יצחק אברהם התראיין לכלי תקשורת אמריקאי עקב ההסתה נגד הכנסת ספר התורה בסאטמאר, ובתשובה לשאלה איך ינהגו החרדים בתגובה להמלצת ד"ר פאוצ'י לעטות 2 מסכות, הוא ענה: "עוד מעט פורים, אני מבטיח שכולנו נלביש מסכות".
אהבנו, צחקנו והתארגנו למסע "הורדת מסכות" מחצרות האדמו"רים בישראל.
ל'בחזית' נודע כי בקרב תושבי הערים החרדיות שוררת דאגה גדולה; מדי שנה הם זוכים בשעות הערב של חג הפורים למנה מוגבלת של שקט מהחגיגות האקספוננציאליות בימי הפורים עם נטות צללי ערב כשמקדם הרעש יורד במגזר החרדי והתפשטות החגיגות עוברת להיכלי ה'טישים' והישיבות – השנה הם חוששים מעוצר טישים לילי, מה שיגרום לערים הצהובות מנפצים ותחפושות, להפוך במשך הלילה לאדומות מיין.
'בחזית' ניסה להתערב לטובת התושבים ולפעול בקרב החסידויות לא לחרוג ממנהג ה'פורים רב' וקיום הטישים, אך התשובה הייתה: "לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ", והכי חשוב, עם קריצה חסידית עתיקה שנולדה אי-פעם בתקופה שפרצה בה נגיף בשם קורונה: "וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ". הבנו, קלטנו ושתקנו.
לכן חזרנו אחורה במנהרת הזמן כדי להתחקות אחרי גיבורי ה"חמש עשרה דקות של תהילה", של החצרות החסידיות. להלן: 'הפורים רב'.
טיש של 40 דקות
האכזבה התדפקה על מסענו מיד בתחנה הראשונה. איך לא, החצר הראשונה הייתה 'גור'. אך בעוד 'בחזית' חיפש בנרות את 'מרן הפורים רב', הילדים בצד צחקקו לכיוונו: "בגור אין פורים רב. מתישהו הוא הלך לאיבוד בין שלל הקומות והחדרים בבית הכנסת החדש והגדול".
בבצ'יק היה תפוס. ביבי לקח אותו כבר. אז ביררנו אצל יודעי דבר אחרים. מסתבר שהחריפות הקוצק'אית נמצאת בוורידים הפולניים והתשובה שקיבלנו הייתה יותר קצרה מתשובה ליצמנית שגרתית. "אין הנהגות מיוחדות בסדרי התפילות והטישים. כ"ק מרן האדמו"ר עורך טיש רגיל של כ-40 דקות בשושן פורים אחה"צ בהיכל בית המדרש הגדול בהשתתפות רבבות החסידים. אין משהו מיוחד מעבר לכל טיש", נאמר לנו.
מה שמדהים שבגור, עם רבבות חסידיה, עדיין לא יודעים להגיד מה התוכנית. "השנה אין עדיין החלטה". נודה ונתוודה: לא הופתענו. עם הסדר הגוראי המופתי והקשיחות הקוצקאית הפולנית – גם הודעה של הרגע האחרון מסוגלת להזעיק צבא של חסידים.
קריאת המגילה של האדמו"ר
מרחוב ירמיהו, 'בחזית' הגיע לקריית בעלזא. "אין כלום השנה", נאמר ברחוב דובר שלום. בכל זאת ניסינו ללקט את ההנהגות של שנים קודמות.
הפורים רב בחסידות הוא בעל המחנך הנודע ודומ"ץ בעלזא בבני ברק, הרה"ג רבי יהושע פינק. הכריזמה של הרב פינק סוחפת אחריה הרבה סקרנים במהלך כל היום, כשהוא מנצל את ההיסחפות כדי לחזק אנשים, לעודד שבורי לב, להתרים אנשים לתת צדקה ומעל הכול – לתקוף את פגעי הטכנולוגיה שנגדם הדומ"ץ מנהל מלחמת חורמה במהלך השנה. מפעם לפעם, גם אפשר לראות "נערי איקסים בבני ברק" תופסים איתו תמונת 'סלפי'.
רגעי השיא בחג הפורים בבעלזא הם ללא כל ספק קריאת המגילה של כ"ק מרן האדמו"ר. קריאת המגילה של הרבי מעסיקה את המלמדים בת"תים, את המשגיחים בישיבות, את האברכים בכוללים, את החסידים בקבוצות, את הנשים בחברות ואת החסידים בכל פינה בלזאית בעולם. מדובר ברגעי הוד שאף חסיד בעלזא לא מוכן לפספס. קול המנהיג הולך וגובר, מנעים ומרטיט, מתנגן ומתפשט בנעימות במרחביה הבלתי נגמרים של גינת ביתן המלך.
בשעות אחה"צ מתקיים טיש, במהלכו עולה ה'פורים רב' לדבר בענייני דיומא ובחרוזים מיוחדים מעורר את הקהל על הנושאים הטעונים חיזוק, מתובל בדברי בדחנות מיוחדים, הזוכים מדי פעם להעלות חיוך על פני הצדיק.
4 טישים
מירושלים ירד 'בחזית' לנתניה. שם נצפו חסידי צאנז מתכוננים בסילודין לקריאת המגילה של כ"ק מרן האדמו"ר. ההכנה בצאנז לקריאת המגילה של הרבי טומנת בחובה, מלבד הכנה רוחנית, גם הכנה פיזית לא קלה; זמן ה'מגילה ליינען' נמשך שעתיים תמימות(!). אך נתנו ל'בחזית' להבין כי מדובר במעמד עילאי שכלל תושבי הקריה והסביבה כמהים ומרותקים אליו מדי שנה ושנה, כך שההכנות הפיזיות נשארות לסקרן מ'בחזית' בלבד…
לא ניתן לכם לנחש כמה טישים יש בצאנז בפורים. אחרי קריאת מגילה של שעתיים, המוח שלכם יתקשה לספור. אבל למתמידי צאנז ולמאות מקבלי התואר "מורנו" שרגילים לשקוד על דלתות התורה והיראה במהלך השנה למשך שעות ארוכות – 4 טישים זה בהחלט לא משהו חריג שמורכב לעמוד בו. בטח לא כש"טוב לב המלך ביין", וסודות החכמה ומעיינות הקבלה של מרן האדמו"ר מתגלים לאוזני החסידים.
בטיש הראשון בליל פורים עולה הפורים רב – כל שנה דמות תורנית אחרת – להגיד דרשה.
הטיש השני זוכה לעדנה מדי שנה כשגם הסקרנים מגיעים להשתתף במה שמכונה בחסידות: "גילופין טיש". במהלכו זוכים המתקהלים לתגליות תורניות מפי האדמו"ר שידוע בעולם החסידות כ'שר התורה החסידי'. כאמור, "היין שנכנס מוציא סוד", ויש דמויות שערך הסודות שלהן שווים יותר מאלפי זהב וכסף…
בטיש השלישי בליל שושן פורים מושמעים דברי בדחנות ושירי גאולה, מה שמביא לכך שמדי שנה נצפים גם כמה חב"דניקים בשולי ההיכל שמזילים דמעה. והטיש הרביעי (!) נקרא "ישועות טיש" – כשנזקקי ישועות תורמים לקמחא דפתחא ומתברכים בכל מילי דמיטב.
טרם 'בחזית' ירד לצפון אל רמת ויז'ניץ, הבחורים מחזיקי הגמרות, הבהירו כי כל טיש נמשך לשעתיים עד שלוש שעות. "אלה סדרי לימוד מיוחדים". מתברר שגם הצאנ'זערס מבינים את גדלותו של מורם ורבם.
המודעה האחרונה טרם היציאה מהקריה נוסחה כך: "תקנון הישיבה הנהוג מזה 60 שנה – בחורי הישיבה מתבקשים לא לשתות מעל הרגיל מפני שהפסדה גדול משכרה היות ועלולים לפספס תפילה או ח"ו לא לנהוג בכבוד עם חברים או מבוגרים". כן, חסידות עם ערכים.
"הצגת" פורים
בגינה הירוקה ליד הרחוב שמוביל לביהמ"ד הופתענו לראות את ה'פורים רב' של סערט ויז'ניץ. ולא, לא מדובר באברך צעיר עם כישורי משחק; זכינו לפגוש איש מיוחס שגדלות זקנו בעל הנועם אלימלך זי"ע בגרונו, ודמות שזכתה עוד לשמח את בעל ה'מקור ברוך' זי"ע בחגי הפורים, שהמשיכה בתואר 'פורים רב' גם אצל אוהבם של ישראל מרן 'החכמת אליעזר' זי"ע וכעת אצל ממשיכי דרכם, כ"ק מרן האדמו"ר הנוכחי שליט"א.
הרב חיים ויסבלום, מזקני החסידים, אכן משמש כ'פורים רב' ואף נושא נאום פורימי בפני מרן האדמו"ר, אבל במוצאי החג הוא מעביר את שרביט המלכות אל צעירי החסידות שמביימים אירוע הוד שמשום מה מוגדר אצל רבים: 'הצגה'. מובן מאליו שמנהג ישראל תורה ולכן ב'בחזית' נגדיר את זה כ"סדר לימוד מיוחד עם בגדי נוסטלגיה של איורי וקסברגר".
הדגישו לנו כי "בגדי נוסטלגיה והצגות" אולי נשמעים כאוזני המן עם הומור מריר, אבל לאחר קריאת המגילה של הרבי בבוקר, ועוד בטרם "סדר הלימוד הוקסברגרי" – מתקיים מעמד אדיר של 'קיימו וקיבלו', שבמסגרתו מתיישבים אנשים בחורים וטף להתקדש ולהיטהר עם דפי גמרא לרגל "חג קבלת התורה מאהבה", בעוד הזריזים-מקדימים מחלקים את ההתקדשות לשניים, וכבר תופסים תור בכניסה לבית האדמו"ר כדי להתברך ביום המסוגל לישועות.
העישון של הרבי
העומס בבני ברק גדול. 'בחזית' מפלס את דרכו כדי להגיע אל בית מדרשו של כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ ברחוב שלמה המלך, והנה, מרחוק אפשר כבר לראות את הצלם החסידי הידוע מאשדוד, ההוא שכל ההיסטוריה של ויז'ניץ דחוסה במצלמה הענקית שהוא סוחב איתו לכל מקום. שמירה יתירה.
הוא פותח את המצלמה ועובר על האירועים של פעם. הזמן קצר ואנחנו מדלגים מהר לימי הפורים. "בחסידות ויז'ניץ משמש בתפקיד ה'פורים רב' משמח הלבבות ר' חיים מאיר ויז'ניצר".
גולת הכותרת היא שהחל כבר מראש חודש אדר, הרב ויז'ניצר מתחיל בגינוני מלכות של הפורים רב. זה מקבל ביטוי, כשמקומו בתפילה ובטיש מתקדם לכיוון המזרח, ביום הפורים ישנו גם פורים רבי בתפקיד משמש הרה"ח חיים ולצר. הרבי והרב, מקבלים יחס מיוחד במשך כל הפורים. בליל פורים הם עושים קידוש ונושאים 'פשעטיל', ובמוצאי פורים במשך ההצגה הם משמשים בדרך כלל כשחקנים בתוך ההצגה.
חשקה נפשו של 'בחזית' להישאר בביהמ"ד עד לעישון של הרבי בפורים – אך שוטר חמור סבר שפסע במהירות לכיווננו, הבריח אותי מחשש לקנס על התקהלות. אחרי ריצה של דקה התברר שזה בסך הכול הנכד של ר' חיים מאיר ויז'ניצר שהתחפש כבר בחסות הסבא. לחזור כבר לא היה כוח.
יום כיפור ברחובות
'בחזית' קפץ גם לביקור קצר ברחובות. לתדהמתנו פגשנו אווירה של ערב יום כיפור. אחד מבכירי החסידים פוגש אותנו מחפשים איזה "אקשן פורימי חסידי", והוא מיד מנער אותנו: "בקרעטשניף אפילו מוזיקה אין במשתה היין".
הוא ממשיך לתאר את הרגעים העילאיים של החג: "המעמד הכביר זה משתה היין בשנים שעברו כ"ק מרן האדמו"ר היה עומד על רגליו במשך שעות ארוכות ואומר דברי תורה וחיזוק. הטיש מתנהל באופן נעלה ומרומם ללא הוללות וקלות ראש חלילה. מרגישים ממש את הפורים ככיפורים בחלל האוויר".
"אקורד סיום חלק זה הוא כאשר הרבי פוצח בניגון 'שושנת יעקב' המושר יחד עם החסידים במשך זמן רב", הוסבר לנו. ואז… אה, האש שחיפשנו מגיע. המעמד פושט צורת כיפורים ולובש צורת פורים – שמח, מרומם, מוזיקה, בדחנות ולחסידים אורה ושמחה.
שושן פורים הרבי קורא את המגילה בתחילת הטיש בישיבה, ללא ברכה. "וגם למחר אני קרוא לה עם המלך", זהו גם טיש, "מעמד מרומם על כל ברכה ותהילה".
סאטמאר בבני ברק
מפה לשם אנחנו מגיעים שוב לבני ברק. הפעם לשיכון סאטמאר. חשבנו למצוא גדרות אבטחה, אבל במקום זה מצאנו בעל רשת פלאפונים עם חיוך ענק שמרוח על פרצופו התוסס. בין לבין, 'בחזית' עובר איתו על לוח המודעות בביהמ"ד אך עושה את עצמו כאילו לא רואה…
ראש ישיבת סאטמאר, הגאון רבי חיים צבי מייזליש, חוגג את חג הפורים עם קהל החסידים הן בשעות הצהריים בהתאספות מיוחדת בהיכל הישיבה, והן בשעות הערב אחרי הסעודה אבל לפני ברכת המזון.
לא צריך עסיסיות כדי לתאר טיש פורים בסאטמאר. רק כדאי לציין, אם אתם עוברים בשיכון סאטמאר הפורים אחרי הצהריים – אל תרוצו לחדרי הממ"ד; זה לא אזעקה, זה כנראה הבכיות מהפארענצ'ס בסאטמאר.
ה'פורים שפיל' מוצג בהתאספות בביהמ"ד בלילה. עד הלילה פחות אנשים עדיין 'בעניינים' כדי לפרט ל'בחזית' את המתרחש בין כותלי הבניין בשעות נשגבות אלו. מה כן, רק באזור השעה 1:00 השכנים יודעים שאפשר להתחיל להתכונן למנוחת לילה.
הטיש הלבן במאה שערים
הגענו גם למאה שערים. במקרה נתקלנו בהפגנה סוערת אז מיהרנו קצת. הרי גם ככה לא פרגנו לנו מדי הרבה פרטים. הביקור הראשון היה בתולדות אברהם יצחק. משום מה לא גילו לנו את זהות ה'פורים רב' אבל מלבד זה כל הפרטים הוצגו על השולחן: "בליל פורים עורך כ"ק מרן. האדמו"ר טיש, שבמהלכו ה'פורים רב' נואם, דורש ומלהיב את הקהל. בבוקר מגילה, ולאחמ"כ יש 'לווייתן טיש' עם הרבי".
ביום הפורים אחה"צ נוהרים המוני תושבי ירושלים החסידי, אל הטיש הלבן בתולדות אברהם יצחק. יודעי דבר בירושלים מעידים כי לאחר שעות ארוכות של משתה היין, 'פורים שפיל' וריקודים – הטיש הלבן יותר דומה לאדום. "אבל כמובן", מבהירים בחסידות. "כל מה שנאמר רלוונטי רק לשנים שעברו".
הסודות של דושינסקיא
ואיך לא, הגענו גם לחסידות הגדולה במאה שערים – דושינסקיא. אבל מתברר שבמאה שערים – פרטים על מנהגי פורים יותר חסויים מהגרעין בדימונה (על פי פרסומים זרים). מה שהבנו זה שבחסידות פחות מעוניינים בהשתכרות המונית שתרעיד את השכונה. ואה, שמענו גם שה'פורים רב' הוא ר' אברהם שישא בן הרב יוסף צבי. יהודי מוערך שמשמש כסופר סת"ם במהלך השבוע.
