שיתוף
תגובות
חדשות » אפקט המלחמה: כ-41 אלף בקשות לרישיון נשק הוגשו לאגף רישוי כלי יריה
הבא להורגך השכם להורגו
הוועדה לביטחון לאומי אשרה תקנות המקלות את תנאי הסף לקבלת רישיון לנשיאת נשק | במהלך הדיון עלה כי כ-41 אלף בקשות לרישיון נשיאת נשק הוגשו מאז תחילת הלחימה
אקדח | צילום: sarun_J, שאטרסטוק

הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל, אישרה הלילה (שני) את תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון לכלי ירייה פרטי והוראות נוספות), התשפ"ג- 2023, שגיבש המשרד לביטחון לאומי. התקנות המוצעות מקלות את תנאי הסף והתבחינים למתן רישיון לכלי ירייה וירחיבו את אוכלוסיית הזכאים לשאת נשק.

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר בפתח הדיון כי אנחנו נמצאים במלחמה שלצערי נכפתה עלינו. אנו חבים תודה ענקית לאותם אזרחים נושאי נשק, רכזי ביטחון ביישובים , שוטרים ושוטרי מג"ב וחיילים עצמאיים או במסגרת יחידתם שמנעו מהטבח להיות אסוני יותר. גילויי הגבורה והאומץ לב נותנים לי את הכוח לנהל דיונים בשעות הקשות הללו. מטרת הדיון כחלק מהמאמץ המלחמתי לאפשר לאזרחי מדינת ישראל להעלות את הביטחון האישי והיישובי. אנו עם שנתון כולו למלחמת קיום אין לנו אפשרות אחרת. המטרה שהתקנות יאושרו וממחר בבוקר הם יצאו לפועל".

עוד מבחזית החדשות

במהלך הדיון אמר ישראל אבישר, מנהל אגף כלי רישוי ופיקוח כלי ירייה, במשרד לביטחון לאומי, כי התקנות גובשו לאחר עבודה סדורה מחודש ינואר ולא משהו שגובש על רקע מצב החירום שאנו מצויים בו. עוד עולה כי לפני פרוץ המלחמה עמד האגף על כ- 38 אלף בקשות בשנה כהשפעה של אירועי טרור. ואילו בתקופה של השבוע האחרון, הוגשו מעל 41 אלף בקשות מאז פרוץ הלחימה. "יש לנו חובה ובדיקת זהירות של כל בקשה ואלה תהליכים שיתקיימו תוך כדי שחרור צווארי הבקבוק. משבוע שעבר כולם עברו לראיון טלפוני במקום פרונטלי ואנו מנהלים סיכונים של אנשים שעברו בדיקות מוכנות, בנושא אישורים מותנים והארכות מנהליות בנוגע לחובת הריענון, היכולת להגיש בשני פלטפורמות הרישוי הפרטי והארגוני שמאפשרים האצת חימוש של כיתות כוננות וגם באופן הפרטי".

על פי התקנות תנאי הסף יורחבו כך שכל אדם אשר גילו 21 ומעלה ושירת שנה כלוחם או ביצע שנתיים שרות צבאי וכן אישה שעשתה שנת שירות לאומי או אזרחי – יהיו זכאים לשאת נשק, לאחר הוכחת מגורים או מרבית עבודה ביישוב זכאי וכן לימודים לפחות יומיים בשבוע בשנת לימודים. זאת בשונה למצב שהיה עד היום בו נדרש היה להציג שירות צבאי או אזרחי מלא. בנוסף, הורחבו התבחינים ביניהם: מתנדב משטרה פעיל ששרת לפחות שנה כלוחם או שנתיים שרות צבאי וקיבל המלצת רמ"ח מתנדבים או מתנדבים שפרשו והתנדבו 15 שנה ומעלה, לוחמי אש שפרשו משירות ומתנדבי ארגוני הצלה בהם: מד"א, זק"א ועוד. ח"כ שמחה רוטמן, אמר כי התבחינים מייצרים צוואר בקבוק ביצועי ובסופו של דבר יש להיערך לזמינות ולאימונים בנשק".

ח"כ עמית הלוי מ'הליכוד' אמר בדיון: "אנחנו עוסקים בחובה הכי בסיסית במדינה. הצבא נלחם וכולם נלחמים והחובה היא לתת לאזרחים לקחת אחריות על עצמם ואת הכלים להגן על עצמם. התבחינים שעוברים כאן לפי חישוב שלי יוסיפו עוד 300 אלף בקשות ולכן יש ליצור מערכת ולפשט אותה כדי שנוכל לעמוד בכך".

לדברי ח"כ אריאל קלנר: "עם ישראל מבקש נשק כדי להתמודד עם הרשע האולטימטיבי. לכן אלה שמבקשים נשק שהם אזרחים נורמטיביים ויכולים להגן על עצמם בשעת הצורך המדינה מחויבת לתת להם את האפשרות". עו"ד דבי גילד-חיו, האגודה לזכויות האזרח:" אנחנו עוסקים הרבה שנים לצמצום נשק במרחב הציבורי וכרגע קשה לקיים את הדיון על רקע המלחמה, אבל בהסתכלות לטווח ארוך יש לבחון את ההשלכות כאשר מאות אלפים עשויים להיות נושאי נשק במרחב הציבורי . אנו רוצים וצריכים שכוחות מיומנים המוכשרים יטפלו באירועים. זאת צריכה להיות הרוח שמלווה את הדיון".

פרופ' חגית לרנאו, מאוניברסיטת חיפה, אמרה בדיון: "הולך להיות שינוי אדיר ביחס לאחזקת נשקים ומדובר על אחוז גבוה מהאוכלוסייה, לכן חייבים להסתכל על ההשלכות של המהלך הזה בזהירות ולקבוע מנגנונים בהוראות שעה ומעקב אחרי הנתונים, לאחר שהמצב הביטחוני יעבור. אחד הדברים המדאיגים שנאמרו הוא ביטול הריאיון האישי צריך לקבוע הוראה שהם יקראו בעתיד לבוא לראיון אישי כתנאי לחידוש רישיון".

עו"ד אריאלה סגל, מפורום קהלת, ציינה, כי יש לקחת בחשבון את משך הזמן כאשר מרחיבים לאוכלוסיות נוספות שלא חלמו על אחזקת נשק, מבחינת הערכות ומוכנות לעשות זאת ולהחזיק בנשק מכל הבחינות".

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר כי בשנת 2023 חולקו 23 אלף רישיונות עד לאירוע בשמחת תורה, כפול מהשנה הקודמת לה, כאשר תחושת הביטחון של האזרחים בקשה זאת. "אין לי ספק שתחושת הביטחון והצורך לדאוג באופן האישי והצורך "לדאוג למשפחתי" לא תרד בשנה הקרובה אלא תתעצם ואנחנו חייבים לתת מענה לתחושה הזו ואפילו לטווח ארוך יותר". הוא הוסיף, כי יש לו סימן שאלה שנוגע "לפסיכולוגיה של הנשק" והתחושה שישמש לפתרון של דברים בגלל זמינותו ולכך צריך להיות עם יד על הדופק. "יש למצוא נוסחה שאינה מתפשרת, אלא תיתן מענה לתחושת הביטחון, להמשכיות, לאיסוף נתונים וכן, גם להיות עם יד על הדופק שאנו בכיוון הנכון וההצעה להגדיר בתבחינים כהוראת שעה היא יותר נכונה לטעמי". במהלך הדיון הביעו חברי הכנסת התנגדות לבקשת נציגת משרד המשפטים, עו"ד קרן דהרי, לקבוע את התקנות כהוראת שעה לשנה אלא כהוראת קבע.

עוד מבחזית החדשות

לדברי עו"ד נהרי, מאחר ועבודת המטה לא הסתיימה מבחינת היבטי תבחינים ובחינת השפעות מגדריות, אובדנות, אלימות במשפחה וגיל. "לכן יהיה נכון לאשר את התקנות או חלקן כהוראת שעה ולא קבע כדי לראות את ההשפעות של התבחינים". יועמ"ש הוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, ציינה כי כאשר התקנות הובאו לוועדה היה ברור כי אלה יתקבלו כהוראת שעה בגלל שאנחנו בבליץ חקיקתי בגלל הנסיבות. לא כל הטענות נפרסו בוועדה. "אם היינו חושבים כי אלה יקבעו כתקנות קבע היינו מתנגדים לקיים את הדיון כפי שהוא".

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר לסיכום כי אנחנו בימים מאד לא פשוטים בהם נדרשות הכרעות מורכבות ואנחנו עומדים למבחן הציבור שצופה בנו לראות איזה בשורה אנו מביאים. "האם הייתי רוצה שהדיון יהיה בנוכחות אנשים נוספים הייתי חושב שכן. השקענו את מירב מרצנו, מוחנו וליבנו כדי לתקן תקנות ולהוציא מוצר שבתקופה הקרובה אנשים יצטרכו להוציא אותם אל הפועל. אני חושב שעשינו עבודה ראויה ונדמה לי שהצעד הנכון הוא לתקן את התקנות כהוראת קבע" וביקש מהוועדה לאשר זאת. לאחר הצבעה אושרו התקנות בוועדה כהוראת קבע.

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
מצליחנים הם אנשים שהופכים להרגל, לעשות דברים, שהמפסידנים חשים שלא בנחת לעשות...

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים