בדרך למשרד הבינוי והשיכון, ליצמן מאבד את מקומו במדד הפופולריות. כך עולה ממחקר חדש שפורסם השבוע. את המחקר, שנערך במהלך חודש מרץ והשתתפו בו 1056 משתתפים, הובילה החוקרת פרופ' ענת גסר-אדלסבורג וראש מרכז המחקר לתקשורת בריאות וסיכונים באוניברסיטת חיפה, יחד עם הדוקטורנטיות ריקי כהן, רנא חג'אזי ונור עבד אלהאדי שחברי מבית הספר. החוקרות ביקשו לבדוק את תגובת הציבור לנוכח ההנחיות המועברות על ידי הממשלה.
משתתפי המחקר נשאלו מי מבחינתם היה גורם המידע האמין ביותר ממנו שאבו את האינפורמציה הנדרשת והחיונית במהלך משבר הקורונה? 34% (שליש מהציבור) השיבו כי רופאים למחלות זיהומיות היו למקור המידע האמין ביותר מבחינתם. במקום השני, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות עם 13%. במקום השלישי ראש הממשלה בנימין נתניהו, גם הוא עם 13%. ואילו שר הבריאות בזמן המשבר, יעקב ליצמן, זכה ל 4% בלבד.
על שאלת האסטרטגיה שליווה את המשבר במטרה להוציא את הציבור מהאדישות השיבו רוב הנשאלים (43%) כי מדובר היה באסטרטגיית הפחדה, 25% השיבו כי מדובר היה באסטרטגיה אמפתית, 14% אמרו כי מדובר היה בקו אסטרטגי של שקיפות.
58% מהמשתתפים ציינו, כי אתר האינטרנט של משרד הבריאות סייע להם בקבלת מידע ראשוני על הנגיף. 34% אמרו כי נעזרו באתר האינטרנט של ארגון הבריאות העולמי, 33% השיבו כי פנו למכר העובד במערכת הבריאות ו- 24% הסתייעו בעזרת מחקרים מדעיים.
עוד גילה המחקר, כי בעוד 24% מהנשאלים סמכו על התקשורת והעיתונים, רק 4% מהם השיבו כי ראו בו מקור מהימן. תמונה דומה התגלתה בנוגע לגוגל, כאשר 16% מהנשאלים השיבו כי נעזרו באמצעות באמצעות מנוע החיפוש לאיתור מידע אודות הנגיף, אך רק 1.7% אמרו כי ראו בכך מקור מהימן.
לדברי הפרופ' גסר-אדלסבורג: "הציבור שעבורו אתר האינטרנט של משרד הבריאות היה מקור המידע הנבחר, העריך את ניהול המשבר בצורה הטובה ביותר, דבר המצביע על האמון שיש להם במערכת. לעומת זאת, מי שעבורם מאמרים מדעיים היו מקור מידע מהימן, העריכו פחות את אופן ניהול משבר הקורונה בישראל. סביר להניח שהיינו מוצאים שהאנשים שהסתמכו על מקורות מידע מדעיים, הם אנשים עם רמת אוריינות בריאות גבוהה, אשר מגלים סקפטיות מדעית".
