לפני שניכנס לרזולוציות וננתח את מרכיביו של אחד המאכלים האהובים על ההורים והילדים בעונת הקיץ, ונדון בשאלת יעילותו מבחינה בריאותית, יש לדעת כי ה'תירס' אינו נכלל בקטגוריית ה'ירק' – אלא 'דגן'. המשמעות? בניגוד לירקות ודברי מאכל אחרים, התירס משביע לאורך זמן.
התירס אמנם מכיל לא מעט פחמימות וקלוריות, ולפיכך לא ממש מומלץ לאכול ממנו כל יום, אך בכל זאת הוא מציג שורה של מאפיינים בריאותיים שיש לדעת.
ראשית, אם אתם או מישהו מבני המשפחה רגיש לגלוטן, התירס הוא המאכל שלכם. שכן הוא נטול גלוטן, אך מצד שני כפי שהקדמנו, הוא נחשב ל'דגן' ממש כמו פסטה ואורז. וככזה הוא מכיל לא מעט פחמימות, וגם קלוריות.
תירס מכיל מספר ויטמינים ומינרלים בולטים ובהם, חומצה פולית, ויטמינים ממשפחת ויטמיני B, ויטמין A ו-E,כך גם מכיל התירס מינרלים כמו אשלגן, מגנזיום, מנגן, אבץ, ברזל ונחושת וסיבים תזונתיים.
אז נכון, התירס מכיל פחמימות, אך יש לדעת כי מדובר בפחמימות שקצב העיכול שלהם הוא יחסית איטי, המשמעות: תחושת שובע לפרקי זמן ארוכים יותר.
מחקרים גילו, כי התירס גם בריא לעיניים, שכן הוא עשיר בלוטאין וזקסנטין, שעשויים להגן על העיניים מפני קטרקט וניוון מקולרי בגיל מתקדם.
עוד ידוע, כי קיימים זנים מסוימים של תירס המאופיינים בנוגדי חמצון, במיוחד אלו הנכללים בקטגוריית 'קרוטנואידים'. ביחס לפירות וירקות אחרים, אם נבשל את התירס, רק נגביר את עוצמת נוגדי החמצון שלו.
מחקר שנערך בקרב 365 מבוגרים מצא, כי הנחקרים שצרכו בצורה הרבה ביותר קרוטנואידים, במיוחד לוטאין וזאקסנטין, היו בעלי סיכוי נמוך יותר ב-43 אחוזים לפתח ניוון רשתית (AMD) בהשוואה לאלה עם הצריכה הנמוכה ביותר. לכן אכילת תירס באופן קבוע עשויה לשפר את בריאות העיניים – במיוחד עבור הנמצאים בסיכון לניוון רשתית.