הדיון שכינס היום (רביעי) ראש הממשלה בנימין נתניהו על גיבוש החלטה ישראלית מול פניית בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ולהכריע אם ישראל מוכנה לפתוח בחקירה עצמית על אירועי צוק איתן והבנייה באזור יהודה ושומרון – הסתיים ללא הכרעה. הישיבה רבת המשתתפים נמשכה כשעתיים ובסופה הודיעו המשתתפים על קבלת הכרעה רק מחר.
הבכירים שנטלו חלק בדיון, בהם שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ, הרמטכ"ל אביב כוכבי, שר החוץ גבי אשכנזי, שר החינוך יואב גלנט, שר האנרגיה יובל שטייניץ, היועמ"ש אביחי מנדלבליט ובכירים במל"ל ובפרקליטות הצבאית, דנו כיצד להשיב לפניית בית הדין בהאג בנוגע לטענותיו על פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה במהלך מבצע 'צוק איתן' ברצועת עזה, ובמסגרת הבנייה ביהודה ושומרון.
המועד הסופי לתשובה של ישראל לפנייה של בית הדין הוא בתאריך 9 באפריל בחצות – במלאת 30 יום לקבלת האיגרת של התובעת הראשית, פאטו בנסודה, אך כאמור, ההחלטה בדיון זה לא התקבלה משום שהשרים טענו שברצונם לחשוב עוד בנושא, ולהכריע בו מחר. יצוין כי אם ישראל תחליט שלא להגיב לפנייה, היא מסתכנת בפתיחת מהלכי חקירה מידיים, כולל צווי מעצר מטעם הבית דין הפלילי בהאג.
בכירים במערכת הביטחון הזהירו מפני תשובה לפניית התובעת מהאג, בטענה כי ההיענות עלולה להוות תקדים של שיתוף פעולה עם בית הדין הבינלאומי, שמשמעותו הכרה בסמכויות של התובעת בנסודה לחקור את ישראל.
ב'ווינט' דווח כי אם ישראל תודיע שהיא מבקשת לחקור את עצמה – התובעת צפויה להיענות לבקשה – מה שיעביר את הכדור למגרשה. ואולם, ההתלבטות בנושא גדולה: אם יודיעו על חקירה עצמית, המשמעות תהיה הכרה בסמכותו של בית הדין בהאג, וכך ישראל תהיה מחויבת למסור לו דין וחשבון בכל חצי שנה ולדווח על מצב החקירה.
עם זאת, קיימת אפשרות שלישית שלפיה ישראל יכולה לבקש דחייה טכנית במתן התשובה, בשל המצב הפוליטי והעיסוק במגעים להרכבת הממשלה. למרות שעדיף היה שפנייה שכזאת הייתה נשלחת לפני הבחירות, גם כעת גורמים מעורים בעבודת בית הדין רמזו לישראל שאם תבקש דחייה כזו – התובעת עשויה להיענות לה. בבקשת הדחייה הטכנית למתן התשובה אין משום הכרה בסמכות בית הדין.
הדיון בישראל נערך גם על רקע ההחלטה האמריקנית להסיר את הסנקציות מבית הדין בהאג. הצעד האמריקני ננקט בניגוד להמלצה הישראלית להשארת הסנקציות – לפחות עד למועד עזיבתה של בנסודה בחודש יוני.
כזכור, התובעת בבית הדין הפלילי הבין לאומי בהאג, פאטו בנסודה, הודיעה לפני כחודש שהיא תפתח בחקירת "פשעי מלחמה" של ישראל בשטחי עזה ויהודה ושומרון. ההחלטה מגיעה אחרי שבית הדין פסק לפני כחודש שניתן לחקור פשעים באזור זה.
בית הדין יחקור עבירות שבוצעו שבטח זה החל מ-13 ביוני 2014 – התאריך ממנו נעשתה הפנייה לבית הדין. "אנחנו מפצירים בפלסטינים, בישראלים ובקהילות המושפעות מההחלטה לגלות סבלנות", נכתב בהודעת בית הדין. "בית הדין ירכז את תשומת ליבו בעבריינים הקשים ביותר לכאורה, או אלו שיהיו בעלי האחריות הגדולה ביותר לביצוע הפשעים".
בחקירתו צפוי בית הדין לעסוק הן בעבירות שבוצעו לכאורה על ידי כוחות צה"ל, וכן על ידי חמאס וגורמים פלסטיניים נוספים. התובעת, פאטו בנסודה, הודיעה שבשלב הראשון ימסרו הודעות לכל הגורמים אשר צפויים להיות מעורבים בחקירה. היא הוסיפה כי תינתן להם הזדמנות לערוך חקירה פנימית ביניהם בטרם תחל חקירת בית הדין.
התובעת ציינה כי סדר העדיפות שיינתן לחקירה ייקבע בהמשך בהתאם לאתגרים של מגיפת הקורונה והמשאבים המצומצמים של בית הדין ועומס העבודה הכבד הנוכחי. "עם זאת, אתגרים כאלה, מרתיעים ומורכבים ככל שיהיו, אינם יכולים להסיט אותנו ממימוש האחריות שמטילה עלינו אמנת רומא".
"ההחלטה לפתוח בחקירה הגיעה אחרי הליך מקדמי מדוקדק שביצע המשרד שלי שנמשך קרוב לחמש שנים", הסבירה בנסודה. "במהלך תקופה זו, ובהתאם לנוהל המקובל, המשרד יצר קשר עם גורמים רבים, כולל פגישות מועילות על בסיס קבוע עם נציגים בממשלות ישראל ופלסטין".
מלבד ישראל, גם ארגון הטרור חמאס עשוי למצוא את עצמו בצד הנחקר. לדברי התובעת, יש חשד סביר שבמהלך מבצע "צוק איתן" ביצעו גם ישראל וגם להבדיל חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים אחרים פשעי מלחמה. כעת בית הדין יצטרך לקבוע אם ישראל והפלסטינים ביצעו את החקירות הפנימיות הנדרשות בעניין.
יש לציין כי המנדט של בית הדין לחקירת האירועים מתייחס, כאמור, לתקופה שמתחילה ב-13 ביוני 2014, יום לאחר חטיפת שלושת הנערים. כלומר, על פניו בית הדין קבע את המועד שממנו יחל לחקור כך שהחוקרים לא יתייחסו לאירוע החטיפה עצמו, אלא רק לפעולות צה"ל שבאו בעקבותיו.
"אני זוכרת את הטענות שהועלו על התנהלות צבא ההגנה לישראל בפרשת ה'מרמרה'", המשיכה בנסודה בניסיון להצדיק את החלטתה האנטישמית. "באותה פרשה סירבתי, כתובעת, לפתוח בחקירה ללא בסיס סביר. במצב הנוכחי, לעומת זאת, יש בסיס סביר לחקירה. בסופו של דבר, הדאגה המרכזית שלנו חייבת להיות לקורבנות הפשעים, הפלסטינים והישראלים, הנובעים ממעגל האלימות וחוסר הביטחון הארוך שגרם סבל וייאוש עמוק מכל הצדדים".
בנסודה מסיימת את תפקידה בחודשים הקרובים – וההחלטה לא מחייבת את מחליפה קארים חאן הבריטי, שהיה המועמד המועדף על ישראל. ישראל פעלה בשבועות האחרונים בזירה המדינית כדי להפעיל לחץ על התובעת שלא לפתוח בחקירה, והייתה תקווה שבנסודה תשאיר את ההחלטה למחליפה שייכנס לתפקיד ביוני. ההערכה בירושלים היא שבנסודה לא הייתה מודיעה על כך ללא תיאום איתו.
