הרמטכ"ל אביב כוכבי טוען מעל לכל במה שכשירות הכוחות למלחמה הבאה עומדת בראש סדר העדיפויות של צה"ל. אך מתברר שצה"ל אינו מקיים אפילו את חובותיו המינימליות הקבועות בחוק כדי להוכיח כשירות זו. כך מפרסם הבוקר (ה'), הפרשן הצבאי של "ישראל היום", יואב לימור.
על פי חוק המילואים מ־2008, נדרש צה"ל להציג מדי שנה – באמצעות שר הביטחון – את רמת הכשירות של מערך המילואים לממשלה, ולדווח עליה גם לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אולם מתברר כי צה"ל נמנע מכך כבר שלוש שנים, מ־2018.
חוק המילואים נועד, כלשונו, "להגדיר את מבנה מערך המילואים של צה"ל, כשירותו ומטרותיו, וכן את המתווה לקריאה לשירות מילואים ואת חובותיו של חייל המילואים וזכויותיו, תוך ראיית מערך המילואים כחלק בלתי נפרד מצה"ל המהווה נדבך מרכזי שעליו נשען הצבא לצורכי ביטחון המדינה ותוך ראיית הנמנים עם מערך המילואים כתורמים תרומה ייחודית למדינת ישראל".
סעיף 3 לחוק קובע כי היקף מערך המילואים ייקבע בידי הממשלה, לפי הצעת שר הביטחון שיישען על המלצת הרמטכ"ל, וכי הממשלה תבחן את הנושא לפחות מדי לשנה. על צה"ל, נקבע בחוק, מוטלת החובה והאחריות להבטיח את רמת הכשירות של מערך המילואים והמשרתים בו. רמת הכשירות הזאת טעונה אישור של שר הביטחון, ואחת לשנה יש להציגה לממשלה, ולהביאה לידיעת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
כאמור, מתברר שצה"ל נמנע מלציית לחוק. דיווחים על רמת הכשירות של מערך המילואים לא נמסרו כבר כמה שנים לממשלה או לכנסת. בתקופה הזאת כיהנו במשרד הביטחון שלושה שרים: בנימין נתניהו, נפתלי בנט ובני גנץ – והמדיניות של היעדר גיבוש דו"ח כשירות מוסדר, אישורו בידי השר והצגתו, לא הופסקה.
גורם פוליטי בכיר הגדיר את העניין כ"שערורייה". לדבריו, הנושא אינו נתון לבחירתו של צה"ל או לשיקול דעתו של הרמטכ"ל. "הממשלה ממונה על צה"ל, ומחובתה לקבל תמונת מצב אמינה. ועדת החוץ והביטחון מפקחת על הצבא, והיא חייבת להכיר את הנתונים. העובדה שצה"ל נמנע מלעשות זאת כבר שלוש שנים מעוררת תהיות, לכל הפחות".
החוק לא מחריג בחירות
באופן לא רשמי טענו בצה"ל כי הסיבה לכך שכשירות מערך המילואים לא הוצגה, כנדרש בחוק, נובעת מריבוי מערכות הבחירות ומהיעדר ממשלה מתפקדת. הבכיר הגדיר את הטענה כ"מגוחכת ומחוצפת".
לדבריו, "החוק אינו מחריג ממשלות מעבר או תקופת בחירות, כי מלחמה יכולה לפרוץ בכל עת. צה"ל חייב לגבש דו"ח מסודר, ולהציגו באמצעות שר הביטחון. הוא לא עשה זאת".
התנהלותו של צה"ל בהקשר הזה היא מפתיעה, לכל הפחות. בהתנהלותו הוא מגביר את החשד כי יש ממש בטענות מבקריו – שהבולט בהם הוא האלוף במילואים יצחק בריק – כי כשירות הצבא למלחמה, בדגש על מערך המילואים, היא בכי רע, וצריכה לעורר דאגה רבה.
בריק עצמו אמר אתמול כי "בשנים האחרונות צבא המילואים כמעט ולא התאמן, ואיבד את הכשירות שלו. מערכות בסיסיות כמו הצי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) לא הוטמעו בצבא המילואים, ולא יוכלו לשמש אותו במלחמה, וזה בנוסף למצב הגרוע בתחומי הלוגיסטיקה והאחזקה. צה"ל אמור לתת מענה בחמש חזיתות במקביל, אבל יתקשה לעשות זאת בלי צבא מילואים חזק. לצערי, צבא המילואים בימינו קטן מהצורך וברובו לא כשיר, והמשרתים בו מביעים אי אמון מובהק בצמרת צה"ל ובהחלטות שהיא מקבלת.
בריק הדגיש, "חמור מכל הוא שאין בקרה ומעקב על מה שקורה. יש חוק שמחייב את הצבא להציג את המצב כל שנה, ולדווח בשקיפות מהי כשירותו של צבא היבשה. זה לא קורה, וצה"ל ממדר את הדרג המדיני מהאמת של יכולת הצבא לפעולה. זה חמור ועלול להיות הרה אסון".
דיווח ראשון – בינואר
בתגובה לדברים, נמסרה מיועץ התקשורת של שר הביטחון ודובר צה"ל תגובה משותפת: "שר הביטחון, הרמטכ"ל ומערכת הביטחון רואים חשיבות עליונה בשימור כשירות מערך המילואים, בפיתוחו ובקידומו. לאחרונה הוצג תר"ש המילואים של צה"ל לשר, והוא יוצג בוועדת השרים למילואים שהוקמה ותתכנס לראשונה זה ארבע שנים בחודש ינואר, ובה יוצגו כלל הנושאים לרבות חיזוק התגמול למשרתי המילואים.
"סוגיית המוכנות ותוכניות מערך המילואים הוצגו בשנה האחרונה כמה פעמים במסגרת דיוני הקבינט ובוועדת החוץ והביטחון – בפעם האחרונה לפני כשבוע. עם זאת, שר הביטחון יקפיד שתתבצע הצגה מקיפה לממשלה ודיווח כנדרש מדי שנה, בהתאם למה שהיה נהוג בעבר, בוועדת השרים וכן בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת".
