לקראת תחילת שלב ב' במבצע החיסונים לקורונה, במערכת הבריאות חלוקות הדעות בשאלה האם יש לתת את המנה השנייה של החיסון גם למחוסני שלב א' שסבלו מתופעות לוואי ובהם תסמין ה'פציאליס' – שיתוק עצב הפנים.
מדובר ב- 13 בני אדם, שכאמור, לאחר שקיבלו את המנה הראשונה של החיסון חל שינוי בתווי הפנים שלהם. כעת ישנם רופאים במערכת הבריאות הסבורים כי אין לתת לאותם מתוסמנים את השלב השני של החיסון.
יצוין, כי במערכת הבריאות מעריכים כי מקרי ה'פציאליס' גבוה בהרבה ממה שדווח בפועל.
הופעת התסמינים לא הפתיעו את מערכת הבריאות, שכן 'פייזר' ציינה את התסמין כתופעת לוואי אפשרית לחיסון. עם זאת, העובדה כי מדובר באחוז מזערי לא עיכב את מתן האישור והמשך ההפצה של החיסון.
'פציאליס' היא תופעה שכיחה למדי הפוגעת בגברים ובנשים כאחד. השיתוק גורם לבעיות תפקודיות משמעותיות ועלול לגרום להפרעה קוסמטית כאשר לרוב אין ידוע סיבת הופעתה.
לדברי פרופ' מרים וינברגר, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות באסף הרופא, "אנחנו לא יודעים מהו המנגנון של השיתוק הזה והאם הוא קשור לחיסון או לא – חלק מהמומחים מתלבטים האם זה באמת נכון לתת מנה שנייה אחרי פציאליס ועל סמך מה ההמלצה מבוססת".
פרופ' וינברגר מוסיפה, כי "הטיפול השגרתי בפציאליס הוא סטרואידים, וברגע שמקבלים סטרואידים אז כבר אי אפשר לתת את החיסון השני במועד שנקבע וצריך לדחות אותו למועד סיום הטיפול בסטרואידים. בנוסף, אנחנו שואלים את עצמנו האם זה נכון לתת מנה שנייה אם החולה פיתח סיבוך כזה של פציאליס, בשעה שאנחנו לא יודעים מהו המנגנון שגרם לכך. אנחנו מבקשים עוד מידע, נפנה למשרד הבריאות וגם לחברת פייזר".
פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא, סבורה כי יש למנוע את קבלת המחנה השנייה של החיסון. לדבריה, "נתקלתי לאחרונה, במתחסנת שהתמודדה עם פציאליס, והחלטתי לא לתת לה מנה שנייה. זה נכון שאפשר לתת על פי משרד הבריאות, אבל אני לא הרגשתי בנוח עם זה. אף אחד לא יודע האם זה קשור לחיסון או לא, ולא ברור עדיין אם באמת זה שכיח יותר. לכן אני הייתי נמנעת מלתת מנה שנייה למי שסבל מפציאליס אחרי המנה הראשונה".
ממשרד הבריאות נמסר, כי "מתחסן שלקה בפציאליס יכול לקבל את המנה השנייה. ככלל, מי שסובל ממחלה חדשה צריך לדחות את קבלת החיסון לאחרי ההחלמה. הכוונה היא שעל פי כלל זה צריך לדחות קבלת מנה שנייה עד שהפציאליס יחלוף".
פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית ופרופ' וינברגר, פנו למשרד הבריאות לצורך קבלת הסברים באשר לעמדת המשרד כי ניתן לחסנם במנה שנייה. "אנו מנסים להבין על סמך אלו נתונים ההמלצה", כתבו השניים. "האם נעשתה פנייה או האם התקבלו נתונים ממדינות אחרות בהן יש כבר מידע בנושא?", הם הוסיפו ותהו. לדבריהם, "הובע החשש כי מכיוון המנגנון של התפתחות השיתוק, כיצד ניתן להיות בטוחים שהשיתוק לא יחזור או יחמיר".