול כדי לפסול את התיקון לחוק היסוד".

בהמשך גם התפתח עימות בין השופטים לבין יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן: "אתה מטיח דברי תוכחה בבית המשפט". רוטמן לשופטים: "גם בית המשפט כפוף לסבירות – אבל מיהו הדיין שיבדוק אם בית המשפט פועל בסבירות?" עוד הבהיר רוטמן כי "בית המשפט אינו מוסמך לדון בעניין סבירות של נבחרי ציבור. נאלצנו להעביר קו ברור באיזשהו מקום".

עוד מבחזית החדשות

הנשיאה חיות נזפה ברוטמן: "אנחנו לא עוסקים לא בכבודנו ולא במעמדנו – אנחנו עוסקים באינטרס של הציבור, האם יכבלו את ידנו ממתן סעדים עבורו או לא. חבל שאדוני גולש למושגים של כבוד".

רוטמן לשופטים: "אליטה פריבילגית לא תוכל לשמור לאורך זמן על הזכויות, למעט אם אלה הזכויות של עצמה". השופט כבוב: "זה לא קצת מעליב? אדוני מטיח דברי תוכחה בפני בית המשפט". רוטמן בתגובה: "הכנסת יכולה לחוקק כל חוק יסוד, מכוח בחירת העם". השופטת ברון: "ואם הכנסת תחוקק חוק יסוד שאוסר על ערבים להצביע או על חילונים לנסוע בשבת?"

נציג הכנסת טען שביטול עילת הסבירות לא "פוגע באופן אנוש בדמוקרטיה". השופט גרוסקופף שאל: "שלטון החוק הוא לא חלק מדמוקרטיה? החרגת גורם מסוים היא לא בעיה?" עורך הדין יצחק ברט שמייצג את הכנסת טען כי "חובת הסבירות" של השרים תישאר, והייעוץ המשפטי יזהיר מפני מהלכים בלתי סבירים. המשנה לנשיאה פוגלמן: "השאלה היא אם הטענה הזו לא מנותקת מהמציאות, החזות שכולם יקשיבו לעצות של הייעוץ המשפטי היא מאוד אופטימית".

השופט יצחק עמית: "אפשר לראות מהשאלות שלנו שמה שמאוד הטריד אותנו זה שיש דין ואין דיין. אם אין דיין – אז אין דין, זו הטענה". השופטים הקשו דקות ארוכות על נציג הכנסת ברט, שהבהיר: "האופן שבו החוק ייושם בעתיד הוא לוט בערפל. הנושא יתפתח ממקרה למקרה וככה תתפתח הפסיקה".

עורך הדין יצחק ברט טען כי יש להעדיף פירוש מצומצם של החוק כך שהשפעתו תהיה קטנה יותר, על פני ביטול שלו. הוא נשאל על אפשרות שבית המשפט יהיה מנוע מלהתערב בחלק מהחלטות של פקידים: "אם למשל השר רק חתם על החלטה, ולא הפעיל שיקול דעת, אפשר לקבוע שזה לא ייחשב להחלטה של השר".

הנשיאה חיות לנציג הכנסת: "אדוני בוודאי סבור שהחובה לנהוג בסבירות חלה גם על הממשלה ושריה. מצד שני – מי מפקח על כך שהם אכן פועלים בסבירות? אתם מסכימים שיש דין, אבל אין דיין".

השופטת דפנה ברק-ארז לעורך הדין ברט: "השאלה היא אם הרשות המכוננת לא פלשה לסמכותה של הכנסת כרשות מחוקקת. הכנסת צריכה לתת ביטוי לכובע המתאים שלה". המשנה לנשיאה פוגלמן הצטרף: "עוד לא נתקלנו בחוקות שיש בהן תיקון ששייך למשפט המנהלי".

עורך הדין ברט הציג את הליך החקיקה: "במקרה שלנו הייעוץ המשפטי לכנסת סבור שההליך לא היה מיטבי. ראוי היה לתת ביטוי בנוסח החוק לחלק מהערות שנשמעו בוועדה, אבל לצד זאת עמדתנו המשפטית היא שהליקויים בהליך החקיקה לא מתקרבים לקריטריונים לפסילת החוק".

עורך הדין אילן בומבך, שמייצג את הממשלה, אמר לפני תחילת הדיון: "אני מאוד מקווה שתהיה הכרעה ברורה וש-15 שופטים יגידו בקול צלול וברור את מה שמתחייב מהם: "אין סמכות לבית המשפט לבוא ולהתערב בחוקי יסוד". מעולם בית המשפט לא ביטל חוק יסוד, ואני משוכנע שלא תהיה פה חלילה איזו סוג של הפיכה משפטית".

הדיון ההיסטורי בבית המשפט העליון נערך לראשונה בהרכב מלא של 15 שופטים. הכרעה בעתירות תינתן ככל הנראה עד חודש ינואר, אז יפרשו הנשיאה המכהנת אסתר חיות והשופטת ענת ברון.

במערכת הפוליטית תגובות סוערות למהלך הדיון. שר המשפטים יריב לוין אמר הבוקר לפני תחילת הדיון "הדיון שמתקיים היום בבית המשפט העליון, בחוסר סמכות מוחלט, הוא פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובמעמד הכנסת", "עצם הדיונים באפשרות לפסול חוקי יסוד, שהם ראש הפירמידה החוקית בישראל, ובאפשרות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, הם פגיעה אנושה בשלטון העם".

עוד אמר לוין כי: "בית המשפט, ששופטיו בוחרים את עצמם בחדרי חדרים ובלי פרוטוקול, מציב את עצמו מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל העם ומעל לחוק. מצב זה מנוגד לחלוטין לדמוקרטיה. משמעותו בית משפט ללא איזונים ובלמים כלל. שליט יחיד. לא עוד שלטון העם".

גם ראש האופוזיציה יאיר לפיד התייחס לדיון ואמר: "'התיקון לחוק יסוד השפיטה' שעולה היום לדיון בבג"ץ הוא לא חוק יסוד. הוא מסמך חסר אחריות שמישהו כתב עליו 'חוק יסוד' ומאז הם דורשים שיתייחסו אליו כמו אל כתבי הקודש". לדבריו, החוק אושר בהליך "אלים, חפוז, רשלני, צעקני ונטול בלמים".

• מטח משמעותי של כטב"מים שוגרו אל עבר ישראל מכיוון עיראק
• "תהליכי עומק מדאיגים": בהרצליה ייאסר ללימוד במוסדות החינוך- ספר אזרחות המזוהה עם פורום קהלת
• איראן טוענת: ישראל ביצעה פעולה חשאית משמעותית במדינה
• תעלומת סינוואר: האם מנהיג חמאס חוסל? | גורמי מודיעין: מידע בלתי מבוסס
• מתקפה נוספת על החות'ים בתימן – הפעם על ידי הצבא האמריקני

היוע"משית גלי בהרב-מיארה סבורה שיש לבטל את "חוק הסבירות", בשל פגיעה אנושה ביסודות המשטר הדמוקרטי. לדברי היועמ"שית, התיקון פוגע קשות בעקרונות דמוקרטיים שונים, ובהם הפרדת הרשויות, זכות הגישה לערכאות ושלטון החוק.

בהרב-מיארה ציינה בתגובתה לבג"ץ שסמכות בית המשפט להעביר ביקורת שיפוטית היא הערובה המרכזית לשמירת משטרה הדמוקרטי של ישראל, ואילו התיקון נועל את שערי בתי המשפט מכל מי שנפגעו מפעולות הממשלה או שריה. לדבריה, נלקח מהציבור אמצעי חשוב ביותר להתגונן מפני הפעלת כוח שלטוני.

את שרי הממשלה מייצג עורך דין אילן בומבך. לטענתו, בית המשפט כלל לא מוסמך להתערב בחוקי יסוד. "ממשלת ישראל סבורה שאין בכוחו של בית המשפט הנכבד לשים עצמו עליון על הריבון בישראל ולנכס לעצמו סמכות ביקורת על חוקי היסוד, שהם קודקודה של הפירמידה הנורמטיבית במערכת המשפט הישראלית", כתב לבג"ץ. "אין לבית המשפט סמכות לנכס לעצמו סמכות ביקורת על חוקי יסוד".

• מטח משמעותי של כטב"מים שוגרו אל עבר ישראל מכיוון עיראק
• "תהליכי עומק מדאיגים": בהרצליה ייאסר ללימוד במוסדות החינוך- ספר אזרחות המזוהה עם פורום קהלת
• איראן טוענת: ישראל ביצעה פעולה חשאית משמעותית במדינה
• תעלומת סינוואר: האם מנהיג חמאס חוסל? | גורמי מודיעין: מידע בלתי מבוסס
• מתקפה נוספת על החות'ים בתימן – הפעם על ידי הצבא האמריקני

עוד טען בומבך כי הסכמה עם הרעיון שבית המשפט מוסמך להתערב בחוקי יסוד, פירושה היפוך סדרי השלטון הבסיסיים, והעמדת מוסד שלטוני אחד מעל החוק והריבון. לדבריו, המשמעות היא שאזרחי ישראל אינם יכולים לעצב את עקרונות העל, חוקי המשחק וזהותה של המדינה.

הייעוץ המשפטי לכנסת מחויב על פי חוק להגן על תוקפו של חוק, לא כל שכן חוק יסוד. כך אכן עשה הייעוץ המשפטי של הכנסת בתגובה לבג"ץ, שבה נטען שלבית המשפט אין סמכות להתערב בביטול עילת הסבירות. לצד זאת, תגובת הכנסת הדגישה את הקשיים והמורכבות העולים מן התיקון.

הכנסת חזרה על עמדתה שבהיעדר סמכות מפורשת לכך, אין לבג"ץ סמכות לעריכת ביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד שהתקבלה על ידי הכנסת. בתגובה נכתב כי "יש להצר" על כך שהקשיים בחקיקה נותרו על כנם, אך אין בהם כדי לפגוע בליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה, כפי שנטען בידי העותרים והיועצת המשפטית לממשלה.