הקונטרסים הקדושים נאספו אחד לאחד. שום קונטרס לא חמק מן הציווי.
אך נפטר רבנו יצחק לוריא, ותלמידו המובהק – שהאר"י העיד עליו שעבורו ירדה נשמתו לעולם בגלגול הזה – הגה"ק רבנו חיים ויטאל (ל' בניסן יום פטירתו), אסף את הקונטרסים מכל התלמידים. אסף, ולא הסכים להחזיר אותם.
חמש-עשרה שנה שהו הכתבים הקדושים בידיו של מהרח"ו. לאלה שהתחננו בפניו שיסכים ללמדם מתורת הנסתר, השיב רבנו חיים ויטאל שנסגרו השערים העליונים להבנת הדברים ולא הגיעה העת שתתפרסם תורה זו לכל. מי שיודע – יודע. מי שלא יודע – אין רשות לגלות לו.
אחד מחכמי הדור, אב"ד בצפת ומגדולי הרבנים, לא הסכים לוותר. שמו היה לא פחות ולא יותר: רבי יהושע בן נון.
בתורה וגדולה על שולחן אחד התברך רבי יהושע בן נון. בעושר רב התברך, ועסק התורה מילא את כל הווייתו. הזמנים בהם התעסק עם כסף היו בעיקר כאשר פתח את ידיו לנדכאים, לאלמנות וליתומים, ועשה צדקה רבה בהונו המופלג.
רבי יהושע בן נון, שחי לפני ארבע מאות שנה, נטפל לרבנו חיים ויטאל ושם לעצמו מטרה ללמוד מתוך כתבי האר"י הקדושים שהיו מוחבאים בשמירה מעולה אצל תלמידו המובהק. הוא פיזר מהונו עבור צורכי ביתו של מהרח"ו, ולמרות גדלותו בתורה עמד ושימש אותו בעצמו כעבד המשמש את רבו: הגיש לפניו מאכלים, סידר עבורו את בגדיו וכל מה שצריך לעשות כדי להתקיים בעולם.
אם לא די בזאת, כאשר נסע מהרח"ו ממקום למקום, ארז רבי יהושע בן נון את מטלטליו ויצא לדרך עם רבי חיים ויטאל. לכל מקום שהלך. כך נסע עמו עד מצרים, ולאחר מכן חזר עמו לירושלים. במשך כל הזמן התחנן רבי יהושע בדמעות למהרח"ו שיסכים ללמד אותו מתורת הנסתר.
ואז נפל רבנו חיים ויטאל למשכב. במשך שנה שלמה היה מוטל על ערש דווי.
לאחר שנה העז רבי יהושע בן נון ועשה מעשה: הוא העניק שלושה זהובים – סכום רב מאוד בימים ההם – לרבי משה ויטאל, אחיו של מהרח"ו, וביקש ממנו לבצע עבורו מעשה נועז: לקחת את הכתבים הקדושים שהחביא רבי חיים ולהביא אותם אליו בהשאלה לשלושה ימים בלבד.
רבי משה החליט לבצע את הבקשה. הוא נטל בהיחבא את הקונטרסים הקדושים והעביר אותם לידי רבי יהושע בן נון.
מאה סופרים שכר רבי יהושע בן נון והושיב אותם במקום אחד. הכין עבורם אוכל ושתייה ואסר עליהם לצאת מהמקום. לכל סופר הובטח שכר רב מראש, בתמורה להעתקת שישה גיליונות מלאים בחידושים מתורת האר"י הקדוש, אולם הסופרים הוזהרו בתנאי כפול ומכופל: להעתיק אות באות.
רבי יהושע בן נון בעצמו שהה במקום וכמעט לא עצם עין. הוא הסתובב מסופר לסופר, ערך בקרת איכות ובדיקות פתע וביקש לוודא שההעתקה מתבצעת במלוא המהירות, אך בדייקנות חסרת פשרות.
שלושת הימים הסתיימו, הקונטרסים הקדושים הועתקו במלואם והושבו בחשאי לחדרו של רבנו חיים ויטאל.
במפתיע, תוך יום אחד בלבד, חזר רבנו חיים ויטאל לארץ החיים והתרפא ממחלתו המסתורית. או אז הבין שמן השמים רוצים לפרסם את תורת רבו הקדוש ברבים, והחל לפתוח את שערי החכמה שלו שאותה העלה לימים על גבי הכתב בספרו הקדוש 'עץ חיים'…
