היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק קבעה היום (רביעי) כי לא ניתן לקדם את שינוי מעמד היועמ"שים כהצעת חוק של ועדת החוקה, מכיוון שאינו עומד בקריטריונים של הצעות חוק המקודמות בוועדה זו. לעומת זאת היא אישרה את תיקון חוק יסוד השפיטה ובתוך זה פסקת ההתגברות. לוועדה שמורה הזכות לקדם בכל זאת את הצעת החוק למרות התנגדות הייעוץ המשפטי של הכנסת, אך היא עלולה להסתכן בעתירה לבג"ץ.
לדברי יועמ"שית הכנסת, מדובר בהצעה המשלבת יסודות של הצעת חוק פרטית ושל הצעת חוק ממשלתית. מטעם ועדת החוקה ניתן להציע חוקי יסוד, עניינים שמתחייבים מתיקון של חוק יסוד ומוצעים לצדו, הכנסת, חברי הכנסת, הבחירות ונושאים שונים הקשורים אליהם. לדבריה "כולם נושאים הנוגעים לליבת פעילותה של הכנסת כרשות מכוננת, עניינים הנוגעים לניהול ענייניה הפנימיים של הכנסת, עניינים הנוגעים במישרין לסיעות ולמפלגות ונושאים הקשורים בפיקוח הכנסת על הממשלה באמצעות מבקר המדינה".
עוד מבחזית החדשות
- איראן טוענת: ישראל ביצעה פעולה חשאית משמעותית במדינה
- מתקפה נוספת על החות'ים בתימן – הפעם על ידי הצבא האמריקני
- הפסגה בקטאר: נתניהו מתעקש להישאר בציר פילדלפי • חמאס: זה לא סוכם
- טראמפ: רוב החטופים המוחזקים בידי חמאס – אינם בחיים
- ראש הממשלה נחת בארה"ב לקראת הנאום בקונגרס | נתניהו טס לראשונה במטוס הרשמי "כנף ציון" בטיסת בכורה
עוד אמרה אפיק כי: "התיקון המוצע בנוסח שהונח על שולחן הוועדה הוא תיקון לחוק יסוד, שמנוי ברשימת הנושאים המאפשרים חקיקתו של הסדר כהצעה מטעם ועדה, אך יש לבחון האם ההסדר עצמו הולם חקיקת יסוד מבחינת המדרג הנורמטיבי המתאים לחקיקתו והשתלבותו במארג החוקתי". לדעתה "על פניו, נראה שסוגיית מעמדו ותפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הולמת יותר הסדרה בחקיקה רגילה ולא בחוק יסוד".
מעבר לכך, טענה היועמ"שית כי עניינה של הצעת החוק הוא "הסדרה של נושא שהוא עניין מובהק הנוגע להתנהלות הממשלה ויחסיה עם יועציה המשפטיים", ולכן "נראה שמסלול החקיקה ההולם אותם היא בהצעת חוק ממשלתית או פרטית". עם זאת, ציינה אפיק כי "אין מטרתה של הצעה מטעם ועדה לעקוף את האפשרות של הממשלה להביא את עמדתה בפני הוועדה ובכלל בנושא ההצעה".
