בפרשתנו אנו קוראים על המביא ביכורים לבית המקדש, בסיום פרטי הבאת הביכורים מצווה התורה את היהודי: "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך".
רבים שואלים לא פעם: איך אני יכול לשמוח כאשר לא הכל בסדר אצלי. פה קרתה תקלה, שם לא הסתדר איזה משהו, המצב הכספי בהחלט דוחה את העליזות, וגם בתחום הבריאות יש מה לשפר.
לשמוח? כשגרף ההצלחות יטפס בחדות כלפי מעלה בכל התחומים תהיה לי סיבה טובה לחייך.
גד ואשר היו תאומים כמעט זהים. בכל דבר או תעלול שנעשה בסביבה תמיד היו חושדים בשניהם, ואף פעם לא ידעו להחליט בוודאות מי מהם עשה מה. לעיתים אכן נקטו המורים וההורים בעונש קולקטיבי לשניהם, כי ידעו שגם אם זה לא מגיע להם על התעלול הנוכחי, זה בוודאי מגיע לשניהם על התעלולים הקודמים…
"כמעט זהים" אמרנו, וזאת בשל הבדל יסודי ביניהם: גד, שהיה הבוגר בין השניים, בלט תמיד בשקדנותו בלימודיו ובמבטו הבוגר יותר. לעומתו, אשר, תמיד היה הפרקטי והמעשי יותר, וחיפש היכן ניתן להפיק רווחים מוחשיים ואפילו על חשבון חכמה ואיכות חיים.
לימים נפרדו דרכיהם: גד צמח לתלמיד חכם השוקד על דלתי התורה, כאשר זוגתו, אשת חיל מיוחדת, דואגת להביא טרף לביתה, ומאושרת מהעובדה שאצילותו ועדינות נפשו של בעלה מקרינה על הבית, חינוך הילדים, ואפילו מקילה על דאגות הפרנסה.
אשר, שתמיד חיפש אקשן, פרח אל מעבר לים, שם עשה חיל בעסקי הנדל"ן ואף במניות שלח ידו והתעשר תוך זמן מועט. השמועות על עושרו הרב הגיעו עד לגד, תאומו, בארץ הקודש. וזה לא היה בגלל שאשר זכר להתקשר לעדכן, ובטח לא בשל העיתונים ומדורי הרכילות שדיווחו על עושרו של התאום. גד פשוט קיבל ד"שים מאנשים שהיו בטוחים – בטעות – שאשר מפקיד מדי פעם צרור דולרים לחשבון הבנק של תאומו.
ביום מן הימים נחת אשר בארץ הקודש לצורך עסקה גדולה שערך. למרות שיכול היה לשהות במלונות המפוארים ביותר ללא הנד עפעף מבחינה כספית, הגעגועים לתאומו היקר הכריעו לטובת התארחות במעונו הדל.
בליל שבת ישבו השניים בשולחן השבת. פניו של גד הפיקו הנאה השמורה לעמלי התורה ועשירי הרוח, ואילו למרבה הפלא, דווקא אשר היה זה שהפליט אנחה מליבו.
"אתה נאנח?!" התפלא גד.
"אני רואה כיצד אתה חי בצער ובדוחק", השיב אשר, "ואני נזכר בעושר הרב הממלא את ביתי".
"אחי היקר", השיב גד בניחותא, "הקשב להבדל שביני לבינך: כדי להשיג ממון ולצבור נכסים אתה נע ונד על פני כל הארץ, ואין לך זמן ליהנות מן העושר. אני לעומתך, משתדל להשיג פרנסה כדי חיי ותו לא.
"יוצא, אם כן, שאתה מעדיף להיות נע ונד ובעיקר שכספך וזהבך 'ינוחו' בבית, ואילו אני מעדיף לנוח בבית ושהכסף יהיה זה שיתגלגל בחוץ"…
לא תמיד הכל מושלם בחיים. אבל נקודת מבט מיוחדת כזו, שהביע גד, כבר נאמרה במסכת אבות, שם אמרו חז"ל את המשפט המפורסם כל כך: "איזהו עשיר? השמח בחלקו".
לכך בדיוק התכוונה התורה: "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך". הסתכל במה שנתן ולא במה שאין.
אם תדע ששום דבר אינו מובן מאליו – אתה תשמח בהחלט. הכל ייראה לך טוב!
