רמת החוסן האישי של אזרחי ישראל שנמדדה במהלך מבצע "שומר חומות" היא הנמוכה ביותר שנמדדה בשנתיים האחרונות, ומשמעותית יותר נמוכה מהמדידה שבוצעה בשיאו של משבר הקורונה.
המחקר בדק את רמת החוסן (יכולת ההתמודדות המוצלחת עם אירועים קשים/משברים) והלכידות החברתית (מידת האחדות או הפילוג) של האוכלוסייה בישראל. לטענת החוקרים, מהממצאים עולה כי רמת החוסן האישי של המשיבים ירדה בעקביות לאורך משבר הקורונה והמשיכה לרדת באופן משמעותי ביותר במבצע "שומר חומות.
המחקר נערך ע"י צוות חוקרים משולב שכלל את פרופ' שאול קמחי, פרופ' יוחנן אשל וד"ר הדס מרציאנו מהמרכז לחקר הדחק והחוסן במכללה האקדמית תל-חי וד"ר ברוריה עדיני, מהחוג לניהול מצבי חירום ואסון, בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל-אביב.
המחקר כלל כ-650 נשאלים, מדגם מייצג של החברה בישראל. כמו כן, כיוון שצוות החוקרים מקפיד לחקור את רמת החוסן של האוכלוסייה בישראל, בתקופות רגיעה ומשבר, ניתן היה להשוות את הממצאים החדשים לאלו שנמצאו בשנת 2018 (שנה רגועה מבחינה ביטחונית) ולשיא הקורונה (חודש אוקטובר 2020, במהלך הסגר השני, עוד לפני תחילת מבצע החיסונים).
ד"ר עדיני ופרופ' קמחי מסבירים את הירידה התלולה בחוסן האישי: "המשבר הנוכחי בא בסמיכות רבה למשבר הקורונה שהציב בפני אזרחי ישראל דרישות הסתגלות רבות, ונמשך למעלה משנה. משבר הקורונה היה משבר רב ממדי שכלל מספר איומים בו-זמנית (בריאותי, כלכלי, ופוליטי). כמו כן יש לציין כי מבצע "שומר החומות" כלל גם איום חיצוני (ירי רקטות מסיבי ביותר) וגם התפרעויות אלימות בין יהודים וערבים, במספר מקומות בישראל. שתי ההתפרצויות גם יחד היוו הפתעה למרבית אזרחי ישראל מאחר והן קובעי המדיניות והן כלי התקשורת דיווחו על כך ש'לא צפוי משבר עם החמאס' וכלל לא התייחסו לאפשרות של התפרצות פנימית בין חלקי האוכלוסייה".
באשר לחוסן הלאומי – המדידה הנוכחית במהלך מבצע "שומר החומות" מראה כי ציון החוסן הלאומי הממוצע נמוך במידה מובהקת בהשוואה למדידה משנת 2018 אך גבוה במידה מובהקת בהשוואה למדידה בשיא משבר הקורונה. 38% מהמשיבים דיווחו במהלך "שומר חומות" על חוסן לאומי גבוה או גבוה מאד, בהשוואה ל-50% שדיווחו זאת ב-2018 ו-17% שדיווחו זאת בשיא משבר הקורונה.
במבט מעמיק על המרכיבים השונים של החוסן הלאומי, נמצא כי הגורם 'אמון בחברה הישראלית' דווח כנמוך ביותר (ממוצע 2.58 מתוך 6) במהלך מבצע "שומר החומות" ואילו גורם הפטריוטיזם הוא הגבוה ביותר (ממוצע 4.69 מתוך 6). בהשוואה של רמת האמון שחשים המשיבים ביחס למוסדות השונים במדינה, נמצא כי רמת האמון הגבוהה ביותר היא בפיקוד העורף (ממוצע 4.76 מתוך 6) בעוד שמידת האמון בכנסת היא הנמוכה ביותר (ממוצע 2.63 מתוך 6) ולא רחוק ממנה נמצא האמון בתקשורת (ממוצע 2.77 מתוך 6).
