השבוע החולף החל בהכרזה דרמטית של חברות 'פייזר' ו'מודרנה' על מציאת חיסון לקורונה שיעילותו הוכחה ב 95%. אף שמדובר בשתי חברות ותרופות שונות, מסתבר כי הממצאים של שניהם מוכיחים כי שיטת החיסון החדשה המתבצעת על ידי הזרקת מולקולות RNA המכילות את ההוראות לייצור אחד החלבונים של הנגיף, אכן פועלת.
עם זאת בשתי החברות טרם הגיעו למסקנות סופיות על ההשלכות לטווח ארוך של החיסון, כגון עד כמה זמן נשאר הגוף מחוסן, יעילותו על אוכלוסיות בסיכון וכמובן תופעות הלוואי שלו.
ד"ר ארז גרטי, אימונולוג ממכון דוידסון לחינוך מדעי, מסביר את ההבדלים בין ההודעות ששיגרה 'פייזר' בהפרש של יומיים, לאחר שבהודעה הראשונית דווח על 92 אחוזי הצלחה ואילו כעבור יומיים וכיממה מההודעה של החברה התחרה 'מודרנה' שהציגה 95% הצלחה, מיהרה גם היא לעדכן בהתאם את הנתונים:
"ניתוח הנתונים המעודכן שהציגה 'פייזר' עדכן את שיעור היעילות של החיסון לכ-95 אחוזים, בדומה למודרנה. מדובר בשינוי קטן, שעשוי ליפול בתוך טווח השגיאה הסטטיסטית, אבל בהחלט מעודד לדעת שהתוצאות לא השתנו באופן דרסטי גם אחרי שנוספו 76 חולים לנתונים. לדבריהם, לא נצפו תופעות לוואי חמורות, ותופעות הלוואי הקלות של החיסון כללו סחרחורות וכאבי ראש. עובדה מעודדת נוספת היא שיעילות החיסון לא פחותה באופן משמעותי אצל מחוסנים מעל גיל 65".
ד"ר גרטי מוסיף, כי "הניסוי עוד לא הסתיים, והוא יימשך עוד תקופה ארוכה במיוחד כדי לנסות לאתר תופעות לוואי נדירות וללמוד לכמה זמן נשאר הזיכרון החיסוני ארוך טווח. עם זאת, עקב המגפה העולמית, ששוברת חדשות לבקרים את שיאי התחלואה והתמותה, הם ינסו להשיג אישור חירום להתחיל להפיץ מאות מיליוני מנות".
יצוין, כי שינוי נוסף בתחרות בין שני החברות המובילות ואשר עומד לזכות 'מודרנה' הוא העובדה כי תנאי האחסון של חברת 'מודרנה' עומדים על 20 מעלות קירור מתחת לאפס, בעוד תנאי האחסון של 'פייזר' עומדים על 70 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. עם זאת, הודיעה 'פייזר' כי היא פועלת למציאת פתרון שיאזן את התנאים ובכך תתאפשר העברה של החיסון ממדינה למדינה במינימום לוגיסטיקה.
בתוך כך ב-FDA מנסים לצנן במעט את ההתלהבות הגלובלית ממציאת החיסונים ומבהירים כי תהליך האישורים יקח מעט זמן.
ראש המרכז להערכה ביולוגית ומחקר במינהל, פיטר מרקס, אמר בראיון לתקשורת בארה"ב כי "המנהל אינו ממהר לשום מקום". לדבריו, "חשוב שהליך אישור החיסונים יתבצע באופן שישקם את האמון של הציבור בחיסונים". הוא אף רמז כי יתכן ומדובר בהליך שייקח מספר שבועות.
כעת עומדים בתור לצד פייזר ומודרנה, חברת BioNtech הגרמנית שכבר הגישה גם היא בקשה ל-FDA האמריקני לשימוש בחיסון, כאשר שתי החברות הבאות בתור הן ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרה-זניקה, הנמצאות בשלבים מתקדמים של השלב השלישי.
ד"ר גרטי מסביר, כי "שני החברות הללו פיתחו חיסונים המבוססים על נגיף מסוג שאינו מזיק לבני אדם. הנגיף הזה אמור לחדור לתאיהם של המתחסנים ולשלב בהם קטע DNA שמכיל את ההוראות לייצור אחד החלבונים של הנגיף – ברוב החיסונים מדובר באותו חלבון. גם כאן מערכת החיסון אמורה לזהות את החלבון, לייצר נגדו נוגדנים ולפתח זיכרון חיסוני. חברת אסטרה-זניקה צפויה לפרסם תוצאות ביניים ממש בקרוב, ואילו ג'ונסון אנד ג'ונסון הכריזה על פתיחת ניסוי שלב שלישי נוסף, הפעם בחיסון שניתן במנה אחת בלבד במקום שתיים. תוצאות ראשוניות צפויות להתפרסם בחודשים הקרובים".
למירוץ הצפוף הזה הצטרפה גם החברה ההודית 'בהראט', שצפויה להתחיל גם היא את השלב השלישי של הניסויים הקליניים בחיסון שהיא מפתחת. החיסון של 'בהראט' מבוסס על נגיף קורונה מומת.
