ועדת המשנה למוכנות העורף, בראשות ח"כ נירה שפק, קיימה היום דיון על הערכות המדינה למתן מענה לאנשים עם מוגבלויות בשעת חירום, במסגרת ציון הכנסת את יום שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. הדיון, אשר היה הדיון הראשון של ועדת המשנה בהרכבה הנוכחי, לווה בתרגום סימולטני לשפת הסימנים ותרגום בכתוביות, לטובת שיפור הנגשתו.
יו"ר ועדת המשנה פתח את הדיון ואמרה: בדיוני ועדת המשנה בראשותי, ארים כל אבן ואבחן כל נקודה, ולא רק אחפש מתחת לפנס. בחרתי לקיים את הדיון הראשון של מוכנות העורף בנושא של המענה לאנשים עם מוגבלויות, בגלל חשיבותו הרבה. 17% מאוכלוסיית ישראל הם אנשים עם מוגבלויות, אך למדינה אין מספיק נתונים וידע עליהם, ועל סוגי הלקויות השונים, והפער הזה במידע יוביל לפער במענה הנדרש להם בשעת חירום.
עו"ד הדס אגמון, ממונת החקיקה בנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, אמרה כי "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות חייב את הנגשת כל השירותים הניתנים לציבור בהקשר לחירום, והיו 5 תקנות שהיו אמורות להיות מוגשות לאישור הכנסת עוד ב-2006. סט ראשון של תקנות הותקן, אבל ייכנסו לתוקף רק ב-2022, והן נוגעות בהתארגנות בשגרה לשם התפקוד בשעת חירום.
"4 התקנות האחרות עדיין מחכות להיות מוגשות ע"י משרד הביטחון לאישור הכנסת והן עוסקות בנושאים מאוד חשובים: פינוי וקליטה – הסדרת פינוי מותאם וקליטה במקומות מותאמים; רציפות שירותים רפואיים בחירום; אספקת שירותים (צרכים קיומיים) בחירום; מאגר מידע – כלי בידי הרשות המקומית לבצע את התקנות האחרות".
אדר' טל זימנבודה, ממונת נגישות ארצית בנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, אמרה לוועדה כי "לאוכלוסייה זו קשים ייחודיים בעתות חירום, כגון הצורך במענים מיוחדים בתחום אספקת השירותים (קיום שגרה, קבלת שירות בבית), והצורך במידע נגיש ומונגש להם. לשם כך דרוש תיאום בין גורמי המדינה השונים (רווחה, ביטוח לאומי, משטרה, מערכת הביטחון, שלטון מקומי וכד'), אך כיום לרשויות אין מאגר מידע לגבי אנשים עם מוגבלות שבאחריותם בעת חירום".
עו"ד ישי יודקביץ, הייעוץ המשפטי במשרד הביטחון סיפר בדיון כי התקנות כבר הוגשו בכנסות קודמות אך הדיון בהם לא הושלם. "החוק מחייב אותנו לקבל את הסכמת משרד האוצר להגשת התקנות בכל פעם שנדרשים להניחן על שולחן ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, וחילופי הממשלות התכופים הקשו על זאת.
"עם הקמת הממשלה הנוכחית שוב פנינו לאוצר לקבל הסכמה להגשתן לכנסת. יש פרוייקטור ייעודי של משרד הביטחון אשר עובד עם כל משרדי הממשלה על הנושא, ומנסה לקדם את יישום התקנות שאושרו וגם את כל נושא ההנגשה והמודעות לו. אנו תלויים כמעט לחלוטין במשרדי ממשלה אחרים ליישום התקנות, שכן הן נותני השירותים לאוכלוסיות עם המוגבלויות".
יו"ר ועדת המשנה ביקשה מפיקוד העורף להתייחס לכך שהיום המענה של הפיקוד נשען כמעט לחלוטין על ערוצים דיגיטליים. אל"מ שרית גרשקוביץ, ראש מחלקת אוכלוסייה בפיקוד אמרה: "אותן זימוניות שחולקו בזמנו ושימשו כהתרעה לאנשים חירשים הפסיקו להיות מתוחזקים ע"י החברה, ולכן לא ניתן להשתמש בהן. מבחינת יישומון פיקוד העורף לומד איך הוא צריך להנגיש את הדברים, וב'שומר החומות', למשל, הבנו ביחד עם אותם ארגונים שהרטט לא מספיק ארוך ולא מספיק לבן אדם להתעורר ולכן הארכנו אותו. בנוסף אנחנו בפיתוח לקראת הוספת הבהוב בגרסה הבאה של היישומון.
"בימים האלו אנו עמלים על פיתוח יחידה ביתית ומקווים שתוך שנה כל אזרח יוכל לרכוש אותך בעלות סבירה ביותר. ניתן יהיה להסתובב איתה, לקבל התראה בבית למי שלא שומע מסיבות כאלה ואחרות או למי שלא רוצה להוריד את היישומון. פיתוח האבטיפוס של היחידה כולל את כל היבטי הנגישות".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק: לא מעט אנשים במדינת ישראל אין להם את היכולת להגיע למקום מוגן, ואם כבר הגיעו, לא תמיד הוא נגיש להם לכניסה. צריך שבתכנית המיגון הארצית שאושרה באוצר, המקומות בהם יש קשישים ואנשים עם מוגבלויות יזכו לעדיפות בטיפול בגלל חוסר הגישה למקלט הציבורי, או אפילו לצאת לקומה אמצעית בחדר המדרגות כשאין מיגון. אנו בקשר עם האוצר כדי לנסות ליזום תכנית של הלוואות מדינה לאנשים פרטיים שיוסיפו ממ"ד, אם לא מתאפשרות להם התחדשות עירונית. זה, בצירוף תכנית המיגון, יכול לסייע להתחיל לפתור את בעיית הפער שהיא ענקית בהיקפה.
