לפני זמן קצר הסתיים באולם ירושלים שבמשכן הכנסת כנס בריאות הנפש תחת הכותרת: "בואו נדבר על זה – סייניזם, סטיגמות ודעות קדומות". הכנס נערך ביוזמתן של יושבות הראש השדולה לבריאות הנפש ח"כ מיכל וולדיגר וח"כ אמילי מואטי.
במהלך הכנס נשאו דברים חברי כנסת לצד מנהלי בתי חולים פסיכיאטריים וגורמי מקצוע, מתמודדי נפש, בני משפחות ויושבי ראש ארגונים מהחברה האזרחית. נכחו: חברי כנסת, הרב חנניה צ'ולק, יו"ר "עזר מציון", עו"ד דניאל רז, ממונה ארצי בהנהלת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, אלחנן יונס, מתמודד נפש, חבר בקהילת 'קלאבהאוס', מנהל המרכז לבריאות הנפש "איתנים – כפר שאול" גדי לובין.
עוד נכחו: פרופ' גיל זלצמן, מנהל בית החולים לבריאות הנפש 'גהה', הלה הדס, יו"ר עמותת "אנוש", שירלי פורטוגיז, מנהלת המרכז לבריאות הנפש "שער מנשה", מנכ"ל עמותת "בית חם", הרב אריה מונק. הכנס התקיים כחלק מיום בריאות הנפש שמצוין היום בכנסת בוועדות השונות, במליאת הכנסת ובאירועים נוספים לבקשת יושבות ראש השדולה לבריאות הנפש בכנסת ח"כ מיכל וולדיגר וח"כ אמילי מואטי.
יו"ר השדולה לבריאות הנפש ח"כ מיכל וולדיגר פתחה את הכינוס המיוחד ואמרה: "השבוע ציינו את יום בריאות הנפש הבינלאומי והיום, לראשונה מזה 73 שנה, הכנסת מציינת את יום בריאות הנפש. אני רוצה להודות בשמי ובשם ח"כ אמילי מואטי, ליו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי על כך שנעתר לבקשתנו לקיים יום מיוחד בכנסת שעוסק בנושא הזה. זו הזדמנות להודות גם ליושבי ויושבות ראש הוועדות השונות שעסקו היום בתחום בריאות הנפש".
"אני רוצה להסביר מה זה סייניזם. מדובר בהגדרה של אפליה על רקע מחלה. אתן דוגמא, כשמישהו שזכאי לעלות לישראל מתוקף חוק השבות ממלא טפסים כדי לממש את זכאותו, הוא צריך לציין האם הוא התמודד נפשית בעבר. למה? זה סייניזם. המסע המפרך שהם עוברים לאחר מכן, הוא סייניזם. נדבר היום על זה, על סטיגמות ועל דעות קדומות. על ההיבטים השונים של בריאות הנפש מהזווית הזו ועל הנזק הגדול שהסטיגמות, הדעות הקדומות והסייניזם מחוללות במתמודדי הנפש ובבני משפחותיהם".
יו"ר 'הציונות הדתית' ח"כ בצלאל סמוטריץ': "אני רוצה להודות למיכל על פתיחת הצוהר לעולם הזה שפחות הכרתי, אולי גם לא רצינו להכיר מספיק. הפעילות שלך שנובעת ממקום אמיתי ונכון מחוללת שינוי במקום הזה ובכלל. אני רוצה להודות על המסע הזה שמכריח את כולנו להיות טובים יותר, רגישים יותר".
אלחנן יונס, מתמודד נפש, חבר בקהילת 'קלאבהאוס': "אני מתמודד עם סטיגמה אישית וחברתית של עולם רחב וזהות בצל מחלה או תופעה שמתבטאת בבריאות הנפש. הרגע הכי משמעותי וכואב היה ביום שהגעתי לבית המרקחת בסניף קופת החולים הסמוך לביתי שם אני מוכר, כדי לרכוש לראשונה תרופות פסיכיאטריות. לא רכשתי. לא הייתי מסוגל. החרדה שהציפה אותי והציבה אותי כחולה נפש מנעה ממני פעולה כל כך פשוטה".
עו"ד דניאל רז, ממונה ארצי בהנהלת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "האפליה כלפי מתמודדי הנפש מתבטאת במגוון דרכים. זה יכול להיות בקבלה של מתמודדי נפש לבתי האבות, זה יכול להיות בסירוב להעניק טיפול בית למתמודד נפש בשונה מכל מחלה אחרת. לעתים נאלצים לנקוט בהליכים משפטיים כדי למצות זכויות למתמודדי הנפש. יש חשיבות רבה בהתייחסות של גורמים ממשלתיים למתמודדי הנפש – זה מסייע להורדת הסטיגמה".
מנהל המרכז לבריאות הנפש 'איתנים' גדי לובין: "משפחות ואנשי מקצוע סובלים מסטיגמה. הבעיה משמעותית מאוד, כי זה גורם לשחיקה מאוד גדולה בתחום, אנו מתקשים למצוא עובדים, מתקשים לקבל אנשים. אם חלילה מישהו מהצוות סרח, יש למצות איתו את הדין כמובן. אבל באותה מידה של נחישות חשוב לחבק ולהוקיר ולומר תודה גדולה לאלפי אנשי מקצוע שעושים ימים כלילות בעבודתם עם המתמודדים, בעיקר הסיעוד אך לא רק".
"רוב חברי הכנסת הנוכחים כאן דתיים, אני חייב להזכיר ולכבד את סבא שלי, שהיה יהודי דתי, הוא אמר שהמסר החשוב במוסר היהודי הוא להגן על השונה, החלש, הגר, העבד".
פרופ' גיל זלצמן, מנהל בית החולים לבריאות הנפש: "המקצוע נמצא במצוקה, אין מטפלים, אין מי שיטפל, אדם עם מחשבות אובדניות צריך לחכות שנה כדי לקבל טיפול, אפילו בשוק הפרטי אין מקום. יש סופסוף תקציב לבריאות הנפש, אבל הוא חייב להיות צבוע לבתי חולים פסיכיאטרים ולקהילה".
"650 איש מתאבדים בישראל כל שנה, רבע מהם צעירים. אם היה וירוס שהורג כל שנה מספר כזה של אנשים, כל מערכת הבריאות הייתה מתייצבת לצידם".
מנכ"ל עמותת "בית חם", הרב אריה מונק: "אני מבקש להשמיע את הקול של אלו שכבר לא כאן איתנו. את קולם של כל אותם נשמות ששמונת חודשי ההמתנה לטיפול דחפו אותם אל מותם. קול דמי אחינו זועקים אלינו מן האדמה, ולצערי לא בכל אחד מ-500 המקרים שקרו השנה אנחנו יכולים לומר ידינו לא שפכו את הדם הזה".
