סיפור מרגש במיוחד נחשף במהלך הימים האחרונים בעלון הייחודי "שבתי" שיצא לאור במלאות השלושים לפטירת רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין זצוק"ל על ידי "איחוד בני הישיבות" בארה"ק העושים לילות כימים למען רבבות בחורי הישיבות בכדי לסייע להם בעלייתם הרוחנית בפרט ביומא דפגרי אז הם עוזבים את היכלי הישיבות וחוזרים לבתיהם.
הסיפר שנחשף בעלון "שבתי" זכה לגרום התרגשות גדולה, וכעת אנו מביאים את המעשה כפי שסיפר אחד מתלמידיו. היה זה במעמד הסיום שערכו בחורי ישיבת פוניבז' אשר סיימו לאחר זמן ארוך את מסכת "בבא בתרא". לכבוד המעמד הגיעו ראשי הישיבה הגרי"ג אדלשטיין ויבחלט"א מרן הגרב"ד פוברסקי שליט"א לחגוג עם התלמידים ביום שמחת ליבם.
כראוי למעמד זה, הובא למקום תזמורת אשר תנגן לכבודה של תורה. באמצע המעמד, בעוד בני הישיבה רוקדים ומפזזים, נחרד מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין מהשירים שנשמעו במעמד. הוא הוציא מכיסו נייר חלק ועט ושרבט שם מספר מילים, אז קרא לתלמידו הרה"ג רבי אברהם צבי ברמן וביקש ממנו לקרוא את הנכתב. "תדאג בבקשה, שהתזמורת תנגן את השירים האלה ושכמותם".
אחד התלמידים שהשתפו באירוע חשף בעלון "שבתי" את הפתק שהעביר מרן ראש הישיבה, שם נכתב רשימת שירים: מה יתרון לאדם, אבינו אב הרחמן, עולם הזה דומה לפרוזדור, כי כל פה לך יודה, כי הרבית טובות". מרן ראש הישיבה שאוזניו הטהורות חרדו לשמוע שירים חדשים הוסיף גם בכתב ידו: "תזמורת. קול נמוך פחות מקול הציבור". מתברר כי גם הטונים שנכנסו למחנה הפריעו לו. כזה הוא היה, אדם שראשו הגיע השמיימה אך חרד היה גם על דברים קטנים כמו ווליום התזמורת ושירים חדשים שנכנסו להיכל הישיבה.
התלמיד שחשף את הסיפור בעלון מבית "איחוד בני הישיבות" סיים את הסיפור וכתב, "כך חרד מרן זצ"ל על קדושת התורה, ובניה – בוניה. יש שירה, ויש שירה של בית מדרש. יש שירה, ויש שירת התורה. שירה של בני תורה. והיה דף האקורדיון הכל כך מוכר מהשיעורים והשיחות, לשיעור נצח עבורנו… חרוט בליבנו… שיחה שנאמרה בקול דממה דקה, ותהדהד בחן והדר – בציווי ובקשה – שמרו נא בני על קדושתכם… לעד".
